מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום דמי ניהול משרדים בגין אי-תשלום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש מאי 2011 התובע 2 החל להיעדר לעיתים מזומנות מן המשרד ולא עמד בתשלום דמי הניהול והחשמל נותק.
התובעים מוסיפים וטוענים כי בספטמבר 2010 החל הליך פשיטת רגל כנגד התובע 2 שנמשך מעל 10 שנים; כי ביום 3.1.2014, בהיותו בהליך פשיטת רגל ולאחר שבקש וקיבל את אישור בית המשפט, הגיש תביעה כנגד הנתבעים אך מאחר ולא היה לו כסף לתשלום אגרה, התביעה נמחקה.
...
התובעים הגישו תשובה לבקשה לסילוק על הסף ועל פי החלטתי מיום 7.7.2022 אפשרתי לנתבע 2 להגיש תגובה לתשובה בסוגיית ההתיישנות ואכן הוגשה תגובה מטעם הנתבע 2.
לאור כל האמור, התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית מחמת התיישנות (ראו גם תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018).
התובעים ישלמו לנתבע 2 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪, וזאת גם בשים לב לכך שהנתבע 2 נאלץ להגיש כתב הגנה בתיק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת הסדר שנערך לפני ניהול הליך העירעור (להלן: ההסדר) הסכימו הצדדים, "לסילוק כל מחלוקות וטענות הצדדים זה כלפי זה", כי "בנוסף על הסכום ששילמה [רסקו] ל[תובעת] לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט קמא (להלן: "סכום העבר")", תקבל התובעת תשלום נוסף בדרך של פטור מתשלום דמי ניהול בבניין לתקופה מסוימת (שהוגדרה כתקופת הפטור). לבסוף צוין כי "סכום העבר ותקופת הפטור הנם בגין אי התאמות בדירה, מועד המסירה והוצאות שונות שהוציאה [התובעת]". עוד סוכם כי "פסק דינו של בית משפט קמא יבוטל". להסדר ניתן תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי ביום 10.11.2020.
לעניין זה העיד דיוויד כך (עמ' 53 שו' 20): "עכשיו תראה, אתה הסברת לנו שלושה דברים חשובים, אמרת לרינה האס זה מה שאתה רוצה, מלון המלך דוד, עיר עתיקה, וימק"א, אוקיי? עכשיו, כשאתה מגיע למשרד הרנסטוף, אמרת להם שחשוב לך השילוש הזה?
...
כך צוין בפרוטוקול (אשר כאמור הוגש בהסכמה בהליך זה): "ב"כ הצדדים: אין מחלוקת שקומה 3 בבניין D מקבילה בגובה פחות או יותר לדירה מושא המחלוקת." אינני מקבל את טענת התובעת דהיום ולפיה אין משמעות להסכמה זו נוכח ביטול פסק דין רסקו בהסדר.
לעניין זה ראו: רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח', פיסקה 9, פ"ד נט(6) 625 (2005): "הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום שבו אחד מבעלי-הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים ... התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי-המשפט ... מכך אף נובע שתחולתו של ההשתק השיפוטי אינה מוגבלת למצב דברים שבו מדובר באותם מתדיינים בהליך הראשון ובהליך המאוחר () ואף אין דרישה שהצד האחר שינה את מצבו לרעה... זאת ועוד, טענה בדבר השתק שיפוטי יכולה לעלות בלא קשר לנושא המשפטי המהותי העומד על הפרק." סוף דבר התביעה, על שני ראשיה, נדחית.
התובעת תשלם לנתבעות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 50,000 ₪ ובתוספת מע"מ. הסכום נקבע נוכח סכום הסעד הכספי הנתבע, היקף ההליך, נימוקי דחיית התביעה ויתר הנסיבות שפורטו בפסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

ביום 31/5/20 בשעה 12:20 שולח הנתבע לתובע את ההודעה וזו לשונה: "מספיק לאיים לא נוח לי בכלל. סיכמנו 12 דירות תעמוד בזה בבקשה. קניתי משרד ושלמתי כסף רב עמדתי בכל החוזה מבקש ממך לעמוד גם. קיבלת ממני 6,500 ₪ ללא המשרד שאני שלמתי בנייתו והציוד בו". בשעה 12:31 משיב התובע: "אני לא מאיים ולא כלום יש הסכם שמהרגע הראשון אתה מפר על ימין ושמאל, אני הסכמתי לוותר לך על דמי ניהול של 6,000 ₪ בחודש שזה 72,000 ₪ בשנה, ההסכם הוא ל 4 שנים הסכמתי לשלם לך על המשרד דבר שלא סוכם שלמתי על הציוד למשרד ובנוסף כוונתי את פרויקט הדגל שלי בשווי של למעלה ממיליון ₪ בשנה אליך...אתה משתנה כל 10 שניות כמו זיקית וגורם לי נזקים...אתה מוזמן להיצמד להסכם או לא זה החלטה שלך". ובהמשך מיתנהלת התכתבות שכל אחד מהצדדים מתייחס אליה כלא מכבדת ולא מכובדת.
בכתב התביעה נטען כי, הנתבע התחייב לשלם לו דמי ניהול והוא היתנער ומתנער מכך ושילם רק סכום זעום.
בסיכומים טען התובע שהוא יוצא מנקודת הנחה שהיה משכיר למעלה מ- 90% מהדירות הנכס, למשך 4 שנים, מה שהביא אותו לטעון בסיכומים שהנתבע חייב לו תשלום של 6,000 לחודש כפול 4 שנים, לתוצאה של תשלום דמי ניהול בסכום כולל של 288,000 ₪ לפני מע"מ. הטענה בסיכומים היא טענה לפצויי קיום, אך אין בה טענה להפרה בגין אי תשלום דמי הניהול בטרם הסתיימה ההיתקשרות.
...
אציין, שלא הובאה תשתית ראייתית מספיקה באשר להתנהלות הצדדים טרום החוזה ולא ניתן לקבוע קביעות עובדתיות על יסוד תשתית זו בכדי להגיע למסקנה בטענה להתנהלות בחוסר תום לב במשא ומתן.
באשר לאובדן דמי שכירות בסך של 52,900 ₪ והשבת המחאות בסך של 7,100 ₪, אני סבורה כי הנזק הנטען כלל לא הוכח.
אשר על כן, נוכח המסקנה שהחוזה בוטל באופן הדדי על ידי הצדדים, ללא שנדרשת הפרה, כך על פי החוזה, הכול כמפורט לעיל, נדחית התביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך שנת 2016, הפרה ריבוע כחול את ההסכם ונמנעה מתשלום דמי הניהול שהתחייבה ביחס לחלק מהשטח שהיה בשימושה וזאת בנגוד להסכם, לכן, הגישה חוצות היוצר (יחד עם חברת קסטרא בע"מ) תביעה כנגד התובעת בגין אי תשלום דמי ניהול.
לצורך כך נשכרו שירותיו של עו"ד שחר בן מאיר אשר בתצהירו מעיד על משרדו העוסק, בין היתר, "ברשום צוים בתים משותפים וברישום זכויות של דיירים וכן בניהול של ספרי חברה משכנת". בתצהירו הוא כותב בין השאר: "12. אציין כי כאשר מדובר על רישום של מרכז מסחרי גדול, כבמקרה זה, הכנת התשריט הינה מורכבת שכן יש הכרח להתייחס בין היתר לחוזי המכר ולתשריטים של חוזי המכר, לסמן זיקות הנאה, שטחי רכוש משותף והפקעות. מכיוון שמדובר בשטח עצום בגודלו לרישום, הפכה מלאכת הרישום למורכבת פי כמה וכמה.
...
לפי מיטב ניסיוני ומומחיותי, לאור המפורט לעיל מכל האמור לעיל בנסיבות המקרה, מאחר ומדובר ברישומים מסובכים ובמבנה מסחרי מורכב ומאחר ונדרש לבצע פעולות מורכבות רבות לפני רישום הבית המשותף וכתנאי לרישומו, שמטבען אורכות זמן ממושך, ואשר חלקן הארי תלוי בצדדים שלישיים כגון: עיריית חיפה, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה וכיו"ב, רישום הבית המשותף יכול לארוך עוד חודשים רבים ואף שנים רבות מהמועד שבו הנתבעת 2 נרשמה כבעלים.
לא שוכנעתי מעדותם של רדו קאופמן ואיילת נבו בעניין זה. לא ארחיב בכך, שכן תביעת ריבוע כחול מתייחסת ל"פיצוי המוסכם".
מכאן, שאין גם כל צורך להכריע עתה במחלוקת בין הצדדים האם ניתן להגיש תביעה כזו נוכח "הסכם הפשרה" בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין ביום 11/12/2017 והנאמר בו: "1. לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות ו/או תביעות הצדדים האחד כלפי משנהו מכל מין וסוג בקשר ו/או בנוגע עם ההליכים המשפטיים והכל מבלי להודות בכל טענה של מי מהצדדים להסכם זה תשלם ריבוע כחול נדל"ן בע"מ לחוצות היוצר חיפה בע"מ סכום של 450,000 ₪ בתוספת מע"מ." אני דוחה את הטענה של הנתבעות, שהטענה לאי רישום חכירת משנה, לא הועלתה בכתב התביעה וכי מדובר בשינוי חזית.
סוף דבר אני מורה לנתבעות להמשיך ולקדם את רישום בית משותף וזכויותיה של רבוע כחול.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה בחוב כספי בעיקר בגין אי-תשלום סך של 228,576 ₪ שנוגע לדמי ניהול בתקופה שמחודש אפריל 2016 ועד חודש מרץ 2019 לגבי שתי חנויות שהופעלו בתחנה המרכזית החדשה בת"א, וגם בגין אי-תשלום "עבור התקנת גלאים בסך 1,430 ₪" (כתב התביעה גופו אינו מיפרט את תקופת ואת תחשיב החוב אלא מפנה לתדפיסים רלוואנטיים המצורפים אליו).
הנתבעים, כנראה מתוך מטרה להראות שהם כן דאגו (עפ"י היתחייבותם החוזית הנ"ל כלפי התובעת) לכך שהשוכרים החדשים (הצדדים השלישיים 2-1) יחתמו על הסכם ניהול מול התובעת, העלו גרסה עובדתית, לפיה בתחילת שנת 2017 (זמן לא רב לאחר חתימת הסכם השכירות עם צ"ג 2-1) נערכה פגישה מיוחדת במשרדי התובעת, שבה הביאו עה/3 יחד עם עה/4 את דבר חתימת הסכם השכירות הזה לידיעת התובעת ומסרו לה במעמד הפגישה העתק מההסכם (להלן – "פגישת 2017").
...
שאלת הקטנת הנזק על בסיס ניתוח של מכלול הטענות והראיות, לא שוכנעתי לקבל את טענת הנתבעים כי התובעת לא עמדה בנטל הקטנת הנזק באופן השולל ממנה את הזכות לתשלומו.
שוכנעתי כי התובעת כן פעלה לאורך כל הדרך (גם אם לא במלוא המרץ האפשרי) במטרה להתריע על קיום החובות הכספיים הרלוונטיים ובטרה לגבותם: הוכח שהתובעת הגישה תביעה קודמת בגין אי-תשלום חוב דמי ניהול [אותה תביעה שנסתיימה בהסדר גישור בלתי שנוי במחלוקת - בת"א (שלום ת"א) 65163/04]); הוכח כי התובעת שלחה ומסרה לנתבעים לפחות שני מכתבי התראה רלוונטיים; ומשאלה לא הביאו לסילוק החובות ומשנצברו חובות נוספים הוגשה התביעה שבנדון (יוזכר כי החוב הסופי מושא התביעה הינו גם בגין תקופה מאוחרת לאחר הגשת התביעה בשנת 2019).
יישום הלכה זו במקרה שלנו מוביל למסקנה מתחייבת לדעתי, לפיה הנתבעים, כנושים של החייבים העיקריים (צ"ג 2-1), הפרו את חובת תום הלב כלפי הערב, צ"ג 4.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו