תביעה לתשלום קצבת זקנה רטרואקטיבית בגין טעות בחישוב ותק

נציין כבר עתה, כי בסיכומיה מתייחסת התובעת לשאלת זכאותה לקיצבה זו ואף טוענת כי הנתבע הרחיב את חזית היריעה לזיקה בין חישוב זה לבין חישוב תשלום קצבת אזרח ותיק שמגיע לה. בענין זה נפסוק כבר עתה, כי לא ניתן לקבל את טענת התובעת בענין זה ואין מקום לידון במסגרת פסק דיננו בשאלת זכאות התובעת לקיצבת זקנה.

עיקר טענות התובעת בסיכומים מטעמה – הנתבע חישב בצורה שגויה את הכנסת התובעת ועל כן עליו להגדיל את הגימלאות המשולמות לה עקב תאונת העבודה, ולחילופין – "לאחר שהנתבע הרחיבה את חזית היריעה לזיקה בין חישוב זה לבין חישוב תשלום קצבת אזרח ותיק שמגיע לתובעת" עליו לשלם לה קצבת אזרח ותיק שנשללה ממנה רטרואקטיבית.

באשר לטענת התובעת, כי יש לשלם לה קצבת נכות על פי השומה לשנת 2015 אשר הוגשה לאחר התאונה, וזאת בשל כך שהתביעה שהיא הגישה לנתבע לקבלת דמי פגיעה מאוחרת להגשת השומה – הרי שלא ניתן לקבל טענה זו, וזאת בהתאם למפורט בענין דורושקביץ.

...

[1: עבל 32864-10-14 יורי דורושקביץ – המל"ל, ניתן ביום 25.2.2016] בית הדין הארצי קבע:- "נאמר כבר עתה בתמצית, כי לטעמנו, ככלל, אין לאפשר סטייה מהוראות תקנה 11 לתקנות אף במצב שבו נטען כי השומה שעליה מבקש המבוטח להסתמך היא אותנטית, ואף אם כך הוכח בפועל. סטייה תתאפשר במקרים שנפרט בהמשך.

סוף דבר התובעת זכאית כי דמי הפגיעה וגמלת הנכות אשר תשולם לה תהיה בהתאם להכנסתה לפי הדוח לשנת 2014 שהוגש על ידה עובר לתאונה.

בתאריך 21.7.2019 הגישה התובעת תביעה לתשלום קצבת זקנה וביום 29.7.2019 נשלחה לתובעת הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון: "אנו מביאים לידיעתך, כי תביעתך לקיצבת אזרח ותיק אושרה מ-1.7.2017. הודעה מפורטת על כך תשלח בקרוב.

לסיכום טוענת התובעת - לאור חישוב דמי קצבת זקנה חודשית, כפי שהוכרו על ידי הנתבע, תחשיב הנזק לו זכאית התובעת הנו בהתאם לחישוב הבא: 3,503* 22 חודשי קצבה שאבדו (מחודש אוגוסט 2016 ועד לחודש יוני 2018) = 77,066 ₪.

במקרה שלפנינו, עולה השאלה האם הנתבע הטעיה את התובעת במסירת מידע שגוי שהוביל אותה להגיש את תביעתה לקיצבת זקנה לאחר שלוש שנים מיום הגעתה לגיל פרישה ועל כן עומדת לה הזכות לתשלום רטרואקטיבי של קצבת זקנה מיום זכאותה, או שמא אין לקבל את טענת ההטעיה ויש להניח כי התובעת פעלה על דעת עצמה, תוך שהיא מניחה שאי הגשת התביעה בחודש יוני 2016, תזכה אותה, בכל מקרה, בתשלום קצבת זקנה, רטרואקטיבית מיום הפרישה – הנחה שאינה מתיישבת עם הוראות סעיף 296 לחוק.

...

נזכיר, כי קצבת זקנה הינה מסוג הקצבאות שנועדו למחייתו השוטפת של המבוטח, ואף טעם זה תומך במסקנה המצדיקה תשלום הקצבה באופן רטרואקטיבי לתקופה מוגבלת בלבד (עב"ל (ארצי) 96/03 דוד פריג' - המוסד, 31.12.03).

לפני סיום, סבורים אנו כי ראוי שהנתבע – בתוקף תפקידו ומעמדו כגוף המופקד על הענקת זכויות סוציאליות לציבור – יפעל להרחבת המידע של ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם.

סוף דבר: התביעה נדחית.

הוראת ההסכם לעניין תשלומים בגין העבר (תשלומים רטרואקטיביים) ברורה.

בית משפט קמא דחה את טענות המערער באשר לאופן חישוב שכר הטירחה של המשיבה, וחייב אותו לשלם לה את כל סכום התביעה, בצרוף הוצאות ושכ"ט. עקרי טענות המערער בעירעור חרף העובדה שבפסק הדין ציין בית משפט קמא כי נטל הראייה מונח על כתפי התובעת, המשיבה בעירעור, הוא לא נימק בפסק הדין כיצד עמדה המשיבה בנטל כאמור.

אין מדובר בטענת קזוז קלסית, אלא בטענה לפיה המשיבה דורשת שכ"ט בגין חודשים שבהם אין למערער זכאות לקיצבת נכות כללית, אלא לקיצבת אזרח ותיק, שאותה ממילא היה מקבל מפאת גילו, ללא שום היתערבות של המשיבה.

חישוב שכר הטירחה – בפסק הדין קיבל בית משפט קמא את תביעת המשיבה וחייב את המערער במלוא סכום התביעה, תוך דחיית טענות המערער לטעויות שנפלו בחישוב שכר הטירחה של המשיבה.

כאן יש לחזור לסעיף 3 בהסכם אשר מיפרט מהי התמורה המגיעה למשיבה בגין השרות שיינתן, ולבחון בהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, האם בחישוב סכומי הזכאות שמתוכם יש לגזור את שכר הטירחה של המשיבה, יש להביא בחשבון גם את קצבת הזיקנה של המערער, שזכאותו לה קמה בשל גילו ולא כתוצאה של פעולות שהמשיבה ביצעה.

...

ואולם, המסקנה כי הפעולות שנקטה המשיבה אינן מהוות הסגת גבול המקצוע התבססה על פירוט הפעולות שנזכרו בסעיף 8 לכתב התביעה שניסחה המשיבה, ולא על בחינה מהותית שלהן.

בעניין זה קבע בית משפט קמא כי הוראות סעיף 4 להסכם ברורות, וכי דינה של טענת הקיזוז להידחות (סעיף 14).

לאור כל האמור, ונוכח העובדה שלצורך ההכרעה בעניין נדרשים בחינה וניתוח מחדש של הראיות אשר הובאו לפני בית משפט קמא, אני מורה על החזרת התיק לבית משפט קמא אשר ייתן את פסק דינו מחדש, תוך התייחסות לקביעות שבפסק דין זה. המשיבה תישא בהוצאות המערער בגין הערעור ובשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

השאלה המרכזית שמונחת לפנינו לבירור בתיק זה היא כיצד יש לחשב את קצבת הזיקנה של התובעת מחודש דצמבר 2006 עד לחודש נובמבר 2012, תקופה בה הנתבעת לבדה, מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של עובדים בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן: "מבטחים" או "הנתבעת") נשאה במימון קצבת הזיקנה שלה? וזאת, כשהיא משלמת לה אותה בפעימה אחת ובאופן רטרואקטיבי, דרך עריית תל אביב (להלן גם: "הערייה"), מעסיקתה של התובעת בין השנים 1993 עד 2001.

ולכן, נטען שם כי יש לעדכן את חישוב הקצבה של התובעת מקרן הפנסיה מבטחים בהתאם למתווה המוסכם שם. יצוין, כי בהסכמת הצדדים, עוכב בירור תביעה זו עד למועד בו תיתקבל הכרעת דין חלוטה בפסק דין בתיק אחר, שעוסק בנסיבות דומות לתיק זה. לטענת מבטחים, עם הגשת התביעה כאמור (פ"ה 2795-03-19), התברר לה כי הערייה לא שילמה לתובעת קצבה בגין התקופה שמחודש דצמבר 2006 ועד לחודש נובמבר 2012 (להלן גם: "התקופה שמ- 2006 ועד 2012"), והיא הייתה הגורם המשלם היחיד בתקופה זו. עוד טענה מבטחים, כי התברר לה שבקשת הערייה מיום 28.2.13 (נספח נת/6 לתצהיר מבטחים) הייתה שגויה - הערייה ביקשה במסגרתה ממבטחים להישתתף בקיצבה בעד השנים 2006 עד 2012, בעוד שהעירייה לא שילמה קצבה בתקופה זו ולא היה במה להישתתף.

משנמצא כי מבטחים שילמה לתובעת סכום עודף על זה שהגיע לה לפי התקנון, עקב טעות, על התובעת להשיב סכום זה למבטחים, כשמבטחים רשאית לנכותם מתשלום קצבת הזיקנה השוטפת לתובעת, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית, כפי שהיא עושה לאחר שניתנה לתובעת הודעה מראש.

דהיינו, מבוטח שדחה יציאתו לקיצבת זקנה, הדחייה תהיה "בכל הקרנות הותיקות שבהסדר בהן הוא מבוטח". ועל הרקע הזה, לא בכדי, הגיעה לאחר מכן תקנה 51 שעניינה בחישוב קצבת זקנה, על מנת להסדיר את אופן תשלום קצבת הזיקנה, שמגיע ממספר קרנות יחדיו.

...

אם התובעת לא פנתה למבטחים בבקשה כי תשולם לה הקצבה החל מדצמבר 2006 ולא מילאה את הטפסים הדרושים לצורך כך, אין היא יכולה לצפות כי מבטחים תפעל לעשות כן. כך או אחרת, הקצבה שלה ממבטחים לאותן שנים שולמה לה כאמור, והתשלום העודף ממנה נוכה כפי שמצאנו, כדין.

סוף דבר: לאור כל האמור, נקבע בזאת כי חישוב השכר הקובע וקצבת הזקנה של התובעת לתקופה שמדצמבר 2006 ועד נובמבר 2012, בוצע בשנת 2013 שלא כדין, על יסוד ההנחה המוטעית כי גם העירייה נשאה בקצבת הזקנה של התובעת באותה תקופה.

לפיכך, דין התביעה להידחות.

בהתאם לתלושי פנסיית השאירים, הותק של המנוחה בחברת חשמל נצבר החל מיום 13.10.1991.

תביעתו של התובע, לשנים 2018 וקדימה נדחתה בשל "מבחן ההכנסות". כאשר הנתבע חישב את הכנסות התובע ככוללות את הכנסות התובע מפנסיית השאירים המשולמת לתובע מחברת חשמל, יחד עם הכנסות התובע, משכר דירה, כפי שתפורטנה, בהמשך.

תשלום רטרואקטיבי בסך 6,156 ₪ המווה תשלום רטרואקטיבי בגין קיצבאות שאירים, לחודשים 10/17-12/17 (כולל) וכן סך נוסף של 73,872 ₪ המהוה "מענק פקיעה" ששולם לו לבין קיצבאות השאירים לטענתו היה זכאי להן ולהתחיל מחודש זה, לשלם לו קצבת שאירים מכח אישתו המנוחה.

" הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט' לחוק, הוא "סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע". ההגדרה להכנסה נימצאת בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976 (להלן: "תקנות קביעת הכנסה"), כדלקמן:  "(א)  בתקנות אלה, "הכנסה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), אף שלא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט - (1)   קיצבה מיוחדת המשתלמת מכוח סעיף 112 לחוק; (2)   קיצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק; (3)   סכום הפטור מתשלום דמי ביטוח על פי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ"ו-1966;            .

" טענות התובע לטענת התובע, שגה הנתבע כאשר חישב את פנסיית השאירים של התובע כ"הכנסה", וזאת משום שעל פי הדין פנסיה זו אינה נחשבת כהכנסה.

 אשר על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה קצבת שארים שמשלמת קרן פנסיה איננה "הכנסה" לצורך חישוב קצבת שארים מהמל"ל.  למעשה, לאור מסקנתי זו ובשים לב לגובה התשלומים מקרן הפנסיה, אין מחלוקת כי התובע לא היה זכאי לקיצבת שארים לתקופה שמשנת 2008 עד שנת 2016.

...

בהליך הערעור, עב"ל 7294-10-19 סוסי רפאל נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), הוסכם בין הצדדים כי פסק דינו של בית הדין האזורי יבוטל, אך המסקנה המשפטית תישאר על כנה.

מקובלת עלינו פסיקתה של כב' השופטת בעניין רפאל שלעיל.

בהתאם לאמור לעיל, דין התביעה להידחות.