מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום שכר טרחה בגין נזקי גוף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

כך ברע"א 841/02 מזל ששון נ' אבנר איגוד לביטוח נפגע רכב, פ"ד נח(4) 865, קבע בית המשפט: "אין כל ממש בסברת המערערים כי שיעור שכר טירחת עורך - הדין מחושב לא רק על הסכום שנפסק, כי אם גם על הסכום הנוסף אותו ישלמו המערערים לעורך דינם על-פי המוסכם ביניהם. סברה זו נוגדת את לשון החוק ואת הוראתו. הסכום של 13% כשכר טירחת עורך דין, משתלם רק בגין הפיצויים על ניזקי הגוף שנגרמו למערער, ועליהם בלבד". בהקשר זה יצוין, כי לא מצאתי ממש בטענת הרחבת החזית שהעלה הנתבע, שכן הסך של 32,451 ₪ אותו גבה הנתבע כשכר טירחה בשיעור של 13% בתוספת מע"מ מרכיב שכר הטירחה נזכר במפורש בכתב התביעה, ונטען כי הנתבע לא היה זכאי לגבותו שכן הוא חורג מהשיעור המירבי אותו זכאי היה לגבות, גם אם התובעת לא ידעה לומר באותו שלב על סמך מה גבה אותו הנתבע.
ולבסוף, טוען הנתבע, כי העובדה שהתובעת שילמה לבאי כוחה הנוכחיים – אשר החליפו את הנתבע בייצוגה– שכר טירחה בגין ייצוגה בהליך העירעור (בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ – ראו נ/3-נ/4) שומטת את הקרקע תחת תביעתה, וזאת מכיוון שבכך קיבלה התובעת על עצמה לחרוג מהוראות הדין באופן המשליך גם על התקשרותה עם הנתבע.
...
בכתב התביעה, תבעה התובעת השבה של סכומים ששילמה לנתבע כשכר טרחה, אשר לטענתה נגבו ממנה שלא כדין, וזאת משגבה ממנה הנתבע סכומים העולים על תקרת שכר הטרחה המרבית שניתן לגבות מנפגע בתביעה לפי חוק הפלת"ד. בכתב ההגנה, טען הנתבע כי דין התביעה להידחות בשל חוסר תום לב של התובעת, אשר הסתירה בכתב התביעה את העובדה שתחילה יוצגה בהליך שהתנהל בבית משפט השלום ע"י עורכת דין אחרת, אשר מטיפולה לא הייתה מרוצה, והנתבע החליף אותה לבקשת התובעת, ולפיכך נאלץ לחלוק איתה את שכר הטרחה.
לאור האמור, טען הנתבע כי דין התביעה להידחות והתובעת אינה זכאית לכל החזר.
אין בידי לקבל טענה זו, החותרת אף היא תחת מהותה הקוגנטית של מגבלת שכר הטרחה.
העולה מן המקובץ, כי דין התביעה להתקבל במלואה וכך אני מורה.
לאור האמור אני קובעת כי הנתבע יישא אף בהוצאות התובעת בגין האגרה כפי ששולמה ובנוסף בשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת דרכים זו הוא הגיש ביום 6.10.2015 בבית משפט השלום בקריות תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) נגד נהגת הרכב וחברת ביטוח הראל, אשר סומנה ת"א 3814-10-15 (להלן: תביעת הפיצויים).
עמד על כך השופט דלוגין בפסק דינו בת"א (שלום ת"א) 33088-05-16 רזניק נ' הודוס (פורסם בנבו, 12.3.2019): "51. זאת ועוד - מתן תוקף לסעיף פיצוי מוסכם, שמחייב תשלום שכר טירחה, מעבר לחלק היחסי של העבודה שביצע אחד הפרקליטים ומעבר לתרומתו לתוצאה, במקרה של תביעת פלת"ד, שבה השכר מוגבל כאמור, הלכה למעשה, עשוי "לסנדל" את הלקוח לעוה"ד הראשון, למנוע כל אפשרות אמיתית של מעבר לייצוג על ידי עו"ד אחר ולמנוע מהלקוח לממש זכות יסודית שעומדת לו, להחליף ייצוג כל אימת שהדבר נראה לו נכון.
...
לסיכום, אין לתת תוקף לסעיף הפיצוי המוסכם שנקבע הסכם שכר הטרחה של התובע עם הנתבעים".
אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התובע הגיש ביום 18.1.2018 תביעה בבית משפט השלום בקריות כנגד מעסיקו של הנתבע וחברת הביטוח של המעסיק בגין ניזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת העבודה (ת"א 43609-01-18, סואעד נ' אולמי עואדיה בע"מ ומנורה חברה לביטוח בע"מ) (להלן: "התביעה לפצוי בגין תאונת העבודה").
סיכום הנתבע ישלם לנתבע סך של 960 ₪ (שכר הטירחה עבור התביעה להחמרת מצב), סך של 5,265 ₪ (שכר טירחה בגין הייצוג בתביעה לפצוי בגין תאונת עבודה), סך של 704 ₪ (החזר האגרה ששילם התובע לפתיחת התיק בגין תאונת העבודה), סך של 5,148 ₪ (שכר הטירחה בגין הייצוג בתביעה לפצוי בגין תאונת הדרכים) וסך של 600 ₪ (החזר תשלום שכרו של ד"ר מאגד), ובסך הכל ישלם הנתבע לתובע סך של 12,677 ₪.
...
משכך, מצאתי לדחות את טענת הנתבע בהקשר זה. נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי הנתבע אוחז בסיבה הוגנת - במישור האובייקטיבי להפסקת הייצוג בגין תביעת תאונת הדרכים, וסבורה אני כי התובע זכאי לשכר טרחתו בגין הייצוג האמור בהתאם לסעיף השיורי שבהסכם שכר הטרחה.
סיכום הנתבע ישלם לנתבע סך של 960 ₪ (שכר הטרחה עבור התביעה להחמרת מצב), סך של 5,265 ₪ (שכר טרחה בגין הייצוג בתביעה לפיצוי בגין תאונת עבודה), סך של 704 ₪ (החזר האגרה ששילם התובע לפתיחת התיק בגין תאונת העבודה), סך של 5,148 ₪ (שכר הטרחה בגין הייצוג בתביעה לפיצוי בגין תאונת הדרכים) וסך של 600 ₪ (החזר תשלום שכרו של ד"ר מאגד), ובסך הכל ישלם הנתבע לתובע סך של 12,677 ₪.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪ והחזר האגרה בסך 770 ₪.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך הוגשה התובענה הכספית שביסוד הליך זה, לתשלום חוב שכר הטירחה אשר המבקשת טוענת כי המשיב חב לה, בסך 34,105 ₪.
תקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: "התקנות") קובעת לעניין סעד זמני בדבר עיכוב יציאה מן הארץ: "124. (א) בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והיעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התובענה היא לפיצויים בשל נזק גוף – די אם בית המשפט השתכנע שקיים חשש סביר שהעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
...
לפיכך, ויחד עם העובדה שגובה הסכום אשר את גבייתו אמור להבטיח מתן הצו מקים חריג על-פי התקנות, אין מקום להיעתר לבקשה בהיעדר טעמים מיוחדים שיצדיקו מתן צו המהווה אמצעי קיצוני.
לאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, סבורני כי מדובר בבקשה אשר לא מגלה עילה על פניה, ולפיכך מוצדק לדחותה גם ללא צורך בתשובה (ר' רע"א 1556/21 עירון נ' בר אור [פורסם בנבו, 22.4.2021].
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דרישה נוספת לתשלום שכר-טירחה, מקורה בייצוג בגין תביעה לניזקי גוף, במסגרתה, המבקשת טענה שהושקעו כ – 55 שעות עבודה, לכל הפחות (להלן: "תביעת הנזיקין"; ראו סעיף 4 לפסק הבורר).
בנוסף, מתוך פרוטוקול דיון ההוכחות אפשר להבין, שלמעשה, המשיב מודה שצריך לשלם למבקשת את שכר הטירחה.
...
יש לציין לסיכום, מרבית טענות המשיב, הן במהותן טענות שיש בפיו של מערער, ואשר מקומן אינו במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות (ראו והשוו - רע"א 3268/09 אורן נ' רבינסקי (17.8.2009)‏‏, כבוד השופט י' דנציגר, פסקאות 26-24).
כפי שהובא לעיל, טענת הכפייה לא הוכחה; מעבר לצורך - לא נפל פגם בפסק-הבורר; הבורר שמע את טענות הצדדים, הוגשו בפניו מסמכים, וכפי שטענה המבקשת והדבר לא נסתר על-ידי המשיב – הבורר נעתר להגשת מסמכים נוספים מטעם המשיב; הוגשו סיכומים, ניתן פסק-מנומק, המתייחס לטענות הצדדים, לרבות בעניין ההוצאות, והדברים מצאו ביטויים במסגרת פסק הבוררות שיצא תחת ידו.
גם אם פסק הבורר ניתן תוך זמן קצר – אין בכך פגם; סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני להורות על אישור פסק-הבוררות, כמבוקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו