תביעה לתשלום יתרת תמורה עבור עבודות בטון

בין הצדדים לא נחתם הסכם (או הזמנת עבודה) אולם אין חולק, כי הנתבעת הזמינה מהתובע עבודת ליטוש בטון בחדר מדרגות המילוט של הבניין.

בתמורה לעבודה התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 80,010 ש"ח. מקדמה בסך 35,500 ש"ח שולמה ועניינה של התביעה ביתרת התשלום בסך 44,510.15 ש"ח (נספחים 1 ו- 3 לתצהיר התומך בכתב התביעה).

אציין, כי בסיכומיה טענה הנתבעת לראשונה, כי חלק מסכום התביעה נוגע כלל לעבודת התובע בפרויקט אחר ("פרויקט מיד-טאון"), אולם טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה והיא מהוה הרחבת חזית, שדי בה כדי לדחותה ולפיכך לא אדרש לה. עם זאת אציין, למעלה מן הצורך, כי מעדויות הצדדים עולה כי התמורה לה היה זכאי התובע עבור העבודה בפרויקט 'מיד טאון' הייתה בסכום נמוך (וראו לעניין זה גם עדותו של מר עיני, עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 22-20) ומר הלפרין אף טען בעדותו, כי המקדמה ששילמה הנתבעת (בסך 35,500 ש"ח) הוותה "חשבון סופי" של העבודות בפרויקט 'מיד-טאון' (עמוד 22 לפרוטוקול, שורות 25-17).

...

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח כי עבודת התובע הייתה לקויה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

לפיכך: הנתבעת תשלם לתובע סך של 47,325 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

פתח דבר לפניי תביעה כספית, לתשלום יתרת התמורה המוסכמת על פי הסכם למכירת משאית, בסכום נומינאלי של 114,700 ₪.

בחקירתו הנגדית עמד יקדאן על גירסתו זו. יקדאן העיד, כי הנתבע נתן לו שיקים בסכום של כ-60,000 ₪ והתחייב להביא את היתר בהמשך, אולם לא עשה כן. הוא הציע לעשות עבודה עבור קדמאני חלף התשלום, אולם גם עבודה הוא לא עשה (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 3-8).

לעניין הטענה כי נעשה הסדר בין שתי המשפחות, השיב יקדאן בחקירתו הנגדית: "אחרי שיזיד (הנתבע, ד.ע.) לא הביא לא תשלומים ולא עבודה, הם באו ואמרו שיש להם היתחשבנות עם אחי. יש ביניהם החלפות שיקים בבנקים. הם צריכים לסדר עבורו את השיקים והוא צריך לסדר עבורו שיקים. סיפור לא פשוט ביניהם לבין החברות של אח שלי. לא קשור לבטון קדמאני. כשאני אומר הם, הכוונה ליזיד ואחים שלו.

...

דין הטענה להידחות.

סוף דבר נמצא כי דין התביעה להתקבל.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לקדמאני סך של 128,627 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, ושכר טרחת עורך דין בסך 22,500 ₪ (כולל מע"מ).

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, במסגרתה הם עותרים לחיוב הנתבעים לשלם להם את יתרת התמורה עבור העבודות, בסך של 110,220 ₪ (סך סכומי ההזמנות עמד על 183,831 ₪ ועל חשבון העבודות שילמו התובעים 73,350 ₪) ובצרוף ה"ה וריבית כדין מחודש מאי 2018 עד הגשת התביעה בחודש יולי 2018, ובסה"כ 111,926 ₪.

דיון מעקה כבלי הנירוסטה מומחה בית המשפט קבע ביחס למעקה כבלי הנירוסטה את הדברים הבאים בפרק "ממצאים העולים מתיעוד שהוצג בפניי" (ההדגשה בקן תחתון הינה במקור): "בהתאם לתעוד אשר הוצג בפניי עולה בין היתר, כי במהלך ביצוע מעקה המיתרים (כלבים) במהלך המדריגות הזיזי הנידון, בוצע קדוח בשולי המדרגה, תוך עגון פרופיל מחורר לעיגון המיתרים בשול המדרגה, ובתקרת הבטון תוך ביצוע חיתוך בתיקרת הגבס המוגמרת. בהתאם לתעוד אשר הוצג בפניי, עולה כי עגון פרופיל תושבת המיתרים בוצע באופן אשר בסבירות גבוהה, לא יאפשר את עגון המיתרים ומתיחתם בהתאם לדרישות ת"י 1142 כמתחייב מבניית מעקה של מהלך מדרגות, ועמידות המעקה בכח אופקי נידרש. כמו כן בהתאם לתעוד שהוצג בפניי ניתן להווכח בסבירות גבוהה כי עבודות הקדוח בוצעו באופן לקוי אשר אינו מאפשר עגון כבלי המתיחה באופן ניצב כנדרש תוך שילוב חפוי העץ המתוכנן, ותוך גרימת שברי קצה וסדיקה במהלך המדריגות. בהתאם לממצאים אשר הוצגו בפניי, ובהיעדר פרטי ביצוע עגון המיתרים והעברתם, אופן ביצוע עגון המיתרים והעברתם כמקובל במהלכי מדרגות דקורטיביים כדוגמת המהלך המתוכנן כעולה ממהלך המדריגות, מחייב ביצוע פרט תכן ייעודי המסדיר את מעבר המתירים במהלך המדרגה (במיתרים העוברים), תוך התקנת תותבים (שרוולים) ביציקת גרם המדריגות ועיגונם לפרופיל דקורטיבי ייעודי. יצוין כי ישנם חלופות נוספות הכוללות שימוש במקדחים ייעודיים לצורך קדוח מעבר המתירים, ושימוש בעוגנים דקורטיביים תוך מתן דגש על מיקום הקידוחים משולי המדרגה. לטענת הנתבעים ותובעים שכנגד, מהלך המדריגות הנדונות היו בנויות נכון למועד ההיתקשרות בין הצדדים, באופן שלא אשר לא איפשר את ביצוע הפרט המקובל, ועל כן פרט הבצוע אשר בוצע בפועל למתיחת המיתרים וקיבועם בוצע לאחר אישור התובע עצמו, אשר בחר את חלופת קדוח המעברים בשולי מהלך המדריגות. לטענת התובעים ונתבעים שכנגד, נכון למועד ההיתקשרות הצהירו הנתבעים שכנגד כי יש ביכולתם לבצע את עבודות מעקה המיתרים בהתאם לנדרש וללא פגיעה במהלך המדריגות". בפרק "דיון ומסקנות" קבע המומחה: "בהתאם למכלול הממצאים אשר הוצגו בפניי ותעוד העבודות נכון למועד הפסקת ההיתקשרות בין הצדדים כמוצג לעיל, ובהיתחשב בהקף העבודה הנידרש כעולה מהצעת המחיר אשר הוצגה בפניי, הכוללת בין היתר כבלי נירוסטה שזורים בעובי 6 מ"מ באורך מאקסימאלי 610 ס"מ ושימוש ב-364 אבזרי מתיחה, לרבות סך התמורה המוסכמת, אופן ביצוע עבודות הקדוח ע"י הנתבעים והתובעים שכנגד, אשר כללה בין היתר ביצוע קידוחים בשולי המדרגה ללא הותרת מרחקי קדוח מקובלים לצורך מניעת שברי קצה, והיעדר שימוש במקדחים ייעודיים כדוגמת מקדח כוס בקדוח רטוב, בקטרים מינימאליים (8 מ"מ – 50 מ"מ), באופן אשר היה מאפשר קבלת פרט זהה ככל הניתן, בהיתחשב במכלול האמור לעיל, לאופן ביצוע מעקה המיתרים הנידרש, הנני סבור כי הנתבעים ותובעים שכנגד אינם זכאים לתשלום בגין עבודתם, ביחס למעקה המיתרים הנידרש, אשר בוצע באופן לקוי מיסודו, באופן אשר אינו מאפשר את קבלת פרט מעקה המיתרים הנידרש, ובאופן אשר בסבירות גבוהה לא יאפשר קבלת מעקה מיתרים אשר יעמוד בדרישות ת"' 1142 לאור הכנת עגון המיתרים כ-3-4 ס"מ משול המדרגה וקיבוע 3 מיתרים עתידיים באמצעות 2 ברגיי עגון בלבד בשולי המדרגה.

...

לגבי המעקה שלא הותקן בסופו של דבר והמעקה החדש שהותקן לאחר מכן, גם אם הדבר ארך זמן נוסף מעבר לנדרש, הרי שבוצעו בבית עבודות רבות אחרות, כעולה מתצהיר התובעת ולא הוכח כי העיכוב בכניסת התובעים לבית נבע אך ורק מהעיכוב בהתקנת המעקה החדש.

סוף דבר אשר על כן, התוצאה היא שהתובעים ישלמו לנתבעים 10,991 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה שכנגד ועד התשלום בפועל וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהתחשב בתוצאה, לפיה התביעה נדחתה למעשה ואילו התביעה שכנגד התקבלה על סכום זניח יחסית וכן בהתחשב בכלל נסיבות העניין, אני סבור כי מן הדין ומן הצדק כי כל צד יישא בהוצאותיו וכך אני מורה ומכאן שנדחה גם ראש הנזק של שכר טרחת עו"ד בתביעה שכנגד.

בפניי תביעה כספית בסך של 187,191 ₪, לתשלום יתרת תמורה בעבור עבודות אשר סופקו על ידי התובע (להלן: "דור") לנתבעת 1 (להלן: "רחמני") בהתאם להסכם אשר נכרת מול הנתבע 3 (להלן: "דודו"), השולט ברחמני, באמצעות הנתבעת 2, אשר בבעלותו ואשר רחמני נימצאת בבעלותה.

רקע ותמצית טענות הצדדים בפברואר 2016 התקשרו רחמני ודור באמצעות דודו וחיים יחזקאל (להלן: "חיים"), אביו של דור, בהסכם בעל פה לפיו עובדים מטעם דור יבצעו עבור רחמני עבודות בטון שונות בבסיסים צבאיים ובתמורה תשלם רחמני לדור סך של 700 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל עובד בגין כל יום עבודה.

...

התנהלות זו מהווה אף היא אינדיקציה המחזקת את המסקנה, כי התנאים אשר סוכמו הם כנטען על ידי רחמני.

לאחר ששקלתי את עדותו של חיים והמסכת הראייתית כולה, ובהתחשב בכך שהעדויות מטעם הנתבעים, היו עקביות ולא נסתרו, אני מוצאת כי לא זו בלבד שדור לא עמד בנטל הבאת הראיה והשכנוע אשר רובצים לפתחו להוכחת התנאים עליהם סוכם, לטענתו, מול רחמני בעל פה, אלא שמאזן ההסתברות נוטה בצורה ברורה לקבלת גרסת רחמני דווקא, הן באשר לתנאי ההתקשרות והן באשר לקיומה של התחשבנות סופית מוסכמת לפיה בתשלום הסכום של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ היה לסיים את המחלוקות הנובעות מהתקשרות זו. בסיכומו של דבר, מתברר, כי לא היה כל בסיס לתביעה אשר הוגשה ולמעשה דור גרר את הנתבעים להליך זה אשר התנהל על פני כשלוש שנים, ללא כל הצדק ומבלי שהיה בידי דור להניח ולו תשתית ראייתית מינימלית להוכחת תביעתו, תוך שהוא גורם לנתבעים להשקיע משאבים בלתי מבוטלים בניהול ההליך ואני מוצאת כי יש לתת לכך ביטוי בפסיקת ההוצאות.

סיכום התביעה נדחית במלואה.

לפני תביעה כספית בסך 230,000 ₪ לתשלום יתרת התמורה, עבור הקמת מבנה שלד בן שתי קומות שבנה התובע עבור הנתבעים.

בהסכם נקבע לעניין התמורה: "ההצעה היא בסך 370,000 (שלוש מאות שבעים אלף ₪) כולל מע"מ. הסכום ישולם בשלוש תשלומים שוים בתיאום עם היזם. עבודות נוספות ושינויים במבנה (כגון עבודות בטון ו/או בנייה מעבר לתוכניות ישלם המזמין תוספת מוסכמת לפני ביצוע העבודה או במהלכה עם שאר התשלומים". משמע, בהסכם שבכתב סיכמו הצדדים כי התמורה שנקבעה אינה כוללת תשלום בעד שינויים או תוספות.

...

מכאן שלא ניתן לקבל טענת קיזוז זו. גם יתר דרישות הקיזוז דינן להידחות – מאחר וקבעתי שכל הסכומים שסוכמו בין הצדדים, או שיש לחשבם לעניין התוספות והשינויים, כוללים מע"מ, הרי גם את התשלומים ששילמו הנתבעים יש להחשיב ככוללים מע"מ. אין מקום איפוא להפחית שוב מע"מ ביחס לתשלום בסך 10,000 יורו.

אשר לנזק שנגרם בגין חפירת יתר, שוכנעתי כי חפירת היתר בוצעה שלא ע"י התובע, אלא ע"י בעל מקצוע אחר ובהתאם למדידות שלא התובע ערך אלא המודד.

סיכום בהינתן כל הנאמר לעיל, אני מחליטה לקבל התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, יחד ולחוד, את הסכומים הבאים: 42,000 ₪ בגין יתרת החוב עבור בניית קומת הקרקע וקומה א', בניכוי הסכום ששולם.