תביעה לתשלום סכום כסף מכוח כתב ערבות

תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות – מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב; מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק";.

אציין כי אין בכך כדי להביע עמדה בשאלה אם גם אם יוכח כי מעמדה של הנתבעת 2 הוא מעמד של ערבה, יהיה בכך כדי להוות הגנה טובה נגד התביעה בסיומו של ההליך בהיתחשב בכך שאין מצדה טענה כי הנתבע 3 שילם סכום כלשהוא על חשבון החוב שלו לתובעת שעליו ניתנה ערבותה, ובכך שבנתיים ניכנס הנתבע 3 להליכי חדל"פ. לאור כל האמור לעיל ניתנת לנתבעים רשות להיתגונן והתצהיר יהיה לכתב הגנה.

...

משכך דין הבקשה למחיקת כותרת, להידחות.

הצהרת ב"כ התובעת במסגרת הדיון ובסיכומי טענותיה בבקשה בדבר תיקון הסכומים, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. במקביל לכך שהנתבעים בתביעה בסדר דין מקוצר עומדים בפני החשש שמא לא ייכנסו כלל לשערי בית המשפט ולא תינתן להם רשות להתגונון, היא הנותנת כי על התובע בתביעה בסדר דין מקוצר, להגיש תביעתו באופן מדויק.

אציין כי אין בכך כדי להביע עמדה בשאלה אם גם אם יוכח כי מעמדה של הנתבעת 2 הוא מעמד של ערבה, יהיה בכך כדי להוות הגנה טובה נגד התביעה בסיומו של ההליך בהתחשב בכך שאין מצדה טענה כי הנתבע 3 שילם סכום כלשהו על חשבון החוב שלו לתובעת שעליו ניתנה ערבותה, ובכך שבינתיים נכנס הנתבע 3 להליכי חדל"פ. לאור כל האמור לעיל ניתנת לנתבעים רשות להתגונן והתצהיר יהיה לכתב הגנה.

המבקש הגיש תביעה שכנגד, הן כנגד המשיבה 1 בסך של 519,579 ₪ בגין הפרת חוזה הקבלנות על ידה אשר התבטאה באי סיום כלל עבודות הבניה, קיומם של ליקויי בניה, ונטישת אתר הבניה באופן חד צדדי, והן כנגד המשיב 2 מכוח חתימתו על כתב ערבות אישית ומוחלטת למילוי כלל היתחייבותה של המשיבה 1 עפ"י החוזה.

בהקשר זה הוסיפה כי כיום מתנהלות כנגדה 11 תביעות כספיות בסכומים של עד 20,000 ש"ח ו- 3 תביעות בעיניין ניזקי גוף וחוקי עזר ערוניים.

אשר ליכולתה הכלכלית של המשיבה 1 לתשלום הוצאותיו של המבקש ככל והתביעה תדחה, מעיון בדו"חות הכספיים המבוקרים אשר צרפה המשיבה עולה תמונה עובדתית לפיה, סך נכסיה השוטפים של המשיבה עולים על התחייבויותיה השוטפות, למשיבה פקדונות שוטפים בחשבונות הבנק, תזרים מזומנים חיובי ורווחים בשנתיים האחרונות מפעילותה העסקית, המשיבה מחזיקה במלאים, וקיימת יתרת חובות של לקוחות כלפיה.

...

" ברע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם בנבו, 23.5.2011) נקבע: "עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)." ברע"א 7687/18 מדינת ישראל- רשות המיסים – מנהל מע"מ לוד נ' מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ (פורסם בנבו, 15.7.2020), התייחס בית המשפט לשלושת השיקולים המרכזיים אותם נדרש בית המשפט להביא בחשבון בבואו לחייב בהפקדת ערובה להוצאות, בדברים הבאים: "ראשית, הבטחת תשלום הוצאות הצד הפסיבי (ככל שייפסקו לו הוצאות) – התכלית המרכזית של הפקדת הערובה להוצאות היא הגנה על הצד הפסיבי ("הנתבע"), אשר ההליך המשפטי, על ההוצאות הכרוכות בו, נכפו עליו הר כגיגית, מפני מצב דברים בו יזכה בהליך, יפסקו לטובתו הוצאות, אך הוא יעמוד לפני שוקת שבורה, במובן זה שלא יימצא לו מקור אצל יוזם ההליך ("התובע") להיפרע ממנו.

הטענה לפיה יש להורות על חיוב המשיבה בהפקדת הערובה נוכח ניהולם של תיקים משפטיים כנגדה, דינה להידחות.

באשר לדרישה לחיוב בערבות אישית להוצאות של המשיב 2, הבקשה נדחית.

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט **** קירס) שניתן ביום 13.7.2022 בת"א 46619-12-19, בגדריו נדחתה תביעת המערערת לחייב את המשיב לשלם לה סכום כספי מכוח כתב ערבות אישית.

...

סוף דבר, הערעור מתקבל.

התביעה מתקבלת, המשיב ישלם למערערת סכום של 175,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, המשיב ישלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ההליכים בשתי הערכאות, בסכום של 30,000 ₪.

לפני תביעה כספית לתשלום סכום של 88,696 ₪ בגין אספקת ציוד בניה לפרוייקט בניה בעיר חדרה (להלן: "הפרוייקט" או "האתר").

הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") ערב בחתימת ידו להתחייבויות הנתבעת מכח ההסכם.

כך למשל, בסעיף 3 להסכם ההיתקשרות, נקבע כי "חתימת הקונה ו/או בר כוחו ו/או עובדו ו/או מעסיקו על תעודת המשלוח/חשבונית תהווה ראיה מכרעת לעצם קבלת הטובין, כמותם ומחירם כפי שיהיו נקובים בתעודת המשלוח/חשבונית שתופק לקונה". כמו כן, הנתבע אינו חולק בתצהירו, או בעדותו בפני, כי חתם על כתב הערבות אשר צורף אף הוא לכתב התביעה, ואולם בסעיף 18 לתצהירו טוען בצורה עמומה כי "אין לי חבות אישית ו/או חבות מטעם החברה כערב לציוד ולסחורה וזאת לנוכח כל האמור לעיל בכתב הגנה זה, וכי אם יש לה לתובעת תביעה כלשהיא בעיניין הציוד אזי שומה עליה להגיש תביעה כזו נגד ריאד ו/או נגד הקבלן הראשי שעשו שימוש בציוד הנ"ל". למען הדיוק יובא נוסח כתב הערבות (אשר נחתם בידי הנתבע ביום 10.02.21) בכל הנוגע לתוקפו של זה : "ערבותנו זו תישאר בתוקפה המלא ולא תבוטל למרות כל שינוי ו/או תיקון ו/או דרישה ו/או ויתור ו/או מחילה ו/או המחאה ביחסים שביניכם לבין החייב, היא תבוטל רק עם החזרת כתב ערבות זה לחייב. ערבות זו היא מתמדת, מתחדשת, מוחלטת, בלתי מסויגת ובלתי מותנית ואינה מוגבלת בסכום. ערבות זו תעמוד במלוא תוקפה, בין אם כתב ערבות זה ייחתם על ידי ערב אחד או יותר". עוד יצוין כי במסגרת נוהל פתיחת כרטיס לקוח שצורף אף הוא לכתב התביעה, נקבעה לנתבעת מסגרת אשראי (אובליגו) בסך של 80,000 ₪.

...

זאת ועוד, יובהר כי אני דוחה את טענת הנתבעים לפיה אי הגשת כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת מול אמין פועלת לחובת התובעת, שהרי הנטל להוכחת טענות הנתבעים מוטל עליהם ועליהם בלבד, ואין זו מלאכתה של התובעת.

סוף דבר דין התביעה להתקבל.

לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 88,696 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, כאשר חיובו של הנתבע מס' 2 לא יעלה על הסך של 80,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 10.02.21 עד למועד הגשת התביעה.

מבוא לפניי תביעה כספית חוזית, לתשלום סכום של 396,000 ₪, בהתאם להסכם למכירת משאית שנעשה בין התובעת לנתבעת 1, ולפי סעיף שעבוד בפוליסת הביטוח של המשאית שהוצאה על ידי הנתבעת 2.

התביעה נגד הנתבעת הוגשה מכח ההסכם ביניהן, שלטענת התובעת היה בתוקף במועד הגניבה; התביעה נגד מנורה היא מכח פוליסת הביטוח המקיף שנעשתה למשאית אצלה, שכללה כסוי בגין מקרי גניבה, ומכח מכתב הסוכנות, בו כתבה סוכנות הביטוח לתובעת שיש בפוליסת הביטוח סעיף שעבוד לטובת התובעת לתקופה שכללה את מועד הגניבה.

כפיר טען בהמשך עדותו, שהוא דוקא אדם מאד מסודר, ורושם הכל, אך בכל זאת לא עשה מיסמך בכתב כי לדבריו אחיו של חמזה חתום על ערבות אישית והוא ידע שיוכל לתבוע אותו (עמ' 21 שו' 25, עמ' 22 שו' 23, עמ' 23 שו' 1 שם).

אם אכן בוצע שינוי בתנאי התשלום, שהוא מהותי ביותר, אין דרך להסביר מדוע כפיר לא עיגן בכתב לפחות את חובות הצדדים לאור השינויים, ולמצער, שחמזה צריך לשלם לו עתה במזומן עבור המשאית סכום של למעלה מ- 400,000 ₪, כשהתשלום צריך להתבצע עד ה- 10.10.19, ושעם ביצוע התשלום, התובעת תימסור את המשאית לנתבעת, ואף תרשום את הבעלות שוב על שמה.

...

אינני מקבלת את טענותיו של כפיר, שאף שעסק בעסקאות מימון רכב, עיסוקו בסחר רכב היה מינורי, ללא ביטוח סחר כללי וללא ביטוח למקרי גניבת רכבים (עמ' 59 שו' 7 לפרו' מ- 5.1.23).

לפיכך, טענות התובעת כלפי מנורה נדחות.

סוף דבר תוצאת האמור היא שהתביעה נגד שתי הנתבעות נדחית.