תביעה לתשלום חוב בגין תערובת מזון לפרות וטענות נגדיות

הנתבע התגונן וטען בתצהיר התומך בהתנגדות לבצוע השטר כי נהג ועודנו נוהג לרכוש חומרי הדברה מהתובעת העוסקת בשיווק תשומות חקלאיות ובייצור תערובות מזון.

הנתבע הוסיף וטען כי התובעת לא פנתה בדרישה לתשלום החוב מאחר ולאורך כל התקופה הנתבע המשיך לבצע ברצף את רכישותיו גם בשנים 2017 ו 2018, רכישות שאינן מופיעות בכרטסת.

זרוע אחת היא סניף התובעת, יסוד המעלה, אותו ניהל מר יורם נאמן אשר הוא אשר חייב את הכרטסת בגין רכישותיו של הנתבע ובהתאם לחשבוניות מס שהנפיק ומסר לו. הזרוע השנייה, היא ידה של הנהלת החשבונות של התובעת היושבת במרכז בחדרה, ומחייבת את הכרטסת בחיובי הריבית בגין פיגורים בתשלום, מנפיקה חשבונית מס בגין ריבית זו ושולחת אותה בדואר לנתבע - כך לגירסתם של שני עדי התביעה (עמ' 13 בפרוטוקול שורות 26-31, עמ' 14 בפרוטוקול שורות 4-5, עמ' 18 בפרוטוקול שורות 8-9).

רק בחקירתו הנגדית טען מר נאמן כי הוא מבקש מלקוחותיו לשלם את הריבית ואם אינו משלם – עובר להנהלה (עמ' 16 בפרוטוקול שורות 14-15) כלומר, הנתבע אינו מכסה את יתרת החוב והנהלה אינה דורשת פרעון הריבית בגין האשראי הניכר שניתן לו. כך שהתובעת מעולם לא דרשה מהנתבע את חיובי הריבית תוך זמן סביר ממועד הנפקת חשבוניות ולא עמדה על תשלומם.

...

עד זה העיד כי למעשה לא עמד על תשלום בגין הריבית ולמרות שנהוג היה להפסיק את האשראי ללקוח שלא פרע במשך 3-4 חודשים ברציפות, נהג, כלשונו: "בדרך כלל אני מנסה שהריבית לא תהיה כל כך גבוהה ללקוח, אני מנסה להגיע להסדר עם הנהלת החשבונות, יש הרבה שלא רוצים אז סוגרים אותם....יש דד ליין לדבר הזה. אני קובע את הדד ליין. אני נלחם על הלקוחות שימשיכו לקבל אספקה". (עמ' 14 בפרוטוקול שורות 18-19) אינני מאמינה לעד זה בטענתו כי דרש את מהנתבע תשלום בגין הריבית כפי שטען בחצי פה בחקירתו הנגדית.

מסקנה נוספת העולה ממסכת הראיות היא כי גם אם חתם הנתבע על שטר החוב להבטחת תשלום חוב, לא חתם על הסכם הריבית.

סוף דבר הוא כי הנני דוחה את חלקו הארי של סכום התביעה וקובעת כי הנתבע חב לתובעת סך של 7,098 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה בלשכת ההוצאה לפועל ועד ליום פירעונו בפועל.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 330-08 צמח מכון תערובו נ' מוחמד פואז בפני כב' השופטת אסתר הלמן התובעת צמח מכון תערובות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ הנתבעים 1. מוחמד עבדללה פואז 2. עמיד מוחמד פואז 3. פואז מוחמד ובניו שיווק תערובת ומזון לבעלי חיים 4. דיאף מוחמד פואז 5. פואז ואחיו מזון בע"מ פסק דין

זוהי תביעה כספית לתשלום יתרת חוב בגין אספקת סחורה, שחבים, לפי הנטען, הנתבעים לתובעת.

זו מהות הפעולה, תשלום, או חשבונית, מה שרשום שם מה זה חשבון נגדי כל שורה יש לה סעיף הוצאה או סעיף הכנסה, באיזה חשבון זה נרשם בחשבון הוצאה או הכנסה, למשל מכירת תערובת זה חשבון הכנסה, למשל 10102 שמופיע בהרבה מקרים, הוא חשבון ההכנסות של התערובת" (עמ' 16 שורות 3-8) מר ברגיל נחקר באריכות על פרטי הרישום ומתשובותיו עולה כי הוא בקי היטב בנתונים אלה.

...

בתחילה השיב "לא קיבלו מזה כלום. נשארתי חייב לבנק" (עמ' 50 שורה 12), אולם מיד לאחר מכן השיב כי "קיבלו כספים, יש מנהל חשבונות". ניסיונו של המנוח להסתיר את תוצאתה של המחאת הזכות מחזקת אף היא את המסקנה כי המחאת הזכות נועדה למנוע עיקול של רכוש המנוח והחברה.

הבסיס המשפטי לחיובם של הנתבעים 2,3 ו-5 בחוב הנתבע: בסיכומיו מציע ב"כ התובעים עילות חלופיות ומצטברות לחיוב הנתבעים בחוב הנתבע: מכוח דיני החברות, בהסתמך על הכלל בדבר הרמת מסך ההתאגדות, וחיובו של עמיד באופן אישי כנושא משרה, בהתאם להוראת סעיף 54 לחוק החברות, מכוח דיני החוזים, בשל חוסר תום לב מצד הבנים, המביא למסקנה בדבר היותם צד להתקשרות ומכוח דיני הנזיקין, בשל תרמית, מרמה, הטעיה, מצג שווא רשלני ורשלנות מצידם.

נוכח האמור, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל ביחס לכל הנתבעים.

הנתבע נידרש לשלם יתרת חוב בגין רכישת תערובת מזון לפרות בהתאם לכרטסת התובעת.

בהגנתה כנגד התביעה שכנגד טענה התובעת כי חל שהוי רב בהעלאת טענות הנתבע באופן המטיל צל כבד על אמינותן.

נטען כי לא פנה אליה הנתבע בזמן אמת בתלונה בגין מזון מקולקל או תמותת פרות ולפיכך אין יסוד לתביעה שכנגד.

...

לטענת הנתבע חוייב ביתר בגין ריביות בניגוד לסיכום בין הצדדים והכרטסת אינה משקפת את חובו האמיתי.

לאור כל האמור לעיל לא הוכיח הנתבע כי זכאי הוא לפיצוי בגין תמותת בקר ואין לקבל את התחשיב עליו הוא נסמך ביחס לשיעור הנזק הנטען.

סוף דבר התביעה מתקבלת, הנתבע ישלם לתובעת סך של 35,269 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 17.3.05.

התביעה שכנגד נדחית.

תמצית טענות הנתבעים בתביעה לביטול מינוי בנים ממשיכים לגירסת הנתבעים, בשנת 2002 , הסתבכו ההורים בחובות כתוצאה מניהול כושל של המשק (רפת לייצור חלב בקר) ע"י בנם הצעיר, א', ובנוסף בשל פעילותו של אותו בן (בשל חוב לחברת הביטוח קרנית ועיקולים אשר הוטלו בגינו על הנחלה ורכישת רכב ללא כסוי), והמשק עמד בפני חידלות פרעון ופשיטת רגל, ועל כן פנו לעזרתו של הנתבע בנם הבכור.

סך של 100,000 ₪ ששולמו על ידי התובע והנכד ל' מיד בתחילת הדרך לאפשר תפעולו של המשק בשל חוב שצברו הנתבעים שכנגד בחשבון העיסקי – השקעה זו מאושרת.

( ולקח אותן לאחר שלא שולם לו כסף (עמ' הנתבעים שכנגד טענו כי התובע הותיר חוב לחברת ''אמבר'' (תערובות) בסך של מעל 200,000 ₪, ששולם ע"י המשק לאחר עזיבתו.

( הנתבע שכנגד 1 אישר כי לא מדובר בחוב של התובע אלא בחוב של המשק (עמ' 23 ש' 31-36 עוד העיד כי עלות מזון לפרות למשך חודש נע בין 40-50 אלף ₪ לחודש.

...

אשר על כן, טענות הנתבעים שכנגד לעניין זה נדחות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו, אני קובעת כי הנתבעים שכנגד לא הוכיחו כי התובע נטל לעצמו כספים רבים מהמשק, מעבר לכספי קיום סבירים, ובוודאי שלא בהיקף הנטען על ידם בסיכומיהם.

והשיב על כך בחיוב (עמ' 27 ש' 22-23 לפיכך, אני דוחה את הטענה כי יש לקזז מכל פיצוי שייפסק חוב או יתרת חוב שנותרה בחשבון העסקי.

התובע מס' 1 הסביר בחקירתו הנגדית כי תביעתו היא בגין מה ששולם למכון התערובת- בגין מזון העגלים.

אין ספק כי בשנת 2015 הנתבע הזמין מזון ממכון התערובת לצורך גידול העגלים, זאת למרות שאין תעוד על כך בתעודות המשלוח.

אני לא לוקחת מאף אחד שקל זה לא מסתדר עם ההיגיון שאדם מודע למסכת שתיארת ואת מתארת אותו אדם נחמד ונעים פיתאום הוא מיתהפך, זה מסתדר עם הדברים שכתבת בתצהיר שהוא קיבל 4 שיקים והעביר אותם ישירות לבעלך אז יידעתם אותו על החוב למכון תערובת" וגם הנתבע העיד דברים דומים: "ש. אם העברת את החוב על התערובת וגם לך מגיע לכאורה חוב שהוא חייב לך והכסף אצלך אז למה לא קיזזת לעצמך את המגיע לך אם מגיע.

...

סיכום: התביעה העיקרית נדחית.

התובע ישלם לנתבע סכום של 86,000₪ ועוד מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד היום.

כן ישלם התובע לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.