לפני תביעה כספית בסך של 750,000 ₪ שהגישה התובעת, חברה העוסקת בתכנון אדריכלי, כנגד הנתבעת – עריית מגדל העמק, לתשלום חוב בגין שירותים שהעניקה לנתבעת.
אשר ל"נר הצפון 1", טוענת הנתבעת כי עלות ביצוע הפרויקט עמדה על סך של 4,092,053 ₪ ומשכך שולם לתובעת סך של 204,604 ₪ בתוספת מע"מ, היינו 5% מעלות הבצוע. מכתב ששלח אליאסף לנתבעת בשנת 2010 מדבר בעד עצמו, שהרי נטען בו כי קיימת יתרת חוב בסך של 90,043 ₪, אלא שלאחר מכן שולם לו סך של 86,300 ₪ כאשר ההפרש בין הסכומים קוזז עקב הפרישי מע"מ. במכתב זה יש היתייחסות מפורטת להיתחשבנות בין הצדדים ובכלל זה צוין כי שכר התובעת בגין תיכנון הספרייה היתקבל יחד עם שכר הטירחה של "נר הצפון 1". מכל מקום, חלה היתיישנות גם עם חלק זה של התביעה.
על כן, ובהנתן העובדה שמשכ"ל הייתה אמונה על ניהול הפרויקט (במובחן מביצועו), יש לדחות את טענת התובעת ולפיה היא זכאית לשכר הנגזר משכרה של משכ"ל.
מאחר שכאמור לעיל, התובעת העלתה בכתב התביעה את הטענה בדבר אי תשלום 9% משכרה בשל הפחתת שכרה של חברת משכ"ל מעלות הפרויקט, בנוגע לשני פרויקטים בלבד (תלמוד תורה ותומכי תמימים), די באמור עד כאן כדי לדחות טענתה זו. יחד עם זאת, בבחינת למעלה מן הצורך ומאחר שהתובעת טענה לפתע בסיכומיה כי טענה זו נוגעת לכל הפרויקטים מושא פסק הדין, אתייחס בקצרה ליתר הפרויקטים.
בתצהיר עדותו הראשית, הצהיר אליאסף כדלקמן (סעיף 4): "בתחילה נידרשתי לבצע את התב"ע בידיעה שאין תקציב ושעל כן, בשלב זה לא אקבל שכר עבור הכנתי, וכי התקציב יושג בהמשך, לאחר שהתב"ע תאפשר קבלת תקציבים ממשרד החינוך ומגופים נוספים".
ואולם, התובעת לא הציגה הזמנת עבודה בכתב ולא הוכיחה כי הנתבעת הזמינה ממנה את הכנת התב"ע והתחייבה לשלם בגין כך. אף לטענתה, עלות הכנת התב"ע לא סוכמה בין הצדדים.
יחד עם זאת, חרף האמור לעיל, מאחר שאין חולק בין הצדדים כי שכרה של התובעת נגזר מעלות הבצוע בפועל של הפרויקט ומשנדחתה טענת התובעת בעיניין הפחתת שכרה של חברת משכ"ל, יש לבחון את הראיות שהגישה התובעת בעיניין עלויות הבצוע הסופיות של הפרויקט.
...
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שפורטו לעיל ובכללם, מחד – את הפערים בין הסכומים הנטענים על ידי התובעת, שממילא לא בוססו בראיות כדבעי והועלו כהשערות וכן את השיהוי הניכר בהגשת התביעה; ומאידך – את הימנעות הנתבעת מלהביא נתונים על אודות עלות הפרויקט לפי חשבונות קבלן, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, צודק ונכון יהיה לפסוק לתובעת סכום גלובאלי של 65,000 ₪ בגין יתרת שכר טרחתה עבור פרויקט "נר הצפון 2".
בקביעת סכום זה לקחתי בחשבון, בין היתר, את הסכום שביקשה התובעת בכתב התביעה בגין פרויקט "נר הצפון 2" (123,853 ₪) בהפחתת סכומים ששולמו לתובעת: סך של 24,219 ₪, ביום 01.09.19, בגין תכנון קיר אקוסטי בחזית בית הספר, לפי כתב התחייבות מיום 07.05.18 שצורף לתצהירו של זוזוט (סעיף 40 לתצהירו של זוזוט, נספח ט"ו 2 לתצהיר, נ/1, סעיף 81 לסיכומי הנתבעת); וכן סך של 32,400 ₪ בגין "הגדלת הזמנת תכנון: תוספת כיתות נר הצפון" לפי הסכם מיום 04.03.18 (נספח כ"ז לתצהירו של אליאסף, נספח ט"ו 1 לתצהירו של זוזוט, נ/1, סעיף 80 לסיכומי הנתבעת).
יתכן, כי הדבר מעיד על ביצוע עבודות נוספות על ידי התובעת, אך לא הוכח, כי התובעת זכאית לתשלום נוסף מעבר לסכום ששולם לה.
ביה"ס לבנות חב"ד
לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, תחת הכותרת "הטענה בדבר אי תשלום בגין הכנת תב"ע", יש לדחות רכיב תביעה זה.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 173,517.53 ₪.
נוסף על כך, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 30,452 ₪ כולל מע"מ בגין שכ"ט עו"ד וכן סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפט, וזאת, בשים לב לפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובעת בסופו של דבר.
