תביעה לתשלום נזקי רטיבות בדירה עקב ליקוי בצינור משותף

בתביעתו עתר התובע כי אחייב את הנתבע לשלם לו את הסכומים הבאים: 13,806 ₪ - עלות תיקון ליקויי הרטיבות בדירתו, בהתאם לחוות דעת המהנדס ולדימיר מינקין; 1,170 ₪ - עלות עריכת חוות דעת המומחה מטעמו; 20,000 ₪ - פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו. כן עתר התובע, כי בית המשפט יורה לנתבע לתקן את הנזילה מדירתו (סעיף 2 של כתב התביעה).

למעלה מן הדרוש אציין אשר לטענה כי מקור הנזקים שנגרמו לדירת התובע בנזילה מצנור "4 שברכוש המשותף (שתוקן), העיד מר לאוניד בלופולסקי כי אותו צנור תוקן בשנת 2018 (בעוד הנזילה ארעה באוקטובר 2019) וכי בעוד שם דובר בצנור ביוב, בארוע הנזילה נזלו מים מצנור אספקה (עמ' 1, ש' 26-34). עוד העיד מר בלופולסקי, כאמור, כי ראה מים יוצאים מתחת לדלת דירת הנתבע וכי כאשר איש האחזקה פתח את דלת דירת הנתבע מצאו מים בגובה 10 ס"מ המכסים את ריצפת הדירה (עמ' 2, ש' 2-9). הנתבע לא הציג בפני המומחה או בפני בית המשפט כל ראיות בעיניין הליקוי בצנור הביוב ומועד תקונו, והאמור בחוות דעת מר שלומי קלדרון בעיניין זה מהוה, כאמור בחוות הדעת, עדות שמועה מפי נציגת הנתבע.

יתר על כן, אי-תיקון ניזקי הרטיבות בדירת התובע, שעלות תקונם לפי חוות דעת המומחה היא 5,850 ₪ בלבד, במשך תקופה ארוכה, אינה מתיישבת עם חובת הקטנת הנזק החלה על התובע, שהיה באפשרותו לאחר בדיקת הדירה על-ידי מומחה, לתקן את הליקויים על חשבונו ולתבוע את עלות התיקונים.

...

באשר להוצאות המשפט, לאחר שעיינתי בטענות התובע בעניין ובחשבוניות שצורפו (אציין, כי לא צורפה חשבונית בדבר שכר המתורגמן), אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום כולל של 12,500 ₪ (סכום זה מורכב מ: 1,170 ₪ עלות חוות דעת המומחה מטעם התובע; 7,368 ₪ בגין התשלום עבור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ומאתר הנזילות אלעד שאול; 874 ₪ בגין אגרת התביעה; 1,804 ₪ בגין התמלול שצורף לתצהיר התובע (ת/2); 800 ₪ שכר העדים מטעם התובע; 484 ₪ בגין הוצאות נוספות).

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים עליהם הוריתי (סכום פסק הדין, הוצאות המשפט ושכר טרחת ב"כ התובע) בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

באשר לפיקדון בסך 800 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט לפי ההחלטה מיום 6.6.2021, אני מורה למזכירות בית המשפט להשיבו לידי ב"כ הנתבע, עו"ד מורן אילני, עבור הנתבע.

על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, סימני הרטיבות בדירת השכן התחתונה הם פועל יוצא, בסבירות גבוהה, של כשל מקורי בצנרת השופכין המשותפת בחדר רחצה הורים - באחריות צד ג' 1 ונציגות ועד הבית במסגרת תיחזוקה שוטפת.

השאלות שבמחלוקת משתוקנו הליקויים, נותר לידון איפוא בתביעת התובעת לתשלום הפצוי המוסכם ולפצוי בגין הנזקים שנגרמו לה. הצדדים חלוקים בשאלה האם הנתבעים הפרו את הסכם המכר הפרה המזכה בפיצויים כאמור.

טוענים הנתבעים כי על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הנזילה ברובה נובעת ממערכת הדלוחין של הבניין, צנור משותף המהוה רכוש משותף, דבר שממילא אינו באחריותם.

בסיכומיה טוענת התובעת כי התגוררה משך חודש ימים מחוץ לדירה בעת ביצוע התיקונים, אך התובעת לא הוכיחה כי שילמה סכום כלשהוא בשל כך וממילא לא הוכיחה את הסכום הנטען על ידה בראש נזק זה. גם תביעת התובעת לפצוי בסך של 10,000 ₪ לצורך החלפת כל הקרמיקה לא הוכחה ועומדת בנגוד לאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

בת"א (נת') 3466-07-18 סוזאנה שרוני נ' יעקב בינס (31.5.2021), סקר כב' השופט אלי ברנד את סכומי הפצוי שנפסקו בפסקי דין שונים בתקופה האחרונה בגין ראש נזק זה במקרים של ליקויי רטיבות וכשלי איטום, הנעים בין 1000 ₪ לבין 10,000 ₪.

...

על כן, אני סבורה שאין מדובר בהפרה, שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר מראש באותו חוזה.

אני סבורה כי נפגע במידה מסוימת השימוש של התובעת בדירה בעיקר בשל הגבלת השימוש באמבטיה, וכן כי נגרמה לה עוגמת נפש בשל הצורך להתמודד עם פתרון הבעיה, הן לפני והן במהלך המשפט.

הנתבע ניסה לטעון כי העבודות החלקיות שביצע לא היו נחוצות, שכן לשיטתו הגורם היחיד לרטיבות בדירת התובעת היה הכשל בצנור הביוב בקוטר 4 צול, לטענתו היה חור בצנור ומדובר בליקוי ברכוש המשותף לכל דיירי הבניין.

כפי שניתן להתרשם גם מההליך הקודם בבית המשפט לתביעות קטנות, באוקטובר 2017 הגישה התובעת תביעה בגין ניזקי רטיבות בדירתה.

לא מצאתי כי הוגשו ראיות מספיקות להוכחת נזקים אלו, אשר חלקם נדמה כי כלולים בחוות דעת השמאי, ועל כן לא ניתן להעניק לתובעת סעד בראש נזק זה. על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 36,036 ₪ בגין הנזקים לדירתה.

הפצוי בגין נזק לא ממוני, עוגמת נפש, נאמד לפי טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, היתנהגות הצדדים לפני ובמהלך ההליך המשפטי, עלות התיקונים לרבות הצורך בפנוי מהדירה לצורך ביצועם.

...

לא מצאתי כי הוגשו ראיות מספיקות להוכחת נזקים אלו, אשר חלקם נדמה כי כלולים בחוות דעת השמאי, ועל כן לא ניתן להעניק לתובעת סעד בראש נזק זה. על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 36,036 ₪ בגין הנזקים לדירתה.

סוף דבר התובעת סבלה במשך שנים רבות מליקויי רטיבות בדירתה עקב נזילות ובעיות איטום בדירת הנתבע.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 36,036 ₪ בגין נזקיה הממוניים ובגין נזק לא ממוני ישלם הנתבע לתובעת סך של 23,900 ₪.

לפניי תביעה על סך 2,789 ₪ בגין תיקון שביצעה התובעת בשל נזילה בדירתה שנגרמה, לטענתה, כתוצאה מליקוי בצנור הבניין המשותף אשר עובר, בין היתר, בדירתם של הנתבעים 1 ו-2 ומשכך, לטענתה, נושאים הם באחריות לחלק היחסי של הנזק.

ביום 29.8.22 הגישה התובעת, כאמור, אסופת מסמכים וביניהם, "דו"ח סריקת רטיבויות" מיום 5.3.22, שהנו למעשה עותק כימעט זהה לדו"ח שצורף לכתב התביעה למעט תוספת שהוספה לסעיף 4 לדו"ח. למען הנוחות, אביא את נוסח סעיף 4 המקורי ובהדגשה את החלק שהתווסף בדו"ח המתוקן: "סיב אופטי – בצלום סיב אופטי שערכתי ניצפה בורג בצנור 4 צול צמג השייך לוועד הבית ומשותף לדירות מס' 8,6,4,2 – מדובר בצנור פנימי הנמצא בדירה מס' 8 מרפסת ועובר בדירות מס' 2,4,6,8 הגורם לרטיבות.

עם זאת, בהתאם לקבלה שצרפה לכתב התביעה, מיום 3.4.22, נכתב כי הסכום הכולל ששולם על ידה מסתכם ב-7488 ₪ "עבור תיקון פיץ פנים צנרת לצנור 4 צול ועד בית + עבודות איטום ברצפת מקלחון + כניסה לבית בדירה מס' 6...". כלומר, מדובר בסכום הכולל בחובו תיקונים שאין חולק, אף לדידה של התובעת, כי אינם מונחים לפתחם של הנתבעים 1 ו-2 במהלך הדיון העידה התובעת כי מישפחת גל (דירה 6) שילמה לה סך של כ-3,740 ₪ שהוא כל התשלום שהיו חייבים בגין התיקון (ראה עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, ש' 23).

...

משאלה פני הדברים, אני קובעת כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי מקור הנזילה בדירתה הוא בצינור המשותף לכלל הדיירים ולא עלה בידיה להוכיח כי צינור 4 שתוקן על ידי איש המקצוע מטעמה הוא באחריות הנתבעים.

סוף דבר לא עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה.

התביעה נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע ת"ק 26266-06-22 דלויה נ' גדות ואח' תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה מיטל פרי תובעים פנחס דלויה 067556175 נתבעים 1. יהונתן גדות311380844 2. יעקב מלכה079491841 1. לפניי תביעה לתשלום בסך של 23,100 ₪ בגין הפרת חוזה ובנוסף תשלום עבור ביצוע עבודת אינסטלאציה- ליצירת מעקף לצנרת משותפת. 2. הצדדים בתיק זה כולם בעלי זכויות בבניין משותף: · התובע הוא אחד מהיורשים הטבעיים של בעל הזכויות בדירה המצויה בקומה הראשונה (להלן: "דירת התובע"). · הנתבע 1 הוא בעל הזכויות בדירה המצויה בקומה השנייה. · הנתבע 2 הוא בעל הזכויות בדירה המצויה בקומה השלישית. 3. ביום 13.8.18 ניתן בעיניין בנו של התובע (אשר התגורר בדירת התובע) ובעניין הנתבע 1, פסק דין מאת כבוד המפקחת על המקרקעין (צ. קוינט שילוני), בתביעה שעניינה המקור לרטיבות הקיימת בדירת התובע ואופן מניעתה.

במסגרת ההליך בפני המפקחת על רישום המקרקעין, מונה מומחה אשר העריך, כי הנזקים בדירת התובע נגרמו בעקבות נזילות שהיו וטופלו בבית הנתבע 1, וכן בעקבות דליפה נוספת בסמוך לקולטן מרכזי 4 צול המשמש את הדירה העליונה.

בכתב התביעה פירט התובע את מרכיבי סכום התביעה כדלקמן: השבה של הסכום ששילם בסך של 2,400 ₪, תשלום בסך של 15,000 ₪ עבור הוצאת צנור הנקוז ותיקון הליקויים, תשלום בסך 2,800 ₪ עבור שכר לפועלי ביניין לטובת ביצוע העבודה, תשלום בסך של 1,000 ₪ עבור הפסד ימי עבודה ו- 2,000 ₪ עבור תקוני טיח וצביעה.

...

לאחר שבחנתי את התביעה, מצאתי לדחותה וזאת מנימוקים כדלקמן: בפתח הדברים יש לציין כי בהתאם להחלטתי בדיון, הגיש התובע לתיק הסכמת יתר היורשים לניהול התביעה שלפניי.

לפיכך, נדחית הטענה להיעדר יריבות.

התובע לא הציג ראייה בדבר רטיבות בדירה, ולכן המסקנה היא שהליקוי שהיה אף תוקן.