תביעה לתשלום הפרשי ביטוח בגין פריצה

תביעת לתשלום תגמולי ביטוח בגין ניזקי מים ותביעת הנתבעת כלפי צדדים נוספים בשאלת האחריות למקרה ביטוח.

לאור האמור לעיל הגישה התובעת את תביעתה נגד הנתבעת לתשלום הסך 408,405 ₪, הכולל את הפרש תגמולי הביטוח והוצאות התובעת להקטנת נזקיה עקב אי תשלום מלוא תגמולי הביטוח.

בדיעבד התברר כי מערכת מתזי כיבוי האש נותקה מאספקת מים על מנת למנוע מהמים לפרוץ מהצנורות החתוכים בנכס ששכרה התובעת.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: את הסך 213,895 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (12.2.2019) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט כמפורט לעיל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ההודעה לצדדי ג' 3 ו-4 נדחית וההודעה לצד ד' נדחית.

הנתבעת תשלם לצדדי ג' 3 ו-4, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט כמפורט לעיל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בכתב תביעתו תבע התובע תשלום זכויות לפי הוראות צו ההרחבה בענף אולמות וגני האירועים בישראל, אולם זנח טענה זו בסיכומיו ועל כן לא נדון בה. עוד נציין כי תביעתו של התובע לתשלום הפרישי דמי הבראה נזנחה בסיכומיו ועל כן אף היא לא תבורר.

הצדדים חלוקים בשאלה האם בעקבות הסרוב והויכוח שפרץ בעקבותיו בין התובע למנהלו הישיר – התובע פוטר או התפטר.

משכך אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע בגין החזר נכויים אך את הסכומים שהודתה בהם – החזר ניכוי פנסיה בסך 296 ₪, החזר ניכוי ביטוח רפואי בסך 2,218 ₪, החזר ניכוי לפקדון עובדים זרים בסך 1,115 ₪.

...

משכך אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע בגין החזר ניכויים אך את הסכומים שהודתה בהם – החזר ניכוי פנסיה בסך 296 ₪, החזר ניכוי ביטוח רפואי בסך 2,218 ₪, החזר ניכוי לפיקדון עובדים זרים בסך 1,115 ₪.

סוף דבר לאור האמור לעיל הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: · 17,215 ₪ בגין הפרשות חלק המעסיק לגמל וחלק הפיצויים.

בנסיבות הללו מצאנו כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪ בלבד אשר ישולמו תוך 30 ימים.

רקע עובדתי המשיב, יליד 1963 טכנאי שיניים במקצועו, הגיש למשיב (להלן – המוסד) תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין פריצות דיסק בצוארו מהן סבל, ואשר הודגמו בבדיקת MRI שנערכה לו. זאת, היות ולטענתו יש קשר בין הפגיעה דלעיל ובין תנאי עבודתו.

האם תסכים כי קיימת החמרה מבחינה קלינית / הדמייתית בין הבדיקה משנת 1989 ו- 1991 וזו משנת 2016? האם לאור העובדה כי בבדיקת ה- MRI משנת 2016 ניתן לראות החמרה בליקוי הצוארי (פריצת דיסק ב- C3-4 ופריצה נוספת ב- C7-T1 ולחץ ניכר על חוט השידרה ב- C5-6 ניתן לקבוע לכל הפחות כי עבודת התובע במשך 30 שנה, תרמה תרומה של 20% לפחות לליקוי הצוארי? מדובר בפיענוח MRI בהפרש של כ – 27 שנה קרי הן הבדל טכני במכשירים והן השפעה מיצטברת של הליך נווני טבעי.

עוד נקבע בפסיקה כי – ".... אין מקום להרחיב את תורת המקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר על ידי בית דין זה (עב"ל 63/03 יעל עמנואל אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.8.05; עב"ל 9683-12-11 איאד בארוד – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.9.13) בעיניין זה נשוב ונדגיש, כי פריצת גדר בנושא תורת המקרוטראומה צריכה להעשות על ידי המחוקק, כפי שנקבע בעיניין קורין גל אור (עב"ל 38875-09-10 קורין גל אור – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 24.1.13) כי "פריצה שכזאת של גדרי המקרוטראומה כפי שנפסקו על ידינו, תתכן אך ורק בהתערבות המחוקק שייתן שימת לבו גם להיבט הבטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן." לפיכך אף בעניינינו לא מצאנו כי יש מקום להרחיב את גדרי תורת המקרוטראומה".

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק, הגענו למסקנה כי על אף קביעתו של המומחה הרפואי בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המשיב לבין הליקוי אין מנוס מקבלת הערעור.

עוד נקבע בפסיקה כי – ".... אין מקום להרחיב את תורת המיקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר על ידי בית דין זה (עב"ל 63/03 יעל עמנואל אדרי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.8.05; עב"ל 9683-12-11 איאד בארוד – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.9.13) בעניין זה נשוב ונדגיש, כי פריצת גדר בנושא תורת המיקרוטראומה צריכה להיעשות על ידי המחוקק, כפי שנקבע בעניין קורין גל אור (עב"ל 38875-09-10 קורין גל אור – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 24.1.13) כי "פריצה שכזאת של גדרי המיקרוטראומה כפי שנפסקו על ידינו, תיתכן אך ורק בהתערבות המחוקק שייתן שימת לבו גם להיבט הביטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן." לפיכך אף בענייננו לא מצאנו כי יש מקום להרחיב את גדרי תורת המיקרוטראומה".

סוף דבר – הערעור מתקבל.

אולם חרף זאת, ועל מנת שלא לעשות מלאכתי קלה, אדרש לנושא זה. כפי שהוסבר לעיל, המשמעות הכספית של שאלה זו בתביעה כפי שכומתה וששולמה בגינה אגרה, היא של מספר שבועות לא רב. בסיכומיה הראשיים מתייחסת התובעת להוראה בפוליסה שלפיה תגמולים בגין אובדן כושר עבודה ינתנו לתקופה של עד 104 שבועות מיום קרות מקרה הביטוח (בתנאים הכלליים של הפוליסה נרשם שתקופת הפצוי היא 52 שבועות, וברשימה הכסוי הורחב ל-104 שבועות).

כך, המניעות אינה חלה באשר לטענות נגד הרחבת הכסוי הבטוחי אל מעבר לסיכונים המבוטחים (ראו, אליאס, בעמ' 982 ואילך), וכן אין מניעות מבחינת המבטחת לטעון לגובה הנזק (שם, בעמ' 991) – ולטעמי טענות לגבי גובה התגמולים, שיעורם וחישובם, בכלל זה. היינו, הנתבעת אינה מנועה מהעלות טענות שעניינן פריצת מסגרת גובה הכסוי בפוליסה.

סוף דבר סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה בסך 15,129 ש"ח, בתוספת הפרישי ריבית והצמדה כדין.

...

אשר ליתר ההוצאות, בשים לב למלוא הסכום ששולם לאחר הגשת התביעה, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בקשר למלוא האגרה ששולמה.

לאור העובדה שמומחה הנתבעת ומומחה בית המשפט לא סתרו את עיקרי עמדת מומחה התובעת, ראוי שהנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין שכר המומחה בסך 6,000 ש"ח (על-פי חשבונית שצורפה) – וכך אני מורה.

סוף דבר סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה בסך 15,129 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין.

טענות הצדדים התובע הנו הבעלים של עסק מספרה/מכון יופי בדרך יפו 71 בחיפה (להלן: "המספרה") בסעיף 7 לכתב התביעה תיאר התובע את הארוע נשוא תביעתו: "ביום 17.10.19 אירעה פריצה לבית העסק המפורט לעיל שבעטיה נגב (כך במקור) ציוד, המלאי העיסקי והסחורה המשמשת לקיום שרותו העיסקי השווה ל 2,690 ₪ כציוד ו-110,875 ₪ כמלאי". התובע טוען כי הנתבעת, בהיותה המבטחת של המספרה בפוליסת ביטוח הכוללת כסוי בטוחי לפריצה מחויבת לפצותו ולשלם לו תגמולי ביטוח בסך 113,565 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום הארוע ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כאשר מציבה הפוליסה, תנאי של סימנים לבצוע הפריצה בכוח ובאלימות, המשמעות היא, שנדרשים סימנים המעידים על שימוש בכוח ובאלימות של ממש, לצורך פריצה לבית העסק (רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ (3) 281).

...

עדותו של התובע לא קיבלה כל חיזוק מחומר הראיות, היא לא הייתה קוהרנטית כפי שהבהרתי לעיל ואין בידי לקבלה כמוכיחה את גרסתו.

בנסיבות שפורטו בפסק הדין עד כה, אני קובעת כי התובע לא עמד במאזן ההסתברויות הנדרש להוכחת קרות מקרה ביטוח, כהגדרתו בפוליסת הביטוח ועל כן דין תביעתו להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה ומחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעת בסך 2,500 ₪ ובתשלום שכ"ט עו"ד הנתבעת בסך של 9360 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאילולא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.