המערערת רכשה בשנת 2002 דירת מגורים בפרוייקט "צמרות רעננה", שילמה עבורה את חלק הארי של התמורה, 840,000 ₪ מתוך 960,000 ש"ח, אך לא קבלה את החזקה בה. משכך פנתה המערערת בחודש פברואר 2003 לעורך דין חנן כהן (להלן- עו"ד כהן) שהגיש בשמה בחודש מאי 2003 תובענה לביטול ההסכם ולפיצויים, הנסמכת בעיקר על כשלים בהיתר הבניה המתייחס לבניין C שנועד לשטח צבורי.
יתרה מכך, כבר בחודש מרץ 2003, טרם הגשת התביעה ע"י עו"ד כהן, כבר הוצע למערערת ע"י ב"כ החברה הקבלנית דיור חלוף עד שבניית הדירה שרכשה תושלם: "... הודעת לי כי מרשתך נאותה להסדר לפיו יעמידו היזמים לרשותה דירה חלופית - למשך פרק הזמן שעד למסירת החזקה בדירה שרכשה" (מכתב מיום 11.03.2003, מיסמך מספר 81 בתיק המוצגים של המערערת).
בפסק הדין שנחתם ע"י בית המשפט בתביעת עו"ד כהן ביום 23.05.2012 (כבוד הרשמת דאז עדי אייזדורפר) חויבה המערערת לשלם לעו"ד כהן סך של 366,579 ₪, הוצאות משפט בסך 4,582 ₪, וכן שכר טירחת עורך דין בסך 20,731 ₪ ובסך הכל 391,892 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה 10.01.2012.
...
המערערת טוענת כי בית משפט קמא שגה במסקנתו לפיה ההגנה לגופה של תביעת עו"ד כהן נגדה, שניהולה במיומנות סבירה נמנע ממנה נוכח כשלי המשיבה, לא הייתה מביאה לדחיית תביעת עו"ד כהן במלואה, משלעמדתה הייתה נדחית כולה, ולמצער, במרביתה.
מן העבר האחר יש ליתן את הדעת לנתונים נוספים המלמדים כי גם לו הוגש כתב הגנה, ולו הייתה מנוהלת פרשת ההגנה במיומנות הסבירה הנדרשת, המערערת לא הייתה מצליחה להדוף את התביעה כולה, שהיתה מתקבלת באופן חלקי, ועו"ד כהן היה זוכה לסכום מופחת מזה שנפסק לזכותו בפועל.
מכל האמור לעיל אני מסיקה שגם לו הוגש כתב הגנה ולו בוררה תביעת עו"ד כהן לגופה, הדעת נותנת שתביעת עו"ד כהן לא הייתה נדחית כליל, ובית המשפט שהיה דן בתביעה היה פוסק לזכותו, לאחר ניכוי המקדמה בסך 8,000 ₪ שכבר שולמה לו, סך נוסף של 12,000 ₪ בגין ההנחה שהשיג במחיר הדירה, החזר הוצאות בסך 8,000 ₪, ואולי אף שכר טרחה נוסף בגין הוודאות במסירת הדירה כשהיא נקיה מבעיית חוקיות ההיתר, כאשר בהקשר זה הסכום המקסימלי שניתן להעלות על הדעת הוא הנגזרת האחוזית מסכום ההפרש שבין המחיר החוזי לבין ערך הדירה שהתקבלה בפועל (1,250,000 ₪, כהערכת עו"ד כהן שאומצה על ידי בית משפט קמא, פחות 960,000 ₪), קרי: 58,000 ₪, בתוספת הוצאות המשפט ושכר הטרחה כפי שנפסקו בפועל, ובסך הכל 103,313 ₪.
יונה אטדגי, שופט
התוצאה
הערעור מתקבל בחלקו באופן שחלף הסכום בו חויבה המשיבה לפצות את המערערת (סך של 25,448 ₪) יבוא הסכום 298,579 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 10.01.2012 ובתוספת שכר טרחת עו"ד בשתי הערכאות בסך 40,000 ₪.