תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי סערה

תביעה זו עניינה שאלת זכאותו של התובע לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת הביטוח בגין נזקים שנגרמו לרכב.

שוכנעתי כי חדירת מי גשמים לרכב שגרמו לנזק במנוע עונה להגדרה של שטפון או סערה לפי סעיף 1 לפוליסה ולכן הנזק מכוסה בכיסוי בטוחי.

...

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 54,654 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובע סך של 66,654 ₪.

ההגדרה ברשימה הפוליסה (מיפרט), מפורטת בעמוד 2: "הפוליסה מורחבת לכסות ניזקי טבע כולל רעידת אדמה, סערה וסופה, גשם ושבר ענן, שלג ברד ושיטפון. לתכולת ומבנה בית העסק". ההגדרה בחוברת התנאים הכללים (ג'קט) מצויה בעמוד 26, בסעיף 2.1 לפרק 2, הרחבות אופציונאליות לפרקים 1 ו-2 (תכולה ומבנה בית העסק), מוגדר כסוי ניזקי טבע: "אם הכסוי צוין במפורש ברשימה ותמורת תשלום דמי ביטוח נוספים הנקובים ברשימה בגינו, חרף האמור בסעיף 2.16 לסייגים לפרק 1 ובסעיף 2.5. לסייגים לפרק 2 ובכפוף לאמור בסעיף זה להלן, תורחב הפוליסה לכלול גם שיפוי בגין אובדן או נזק לרכוש המבוטח בגין ניזקי טבע, כמפורט להלן:

בהתאם לאמור בסעיף 1.5 לפוליסה – תשלום בערך כינון – בקרות מקרה ביטוח יהיו תגמולי ביטוח בגין אבדן או נזק לרכוש המבוטח, למעט מלאי, בערכי כינון.

לטענתה, בכתב התביעה טענה התובעת לאובדן רווחים נוכח אי תשלום תגמולי הביטוח, אולם לא הוכח כל נזק ואובדן רווחים בשל אי תשלום כאמור.

...

ביחס לפיצוי בגין החזר הוצאות שונות – כאמור לעיל, התביעה לסעד זה נדחית.

ביחס לאובדן רווחים - כאמור לעיל, התביעה לסעד זה נדחית.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת החזר הוצאות כמפורט להלן: 195.3.1.

במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת המשיב/התובע כנגד המערערת/הנתבעת לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזק שניגרם לרכב המשיב עקב חדירת מים.

עוד טענה המערערת, כי המשיב לא ידע לציין במדויק מתי היתרחש ארוע הנזק וכי לא די בטענת המשיב לפיה נהג לשטוף את הרכב במהלך תקופת הביטוח, כדי להראות כי מדובר בנזק שניגרם במהלך תקופה זו. פסק הדין קמא: בתמצית ייאמר, כי תביעת המשיב לתשלום תגמולי ביטוח התקבלה במלואה, לאחר שבית משפט קמא קיבל את טענת התובע וקבע כי חדירת מי גשמים לרכב המשיב גרמה לנזק וכי המקרה עונה להגדרה של שטפון או סערה לפי סעיף 1 לפוליסה.

...

אני מקבלת את קביעתו של בית המשפט קמא, כי המערערת לא הוכיחה כדבעי ובראיות כי חדירת מים לרכב היא תולדה של תיקון לקוי שנגרם עובר לתקופת הביטוח.

(ההדגשות אינן במקור – נ.ג.) והנה, הגם שעולה כי השמאי מונה לצורך הערכת הנזק או לצורך מתן הצעה לתיקון, ראה השמאי לקבוע כי: "נזק לא מכוסה, חדירת מים דרך הפנסים כתוצאה מתיקון קודם לקוי, יש לדחות את התביעה" דומה כי בקביעה זו חרג השמאי מסמכותו ומכתב המינוי.

בטרם אחתום הכרעתי זו, ראיתי להעיר שתי הערות: הערה ראשונה - ככלל, כי כאשר נגרם נזק לרכב במהלך תקופת הביטוח וכאשר עולה המסקנה כי מדובר בסוג נזק התואם את הגדרת הכיסויים שבפוליסה, הרי שאז נקודת המוצא צריכה להיות כי מקור היווצרותו של הנזק הוא באירוע שנגרם במהלך תקופת הביטוח.

סיכום: מן המקובץ לעיל – אני דוחה את הערעור.

רקע וטענות הצדדים ענייננו בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין ניזקי חקלאות שנגמרו לתובעים בעונת שנת 2020/21.

תשובת הנתבעת לטיעון הנ"ל של התובעים, כפי שהובאה בסיכומיה, מקובלת עלי כמות שהיא, והיא מובאת להלן ככתבה וכלשונה: "24. ...חלק מ 8-גורמי הסיכון שבסעיף 1 לחלק א' של חוזה הביטוח, אכן יכולים לגרום לנזק כמותי, למשל ברד, קרה, סערה, שטפון, גשמים ושלג )ובהתקיים הסייגים לגבי כל אחד מהם .( לפיכך, וככל שניגרם נזק כמותי ע"י אחד הגורמים הנ"ל, הרי שהוא מכוסה עפ"י הפוליסה וחל לגביו סעיף 6 לחלק א' של חוזה ביטוח. כך ולצורך הדוגמא בלבד, אם נגרם ללימונים נזק כמותי בשל שלג, יחול סעיף , 6 ואז אף תהיה משמעות לגודל החנטים כמפורט בסעיף . 6

...

אין בידי לקבל פרשנות זו. הסעיף הנ"ל בא תחת פרק אחר, הוא פרק ב. התחייבות המבטח, הדן בשיטת חישוב תגמולי הביטוח במקרים שונים, כאשר תחולתו כפופה, מן הסתם, לכך שהמקרה מכוסה עפ"י פרק א. לחלק א' (נזקי טבע) של הפוליסה.

סיכומו של דבר, הנזק שנגרם ליבולים המבוטחים, שהינו בגדר נזק כמותי עקב חום גבוה, ועל כך אין חולק, להבדיל מנזק איכותי עקב חום גבוה, אינו מכוסה עפ"י חלק א' של הפוליסה ("נזקי טבע"), אלא עפ"י חלק ב' של הפוליסה ("אסונות טבע").

לאור המקובץ לעיל, התביעה נדחית.

לפניי תביעה כספית ע"ס 124,055 ₪, שעניינה תשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח מבנה לנכס מגורים של התובע השוכן בעיר נצרת, וזאת בגין ניזקי טבע ונזקי רטיבות שנגרמו עקב סערה שאירעה ביום 12.3.2020.

...

סוף דבר סך כל תגמולי הביטוח שיש לשלם לתובע, כפי שנאמדו ע"י מומחה בימ"ש, מסתכמים בסך של 42,033 ₪.

התוצאה לשיטה אחרונה, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ההליך כמפורט בסעיף 32 שלעיל.