תביעה לתשלום דמי אבטלה לחייל בשירות סדיר

ביום 18.1.2021 נשלח לתובעת מכתב מטעם הנתבע הדוחה את תביעתה לתשלום דמי אבטלה, בזו הלשון: "על פי בדיקתנו, בחודשים מ 8/2019 ועד 10/2020 לא היתקיימו יחסי עובד מעביד בינך לבין מעסיק ממן שלמה, ולכן לא ניתן להכיר בחודשים אלו כחודשים בהם היית מבוטחת בביטוח אבטלה.". ביום 2.2.2021 הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין על החלטות הנתבע כאמור.

לאחר פיטורי התובעת, עקב משבר הקורונה, הגישה התובעת לנתבע שתי תביעות – האחת תביעה לדמי אבטלה והשניה תביעה למענק בגין עבודה מועדפת, המגיעים לה כחיילת משוחררת וכעובדת קבועה.

; (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

...

מכל האמור לעיל אנו סבורים כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי בין התובעת לחברה התקיימו יחסי עובד מעסיק לצורך זכאותה של התובעת לדמי אבטלה ו/או מענק עבודה מועדפת.

ביום 21.12.2017 פנתה התובעת לנתבע בתביעה לקבלת תשלום מענק בגין עבודה מועדפת בהתאם לסעיף 174 לחוק.

עוד נקבע בסעיף 174(ב) לחוק כי – (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה, זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): (1) אילו היתקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161; (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; למען שלמות התמונה נציין כי בהתאם לסעיף 160(ה) לחוק, דין מתנדבת בשירות לאומי כדין חיילת לעניין הזכאות למענק עבודה מועדפת.

...

משכך, על פניו היה מקום לקבוע כי בית הספר אינו נמנה עם אחד המוסדות המוזכרים לעיל ומשכך דין התביעה להידחות.

משכך, משנמצא כי בית הספר אינו נמנה עם אחד המוסדות הנזכרים בפרט ז'(2) ללוח ח', ומשחומר הראיות העלה כי התלמידים להם העניקה התובעת טיפול וסיוע התגוררו בביתם ולא באחד המוסדות לעיל – זאת אומרת לא ניתן אף לקבוע כי התובעת עסקה בטיפול במי שהגיע לבית ספר מאחד המוסדות המנויים בסעיף - אין מנוס מלקבוע כי התובעת אינה עומדת בתנאים להכרה בה כזכאית למענק עבודה מועדפת.

סוף דבר תביעתה של התובעת נדחית, כאמור לעיל.

להלן טענות ב"כ הנתבע: סעיף 174 לחוק, שעניינו "מענק למי שעבד בעבודה מועדפת" קובע את התנאים לזכאות כדלקמן: "... (ב) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג); אילו היתקיים בו האמור בסעיף 163(א) הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161.(2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התש"ח - 2008". לענין הגדרת "מיהו מובטל" סעיף 163(א) לחוק קובע כי: "(א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלישכת התעסוקה מחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו. ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור". לענין "מי זכאי לדמי אבטלה" סעיף 160 לחוק קובע כי: "(א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה זכאי), וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו בחלק ב' בלוח א' 1". לענין "תקופת אכשרה", סעיף 161 לחוק קובע כי "(א) לענין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע". ביחס "לחייל" קובע סעיף 158 (2) לחוק "הגדרות" כי: "בפרק זה - "מבוטח" - .

"(2)חייל ששירת שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שיחרורו מהשרות ולמשך שנה מאותו יום (להלן:"חייל").

...

אם לתובע שהתחיל לעבוד 11 ימים לאחר תום השנה תוכר התקופה כמייצרת זכאות למענק "עבודה מועדפת" לפנים משורת הדין, אזי דבר זה פותח פתח לשאלות ותביעות נוספות כדוגמת: מדוע לא לתת את המענק גם לחייל שהתחיל לעבוד בעבודה מועדפת אחרי 15 ימים או 20 ימים או 30 יום אפילו? הרי אין לדבר סוף.

למעשה, בחינת האמור בפסיקה ובדברי החוק, בהקשר של תכליתו וכן בחינת עניינו של התובע מובילה למסקנה כי בהקשר זה הדרך בה פעל האחרון לא פגעה בתכלית החוק ולכן, קיווה ביה"ד כי הנתבע יוכל לאשר את תביעת התובע, כפי שניתן להתרשם מההחלטה שנתן בסיום הדיון המוקדם, אלא שלמרבה הצער, משהודיע הנתבע כי אינו יכול לעשות כן, הגענו לכלל מסקנה כי החוק לא מאפשר לנו להסתפק רק בעובדה שהדרך בה פעל התובע לא פגעה, לכאורה, בתכלית החוק, שהרי כפי שהדבר עולה מציטוטי סעיפי החוק הרלוונטיים, אשר מצאו ביטוי בטענות ב"כ הנתבע (סעיף 4 דלעיל) וכן ב"מסגרת הנורמטיבית" (סעיף 6 דלעיל), החוק פוטר חייל משוחרר רק בשנתו הראשונה לאחר השחרור מתקופת אכשרה לצורך זכאות לדמי אבטלה.

בחרנו להביא את טענות באת כח הנתבע בצורה מפורטת הואיל ומצאנו שבשלהן וחרף רצוננו לעזור לתובע, לא נוכל לעשות כן וזאת בדיוק מהטעמים שפורטו על בסעיף 4 לפסק דין זה ובשל לשונו החד משמעית של החוק.

סוף דבר - לנוכח האמור לעיל ובלב כבד לא נותר לנו אלא להורות על דחיית התביעה.

(ב) מבוטח שהתקיימו בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): (1) אילו היתקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לעניין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161; (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

בהתאם לסעיף 161(ג)(2), ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון יכללו בתקופת האכשרה עד 6 חודשים, משכך, הוכחת זכאות לדמי אבטלה נידרשת לגבי חייל שהתחיל את העבודה המועדפת לאחר שחלפה שנה מיום שיחרורו.

[footnoteRef:9] [9: עב"ל 20243/97 מטרני – המוסד, פד"ע לו 326 (להלן: "עניין מטרני")] מלשון דברי ההסבר להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 48), התשמ"ב-1982, הצ"ח 1592, מיום 19.07.1982, עמ' 240-241 אנו למדים כי התכלית לתשלום המענק היא – "... לעודד חיילים משוחררים במשך שנתיים מיום שחרורם מהשרות הסדיר, להישתלב במקומות ובסוגי עבודה שייקבעו כעבודה מועדפת, מתוך היתחשבות בצרכי המשק. חייל משוחרר שייענה להצעת שירות התעסוקה ויעבוד בעבודה מועדפת כאמור, יהיה זכאי למענק. תשלום מענק זה יהווה תמריץ לחייל משוחרר לצאת לעבודה שאינה "עבודה מתאימה" כמשמעותה בחוק אך מאידך היא מועדפת לצרכי משק, וזאת במקום לקבל דמי אבטלה להם הוא זכאי".

...

" מקובלת עלי טענת הנתבע כי ביתנו אינו עונה על אף אחת מחלופות לוח ח' ככלל והגדרת המוסדות המנויים בפריט (ז) (2) (ד) בפרט.

משהוכח, כי התובעת לא היתה זכאית לקבל דמי אבטלה ביום בו החלה לעבוד בעבודה מועדפת ביום 13.12.2017, מפאת העובדה שלא צברה תקופת אכשרה כמתחייב בחוק וכן, לאור העובדה כי חלפה יותר משנה מיום שחרורה משירות לאומי, אין התובעת זכאית לקבל מענק עבודה מועדפת ודין תביעתה להידחות .

לאור כל האמור התביעה נדחית.

ביום 29.8.2019 הגישה התובעת תביעה לתשלום מענק לחייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת.

. (ב)  מבוטח שמתקיימים בו כל אלה, זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): (1) אילו היתקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161; (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; .

...

כמו כן, משקבענו כי התובעת לא עבדה במפעל תעשייתי ולא עסקה בעבודה שיש בה משום ייצור מוצר, אף אם היה מדובר בעבודה בלתי מקצועית, לא מתקיימים בתובעת שאר תנאי הסעיף האמור בדבר "עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית". לאור כל האמור, העבודה שביצעה התובעת אינה בגדר "עבודה מועדפת ועבודה נדרשת" בהתאם לחוק והתובעת אינה זכאית לתשלום המענק בגין עבודה מועדפת.

התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, משלא מצאנו יסוד לתביעה ומשבתום דיון ההוכחות המליץ בית הדין לתובעת להסכים לדחיית התביעה ללא צו להוצאות אך התובעת עמדה על המשך ניהול ההליך, מצאנו כי יש מקום לחייב את התובעת בהוצאות.