תביעה לתשלום זכויות סוציאליות בגין עבודת שמירה ואבטחה

תביעה זו עניינה תשלום זכויות סוציאליות, פיצוי בגין עוגמת נפש ופצוי בגין לשון הרע.

רקע עובדתי הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי אבטחה ושמירה למוסדות באזור העיר אילת.

מעיון בחוזה העבודה של התובעת, שכותרתו "הודעה בדבר תנאי עבודה" (נספח 1 לכתב ההגנה) מפורטים בסעיף 7 להודעה התשלומים השונים שלהם זכאית התובעת בגין עבודתה.

בפרטי ההמחאה מצויין "מפרעה לשיר נאוגאונקר". עוד צרפה הנתבעת את הנספח לתנאי עבודתה של התובעת שכותרתו "התחייבות למינימום זמן עבודה בחברה". וכך צויין בו: "...העובד חותם על התחייבות לזמן מינימום עבודה בחברה וזאת מהסיבה שמושקעים בעובד משאבים כספים (קורסים מקצועיים הישתלמות). במידה והעובד לא יעמוד בהתחייבויותיו תקזז החברה מהעובד את עלות הקורסים וההשתלמות שהושקעו בגינו. בהמשך לחתימתי על התחייבות למינימום זמן עבודה ידוע לי וברור לי כי במידה והפר את התחייבויותיי כלפי החברה ו/או במהלך עבודתי לא אעמוד בדרישות החברה (איחורים/ חוסרים/ עברות משמעת) תהיה החברה רשאית לקזז ממשכורתי עלות הכשרות והשתלמויות שהחברה שילמה בגינו..." מר מסס טען בעדותו כי התובעת לא פוטרה אלא יכולה היתה להמשיך בעבודתה אך לא כמאבטחת חמושה, וכך: "ש. למה לא השארת אותה בעבודה?

...

משכך, בנסיבות המקרה, אין התובעת זכאית לתמורת הודעה מוקדמת, ודין תביעתה ברכיב זה – להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך של 15,000 ₪.

התביעות לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש, "בונוס-חמוש", קרן השתלמות ודמי הודעה מוקדמת - נדחות.

האם זכאי התובע לתשלומים שונים בגין תקופת עבודתו כשומר / מאבטח בשירות הנתבעת ? בשאלה זו נידרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

בתקופה הרלוואנטית לתביעה חל על יחסי העבודה בית הצדדים צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014.

בסך הכל בגין כל רכיבי התביעה שחושבו מחדש טען התובע כי הוא זכאי להפרשי שכר וזכויות סוציאליות בסך 6,314 ₪.

(ב) עובד שיועסק בחג כאמור בסעיף קטן 20(א) יהיה זכאי לגמול בגין עבודתו בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל (להלן – תוספת חג) וליום מנוחה חלופי בלא תשלום, וכן לתשלום מלוא הגמול בגין עבודה בשעות נוספות, נוסף על תוספת החג כאמור, אם וככל שהעובד הועסק מעבר ליום עבודה רגיל, והכול בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

...

בנסיבות העניין מאחר שטענות התובע אינן עולות באופן ברור מהמסמכים שבתיק ולא בוארו על ידי התובע הרי שדין תביעתו של התובע לתשלום הפרשים בגין גמול שעות נוספות ושעות שבת להידחות.

החזקה הנ"ל ניתנת כמובן לסתירה, ואולם בענייננו, כאשר הממונה על התובע אשר עמד אתו בקשר בעת סיום יחסי העבודה כלל לא זומן לעדות, והעד מטעם הנתבעת לא הציג כל ראיה שיש בה כדי לסתור את החזקה, הרי שאין בידי לקבל את טענת הקיזוז והיא נדחית.

כללו של דבר בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים : בגין דמי הבראה 262 ש"ח בגין דמי חגים 1092 ש"ח בשים לב לתוצאות ההליך ולהתנהלות שני הצדדים לכל אורכו, אינני עושה צו להוצאות.

לפנינו תביעה לתשלום פיצוי פיטורים, וכן זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו של התובע בנתבעת ונסיבות סיומה.

עוד יצוין כי עיון בנספח ב' לכתב ההגנה שכותרתו "הודעת מעביד בדבר תנאי העסקה", שהנתבעת טענה שנמסרה לתובע, מעלה כי הנתבעת קבעה שם שתפקידו של התובע הוא עובד ניקיון וכי ביחס להבראה, חופשה ושי לחג נקבע כי זכויות אלו ישולמו בהתאם לצוו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים צבוריים, מה שאף מחזק את טענות התובע בדבר תחולת הצוו.

[3: ראו ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Zeregi נ' קפלן את לוי (20.06.2022)] נוכח האמור, התובע זכאי לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, לגביה נפסקו בע"ע (ארצי) 154-10 קלרה שניידר נ' ניצנים אבטחה בע"מ (03.05.2011) הדברים הבאים: "הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהוה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו; לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה; ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי עבודתו המוסכמים". בהיתחשב בתקופת העסקה ובמהות המחלוקת בין הצדדים, אנו קובעים כי התובע זכאי לפצוי בסך של 1,000 ₪ בגין רכיב זה. פיצוי לפי חוק הגנת השכר לטענת התובע הוא לא קיבל 8 תלושי שכר ועל כן הוא דורש פיצוי בסך 8,000 ₪.

...

בהיעדר כל ראיה מצד הנתבעת לעצם הדרישה שקיבלה להחזיר את הניכויים לרשויות המס בגין התובע, בהיעדר ראיה לכך שמדובר בחוב חלוט ומה גובהו ובשים לב להיות הטענה כוללנית, לגביה כלל לא פורט אופן החישוב או הוראת פקיד שומה בעניינו של התובע, מצאנו כי דינה להידחות, אף מבלי להכריע בשאלה האם עומדת לתובע טענת הסתמכות.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל: סך של 1,000 ₪ בגין הפרת חוק הודעה לעובד.

בתוך 30 יום הנתבעת תשלם לתובע השתתפות בהוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

התובע, אזרח אריתראה, הועסק אצל הנתבעת 1 (להלן- משאבים) כעובד ניקיון והוצב בעריית רמת גן. התובע עותר לתשלום זכויות סוציאליות בגין עבודתו בנתבעת וסיומה ואלו העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם: הנתבעת 1 (להלן- משאבים) חברה בעלת רישיון "קבלן שירות" וכן בעלת רישיון לאספקת כוח אדם.

תמצית טענות התובע לטענת התובע הוא הועסק ברגא כעובד ניקיון מטעם משאבים מחודש 8/17 עד 11/19 (28 חודשים); רגא עצמה סיפקה שירותי ניקיון עבור עריית רמת גן לפי מיכרז; וב-8/19 הוא פוטר לאלתר וללא שימוע כדין עקב חילופי זוכים במיכרז; אשר לרכיבי התביעה- התובע שחל עליו צו ההרחבה בענף הניקיון ושהוא זכאי לפיצויים בגין – אי מתן הודעה לעובד; תשלום בחסר של הפרשות חלף קרן הישתלמות; נכויים שלא כדין מהשכר; אי מתן הודעה מוקדמת; ואי עריכת שימוע לפני פיטורים.

בדרך כלל העבודה תתבצע בחצרי המשתמש "אם כי לא בהכרח".[footnoteRef:5] בדרך כלל השרות יינתן בתחום שאינו מהוה חלק אינטגראלי בעיסקו של המשתמש, כגון אבטחה במוסד חינוך,[footnoteRef:6] אם כי גם סממן זה אינו הכרחי.

משאבים התחייבה, בין היתר, שיש באפשרותה "לבצע ולהשלים את העבודות בהתאם להוראות הסכם זה, באורח מושלם, נאות ויעיל לשביעות רצונו המוחלט של הקבלן [רגא]"; שהיא יודעת את "אופי העבודה, את רחובות העיר וסדרי התנועה בעיר" וכי היא יכולה "לבצע את העבודה בהתאם להסדרי התנועה, החניה הקיימים..."; שהיא "קבלן מורשה לבצוע העבודות באתר העבודה, ככל שרישיון כאמור דרוש על פי דין"; שהיא מתחייבת "לבצע את העבודה תוך הקפדה ושמירה על שמו הטוב של הקבלן"; וכן, שהיא מתחייבת "להעסיק לצורך ביצוע העבודה פועלים במספר שלא יפחת מהמספר הקבוע בנספח לבצוע אותה עבודה". נוסף, משאבים התחייבה בהסכם המסגרת לפקח על העבודה שמבוצעת מטעם עובדיה; לדיווח לרגא מדי יום על העבודה שבוצעה בפועל, לרבות לגבי מספר העובדים שהועסקו על ידה; לשאת בקנסות וחיובים אחרים שייגרמו כתוצאה מכשל בבצוע העבודה על ידי עובדיה; לספק לעובדיה את "כל הציוד, האביזרים, כלפי עבודה וחומרי עבודה"; לשאת באחריות לפגיעה בחומרים, אביזרים וציוד שרגא תספק לה; ולצמצם על חשבונה את כמות העבודה עקב תנאי מזג אויר לפי הודעה שרגא תיתן לה שעתיים לפחות מראש לפני תחילת ביצוע העבודה; [9: נספח 3 לתצהירו של מר ברוש.

...

עם זאת ונדחית התביעה לפיצוי בגין אי עריכת שימוע ומתן הודעה מוקדמת.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

לאור תוצאת פסק דין זה, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 41460-10-20 05 מאי 2024 לפני: כב' השופט עדו בן-צור נציג ציבור (עובדים) מר אהרון ביתן נציג ציבור (מעסיקים) מר רמי שטיינפלד התובעת: ניקה ניקול ניקיצוב ע"י ב"כ: עו"ד אליאור בורפקר הנתבעת: מאג 58 שמירה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד שחק אפריאט פסק דין

לפנינו תביעה לתשלום זכויות שונות בגין עבודתה של התובעת בנתבעת.

ביום 20.9.2020 שלחה התובעת באמצעות בא-כוחה מכתב התראה בו נטען שלא שולם לה שכר וזכויות סוציאליות נוספות, וכן דרשה מסמכים שונים הקשורים להעסקתה בחברה.

שנית, מעדות התובעת עולה כי בסמוך לסיום עבודתה בנתבעת היא החלה לעבוד כמנהלת צוות אבטחה בחברת קנביס ואף קיבלה מענק על כך שהחלה את העבודה החדשה עם הכשרה קודמת בנשק (ע' 4, ש' 34-36; ע' 5, ש' 31-35).

...

דין טענה זו להידחות.

לפיכך, טענת קיזוז זו נדחית.

סוף דבר לסיכום, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בסך 2,000 ₪.