התובע הגיש תביעה על סך 25,000 ש"ח. על פי חוות הדעת השמאית שצורפה לתביעה, עלות התיקון של הנזקים שנגרמו לרכב עומדת על סך 14,928 ש"ח, וכן נגרמה לו ירידת ערך בסך 420 ש"ח. בנוסף, תובע התובע את עלות בדיקת השמאי בסך 800 ש"ח, פיצוי בגין הוצאות ואובדן זמן בסך 1,500 ש"ח ופצוי בגין עגמת נפש בסך 10,000 ש"ח. לצרכי אגרה, העמיד התובע את תביעתו על סך 25,000 ש"ח.
לטענת הנתבע, דין התביעה להדחות, הן בשל כך שאין לו אחריות לתאונה והן בשל אי הוכחת הבעלות של התובע ברכב והנזקים שנגרמו לו.
דיון והכרעה
המחלוקת בעניינינו מתייחסת הן לשאלת האחריות לתאונה והן לשאלה אם הוכיח התובע את ניזקו.
בעניינינו, מלבד עדותו של התובע לפיה הוא הבעלים של הרכב, נתמכת גירסתו גם בכך שהוא זה ששילם עבור התיקון (כפי שעולה מהחשבונית והקבלה), ודי בכך כדי להרים את הנטל להוכחת בעלותו ברכב.
בהקשר זה נטען, כי בעוד שבחוות דעת השמאי עיקר העלות היא בגין החלפים (9,359 ש"ח), בחשבונית נרשם לגבי התשלום כולו כי הוא היה עבור "עבודות פחחות וצבע". לטענת הנתבע, הדבר מלמד כי המסמכים מזויפים.
...
התובע הגיש תביעה על סך 25,000 ש"ח. על פי חוות הדעת השמאית שצורפה לתביעה, עלות התיקון של הנזקים שנגרמו לרכב עומדת על סך 14,928 ש"ח, וכן נגרמה לו ירידת ערך בסך 420 ש"ח. בנוסף, תובע התובע את עלות בדיקת השמאי בסך 800 ש"ח, פיצוי בגין הוצאות ואובדן זמן בסך 1,500 ש"ח ופיצוי בגין עגמת נפש בסך 10,000 ש"ח. לצרכי אגרה, העמיד התובע את תביעתו על סך 25,000 ש"ח.
לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות, הן בשל כך שאין לו אחריות לתאונה והן בשל אי הוכחת הבעלות של התובע ברכב והנזקים שנגרמו לו.
דיון והכרעה
המחלוקת בענייננו מתייחסת הן לשאלת האחריות לתאונה והן לשאלה אם הוכיח התובע את נזקו.
בהתחשב בכך, ומשנדחתה הטענה כי מדובר במסמכים מזויפים, סבורני כי די בחשבונית ובקבלה על מנת לבסס את הטענה לעניין גובה הנזק ברף הראייתי הנדרש של מאזן הסתברויות.
בהעלאת אפשרות היפותטית בעלמא אין די.
לאור האמור, אני סבור שהתובע עמד בנטל להראות כי הוא זכאי לפיצוי לפי חוות דעת השמאי.
סוף דבר
הנתבע ישלם לתובע סך של 16,148 בגין הנזק (לרבות ירידת הערך) ועלות חוות דעת השמאי, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך 2,620 ש"ח. הסכום ישולם תוך 60 יום.
