מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה מול המוסד הפיננסי מזרחי טפחות על שגיאה בהוראה טלפונית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום דימונה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בדימונה ד' אלול תשע"ח 15 אוגוסט 2018 תא"ק 2585-01-15 בנק מזרחי טפחות באר שבע סניף ראשי 20426 נ' לוגבינסקי תיק חצוני: לפני כב' השופט רון סולקין תובע בנק מזרחי טפחות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יניב אידל ועו"ד מיקי חי נתבעת יאנה לוגבינסקי, ת.ז. 317310423 ע"י ב"כ עו"ד שנהב שרעבי פסק דין
אשר להעברת הסכומים לחשבון האחות – טוען ב"כ התובע, כי אין מניעה, שהעברה כזו תתבצע על סמך הוראה טלפונית, כאשר לצורך העניין, הוראה טלפונית יכולה להיות גם הוראה בעל פה, פרונטאלית, מול פקיד הבנק.
בין היתר, חתמה הנתבעת ערבויות לטובת האחות גם בגין חובותיה למוסדות פינאנסיים אחרים.
למעשה, על פי העולה מהראיות, ככל הנראה, לאחר הוועצות הנתבעת עם חמיה של האחות, מצאה את ההסכם כבלתי כדאי בעבורה, אך בהתאם להוראות הדין, טעות בכדאיות העסקה – אינה מקנה זכות לביטול החוזה.
...
אשר להותרת השעבוד על הרכב גם לטובת חובות האחות – לטענת התובע, לא נתאפשרה הסרתו לאור עיקולים נוספים שהוטלו, מטעם צדי ג', אך מכל מקום, הצהיר הבנק, כבר בשלבים מוקדמים, כי לא יממש השעבוד לכיסוי חובות האחות, אלא לכיסוי חובות הנתבעת בלבד; וכך גם נעשה בסופו של דבר.
מכל מקום, בסופו של דבר, מומש הרכב לטובת הפחתת יתרת החובה בהלוואה שניטלה על ידי הנתבעת, בהתאם להסכמת הצדדים שהושגה בהליך המרצת הפתיחה, כך שהלכה למעשה – שימש הרכב כבטוחה להלוואה זו, כלומר לא היתה כלל הפרה של ההסכם, בעולם המעשה, בנושא זה. יתר על כן, בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, מקים ביטול חוזה, חובת השבה על הצדדים.
מכח חובת תום הלב החלה על הנתבעת, מנועה היא, בדיעבד, לנצל העובדה, כי לא עלה בידי הבנק התובע לאתר תיעוד ספציפי של הוראת ההעברה, כדי לחזור בה מהוראה זו, אשר בית המשפט מצא, כי ניתנה בעל פה, אל מול נציגת הבנק.
לאור כל האמור – מוצא בית המשפט לקבל התביעה, במלואה, ולחייב הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיה, סך בן 91,640.03 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים לטענת התובעת, עיקר עבודתה הוא הקלדה במחשב, פעולה המתבצעת גם תוך כדי שיחות טלפוניות ופרונטליות מול לקוחות.
המצע המשפטי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובעות: "'תאונת עבודה' - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו
ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהוה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה (ראו לעניין זה: דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נ"ב/0-88 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נ"ו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).
כאמור, היסוד הראשון מצריך כי התובע יוכיח שבמהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאים בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של התובע (ראו דב"ע מ"ח/0-77 מזרחי - המוסד פד"ע י"ט 538, 549; דב"ע מ"ו/0-64 מיכאלי - המוסד (לא פורסם); בג"ץ 4690/97 המוסד נ' בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נ"ג(2), 529).
יש פגישה, לקוח ניכנס אלי מקלידה תעודת זהות שלו, נכנסת למסך ייעוץ פינאנסי, מקלידה את נתוני הסיכון.
...
הכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים מצאתי כי הובאו ראיות המקימות בסיס לעילת המיקרוטראומה וכי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי ביצעה פעולה חוזרת ונשנית של הקלדה במשך זמן ניכר מעבודתה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

חרף פניות הבנק לתובע לחדול מפעילות שלא אושרה, המבוצעת בחשבון בנגוד להצהרת התובע במעמד פתיחת החשבון, המשיך התובע לעשות בחשבון כרצונו, מסר מידע שגוי לבנק בנוגע לפעילותו במזומן, וכן השמיט במכוון את דפי חשבונו בבנק הדואר על מנת להסתיר את פעילותו במזומן.
"הוראה זו מקורה בכך שהמחוקק הקנה לתאגידים הבנקאיים יתרון המצוי בייחוד השרות החיוני שהם מעניקים לציבור, ומשום כך יש לחייבם במתן שירות לכל הרוצה בכך [השוו: רע"א 9775/11 אמני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [פורסם בנבו] (30.12.2011); דברי ההסבר להצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, ה"ח 1497, 106)]. ברם, "מכלל לאו אתה שומע הן" – הבנק רשאי לסרב ליתן שירות, מקום בו מדובר בסרוב סביר" [בג"ץ 8886/15 רפובליקנים מחו"ל בישראל (ע"ר) נ' ממשלת ישראל, בפיסקה 59 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה, ח' מלצר (פורסם בנבו, 2.1.2018) (להלן: "עניין הרפובליקנים")].
אולם, מאחר שהצדדים הרחיבו את חזית המחלוקת, והתייחסו בראיות ובסיכומים, גם לארועים שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן ומכתב הבנק מיום 29.1.19, ובכלל זה לטענה שהתובע לא הציג אישור רשויות המס בדבר היותו מוסד כספי, עד עצם היום הזה, או לדרישות של רשות שוק ההון מן התובע כתנאי לקבלת רישיון, כמו גם לטענת האפליה בין התובע לחברת ביטוסי, ללא מחאה מצד התובע, אבחן את סרוב הבנק לאפשר לתובע לפתוח חשבון למטרת מתן שירות בנכס פינאנסי, גם למועד הגשת סיכומי הצדדים ומתן פסק הדין.
ראשית, גם אם אלעד לא הודיע לתובע טלפונית על הכוונה לחסום את החשבון לפעילות פינאנסית, הרי שהתובע ידע על חוסר שביעות הרצון של הבנק מכך שהסתיר את כוונתו לעסוק בפעילות פינאנסית בתחום המטבעות הדיגיטליים בחשבון.
די בכך כדי להגיע למסקנה כי סרוב הבנק לאפשר לתובע ביום 29.1.2019 לפתוח חשבון לנותן שירות בנכס פינאנסי, היה סרוב סביר, נכון לאותו מועד, וזאת מבלי שיש צורך לברר גם את טענת הבנק לעניין המשך היתנהלות תחבולתית והסתרת מידע מצד התובע גם בעת עריכת הליך "הכר את הלקוח" המחודש שבוצע מולו לאחר הגשת התביעה המקורית.
...
סוף דבר, שוכנעתי כי בשלב זה, סירוב הבנק לאפשר לתובע ליתן שירות בנכס פיננסי בחשבונו הוא סירוב סביר.
לפיכך, התביעה נדחית.
התלבטתי בסוגיית ההוצאות, ואולם בשים לב להתנהלותו הבעייתית של הבנק שחסם את החשבון ביום בהיר אחד מבלי שקדמה לכך התראה בכתב, ובשל הסוגיות המשפטיות החדשות יחסית העולות מבירור הליך זה, לא ראיתי, בסופו של דבר, לעשות צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו