שנית, כאמור לעיל, התובע לא עתר לגילוי מסמכים, תלושי השכר הוגשו לתיק בית הדין רק ביום 26.10.20, במסגרת גילוי המסמכים מטעמם של הנתבעים, אך התובע לא בדק ולא תיקן את תביעתו בשלב זה. כמו כן, עיון בסיכומיו של התובע מעלה כי לא חל שינוי ברכיב השלמת השכר בגין אי תשלום שעות נוספות (ר' סעיפים 70 – 72 לסיכומיו) וכך גם לא ברכיב זכאות התובע לנכויים שלא כדין (סעיף 73 לסיכומיו) שעה שהתובע עצמו לא פירט את סכום הנכויים או מתי אלה נוכו, בשים לב לכך כי אין נכויים בתלושי השכר שהוצגו בפנינו.
דמי חגים
טענות הצדדים
התובע טען כי לפעמים עבד בימי חג ולעתים לא, עוד טען כי הוא זכאי לתשלום תמורת 25 ימי חג, למעט החגים החלים בשבת, בסך 5,456 ₪.
...
סוף דבר
תביעתו של התובע מתקבלת אופן חלקי כנגד הנתבעת, כך שעליה לשלם לתובע תוך 30 ימים סכומים הבאים:
פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העבודה – 5,000 ₪.
נציין ביחס לפיצויי הלנה, כי התרשמנו שבין הצדדים התגלעה מחלוקת כנה ביחס לתקופת העבודה והיקפה, ועל כן מצאנו כי אין מקום לפסוק פיצוי הלנת שכר ברכיבים הרלוונטיים, ויש להסתפק בהפרשי הצמדה וריבית כפי שנפסק.
עת הבאנו בחשבון את התנהלות הצדדים המפורטת בגוף פסק הדין והוצאות הערעור בע"ר 47947-09-20, מצאנו בנסיבות העניין לפסוק לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
