מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מחלות קשות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 1 לפרק ו' מגדיר מקרה ביטוח כמקרה של "... גילוי אחת המחלות בתוך תקופת הביטוח". סעיף 3 לפרק ו' קובע הוראות לעניין פיצוי בעת גילוי מחלה קשה בסך 20,614 ₪ וכן שיפוי עבור הוצאות רפואיות, עד לסך של 51,534 ₪.
ביום 16.5.2018 הגישה התובעת תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין מחלת המיאסטניה גראביס ממנה היא סובלת.
...
על בסיס פרוטוקול הוועדה הרפואית ביקשה הנתבעת להוסיף כי דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להידחות אף מהטעם כי יש בתיקון המבוקש בכדי לפגוע באפשרותה לטעון להתיישנות התביעה בשים לב לכך שחלפו למעלה משלוש שנים ממועד מקרה הביטוח (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981).
בשים לב לכך שכתב התביעה המתוקן עוסק בעילת תביעה חדשה, לשלב הדיוני בו הוגשה הבקשה (לאחר שנתיים וחצי בהן נדונה התביעה, לרבות ערעור לבית המשפט המחוזי על קביעת בית המשפט בתיק מקביל), לאפשרות שיש ליתן לנתבעת לשקול ולבדוק את תביעתה של התובעת בטרם הפנייה לבית המשפט, אני קובעת כי הדיון בתביעה מוצה ואין להתיר את התיקון כמבוקש.
אשר על כן אני מורה על מחיקת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח הנובעים מפוליסה המכסה "מחלות קשות". המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחובת הגילוי בעת עריכת פוליסת הביטוח.
...
לסיכום: לאור הנתונים הנל מדובר בחולה מורכב אשר פיתח איספיקת כליות כרונית הדרגתית משנת 2005 שהתקדמה במשך השנים ל- ESRD.
בת"א (תל אביב-יפו) 20861-04 צדוק שלמה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו ניתן 19.03.09 ) עמד כב' השופט חאג' יחיא, על יסוד האיזון הקבוע בסעיף 43 לחוק בהיבט חלוף הזמן ממועד עריכת הביטוח : "37- המחוקק בסעיף 43 לחוק חוזה הביטוח, ככל הנראה צפה אפשרות כי מבטח, לאחר שיבדוק את עברו הרפואי של מבוטח, מעבר להצהרת הבריאות עליה חתם המבוטח, יגיע למסקנה כי אילו ידע את עברו הרפואי האמיתי של המבוטח , לא היה מבטח אותו, ועל כן העמיד לרשות המבטח 3 שנים מיום תחילת הביטוח , לבטל את חוזה הביטוח, ומשלא עשה כן בתוך שלוש שנים אין הוא יכול לעשות עוד. בסעיף 43 הונח יסוד האיזון בין הסתמכות טוטלית של המבטח על הצהרת המבוטח, ובין חובתו של המבטח, מנקודת הראות של האינטרס שלו עצמו, לבדוק , בנוסף להצהרת המבוטח, תוך שימוש בכתב הויתור על סודיות רפואית שהמבוטח חותם , את עברו הרפואי של המבוטח , ולהחליט , על סמך מידע שהוא עצמו משיג , אם להמשיך בחוזה הביטוח או להודיע על ביטולו או שינוי תנאיו. אין הדעת סובלת, כי מבוטח ששילם דמי ביטוח למשך תקופה שיכולה להגיעה לעשרות שנים, יגלה ביום הדין כי אין לו כיסוי וכי למעשה פוליסת הביטוח שבידו אינה שווה את הנייר עליו היא כתובה . גם למבוטח הזכות להסתמך על כך כי אם המבטח אינו מבטל את פוליסת הביטוח או משנה את תנאיה במשך תקופה סבירה , שלא יוכל עוד לעשות כן ושיהיה מחויב על ידי תנאי הביטוח ." הנני סבורה, כי מעבר לשיקול האמור, חלוף הזמן בפוליסות העוסקות במצבו הרפואי של אדם, מעיד על אפשרות גבוהה להעדר קשר סיבתי בין ההצהרה ובין האירוע המזכה בפיצוי ומכאן, שעה שלא התרחש אירוע מזכה בתוך תקופה בת שלוש שנים ממועד כריתת חוזה הביטוח, יש להניח, כי האירוע אינו מושפע מאותו מידע שלא נמסר.
סוף דבר, סוף דבר, התובע הרים הנטל להוכיח זכאותו לתגמולי הביטוח ואני מחייבת אפוא את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 170,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבדיקה שנערכה בין השנים 2012-2017 הוגשו 60,000 תביעות להפעלת ביטוח הבריאות ובמסגרת תביעות אלה שולמו תגמולי ביטוח לאותם אנשי קבע בסך של למעלה מחמישים מיליון ₪.
לדבריו, הפוליסות מוסיפות על השירותים הנכללים בסל הצה"לי שכן הן מכסות מקרי מחלה שלא קשורים בצה"ל, וכן תרופות וטיפולים שהמבוטח עשוי להזקק להם במקרה ונקלע למצב רפואי קשה ושוחרר מצה"ל. עוד צויין כי בנגוד לנטען על ידי המבקשים הרי שצה"ל אינו אוסר על שימוש ברפואה פרטית אלא מתנה את השמוש בה בקבלת אישור מצה"ל, ואף ביחס לטיפולים מסוימים כגון טפולי שיניים, חיסונים, רפואה משלימה והיוועצות במומחים רפואיים, הרי שלא נידרש כלל קבלת אישור כלשהוא.
...
קיומה של שונות בין חברי הקבוצה וכן הצורך לערוך בירור עובדתי ומשפטי ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה, מוביל לכדי מסקנה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לבירור התובענה.
סוף דבר לא עלה בידי המבקשים להוכיח במסגרת ההליך דנן ובשלב זה את טענותיהם שבבקשתם כנגד המשיבה.
בהינתן כל האמור לעיל מצאתי לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

תגמולי ביטוח בהיות מחלתה בגדר "מחלה קשה" המזכה בתגמולים מכוח שתי הפוליסות (נספחים "קרן אור" ו"איכות חיים") בסך כולל של 230,000 ₪; פיצוי חודשי בשל "אובדן כושר עבודה מוחלט", עקב מצבה הרפואי והמגבלות שנותרו לה, כפי שעולה מקביעות המל"ל. הסכום לתשלום, עפ"י הפוליסה עומד על כ-3,400 ₪ לחודש מחודש 8/14, עד יום הגשת התביעה, מסתכם לסך של 122,400 ₪; בנוסף עותרת התובעת לפסק-דין הצהרתי לפיו היא זכאית לתשלום זה עד תום הביטוח בשנת 2036.
...
אמנם קבעתי לעיל כי אין די בכך וחובה היתה על המבטחת לבחון את מצבה של התובעת לתקופה הקודמת לביצוע ההערכה התפקודית, אולם אין מקום לקבוע שעמדתה בעניינים אלו היתה חסרת תום לב. שונה מסקנתי ביחס לרכיבי התביעה המבוססים על נספח "בריא ושלם" (סעיפים ב' וג' הנ"ל) שלגביהם שוכנעתי כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בדחותה דרישת התובעת (שהועלתה כבר בתחילת הדרך במכתב ב"כ מיום 27.10.15) תוך העלאת שתי טענות שאינן עולות בקנה אחד עם הנתונים העולים ממסמכי הנתבעת עצמה ומהוראות הפוליסה.
מאחר וסכום הריבית בגין שני רכיבים אלו עולה לסך של כ-1,260 ₪ בלבד, הריני מחייבת את הנתבעת בריבית מיוחדת בסך של 12,600 ₪ בנוסף לחיוב בריבית "לפי חוק". סיכום חיובי הנתבעת כלפי התובעת אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 74,410 ₪ נכון ליום 1.12.15, בגין תגמולי סיעוד מכוח סעיף 925 לפוליסת הבריאות, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד זה ועד היום (כאמור בסעיף 30 לעיל); אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 28,039 ₪ נכון ליום 1.12.15, בגין תגמול חודשי בגין אובדן כושר עבודה מוחלט, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד זה ועד היום (כמאור בסעיף 38 לעיל); אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת תגמול חד-פעמי בגין הניתוח הראשון בסך של 12,000 ₪ (בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.14 ועד היום); אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת תגמול חד-פעמי בגין הניתוח השני בסך של 7,500 ₪ (בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.15 ועד היום); אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת ריבית מיוחדת בסך של 12,600 ₪ בגין הסכומים המפורטים בסעיפים ג' ו-ד' לעיל; אני מורה לנתבעת להחזיר לתובעת את הפרמיות להשיב לתובעת את הפרמיות שנגבו ממנה כדלקמן: עבור נספח 925 לפוליסת הבריאות, החל מיום 1.10.14 ועד ליום 30.11.15, כאשר לסכום ההחזר יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה (1.4.15) ועד היום.
התיק יעלה לעיון סגן הנשיא עם הגשת טיעון הנתבעת ולכל היותר בתוך 30 יום, על מנת שיורה מי המותב שישלים את פסק הדין בהתאם להוראה זו. כמו כן אני מורה למזכירות להעביר את תיק המל"ל (המצורף לבקשה 22) שסומן על ידי כעת בל/1, לתיקיית המוצגים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא השופט י' קורן) מיום 6.8.2020 ב-ת"א 53128-02-20, לפיו נדחתה תביעת המערער לתשלום תגמולי ביטוח.
בטיעונו שוגה המערער בשניים; ראשית, בכך שהוא מיתעלם מהוראות החוזר במלואן, ומפנה אך ורק לפתיח המנמק את הצורך בעדכונים, בחידושים שחלו בתחום הרפואה והצורך בעדכון ההגדרות, אלא שעיון בחוזר במלואו מלמד שהמפקח לא הסתפק בשינוי ועדכון ההגדרות למחלות מסוימות אלא הוסיף הוראות יישום של ההנחיה (סעיף 7), בו הורה למבטח לפנות לכל מי שבוטח אצלו בפוליסה לביטוח מחלות קשות ולהציג לפניו את האפשרות לעבור לפוליסה מעודכנת.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי, דין הערעור להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו