מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לקצבת זקנה: מחלוקת על מועד לידה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם יש להתערב בהחלטת הנתבע שאישרה תשלום קצבת זקנה לתובע רק עבור 12 חודשים שקדמו ליום הגשת התביעה ? -- האם הנתבע חב לתובע פיצוי בגין הפרת 'חובת היידוע' בדבר זכאותו לקבלת קצבת זקנה החל ממועד מסוים? על אלו נשיב במסגרת פסק הדין.
בדצמבר 2013 חגג את יום הולדתו ה 67.
רואה החשבון שהעיד מטעמו לא ידע דבר באשר להכנסותיו בתקופה שמחלוקת ועל כן מאחר שמדובר ב"גיל המותנה" לא ידוע כלל אם התובע זכאי לקיצבה בתקופה שבמחלוקת.
...
בחנו את טענות הצדדים בפנינו ואת כלל החומר הקיים בתיק על רקע ההלכה הפסוקה, ומצאנו כי החלטת הנתבע, המאשרת תשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי ל12 חודשים בלבד, לפי הוראות סעיף 296(ב)(1) לחוק בדין יסודה ואין להתערב בה. מעבר לכך כי לא מצאנו כי אכן קיימת חובת יידוע פרטני של כל מבוטח באשר לזכויותיו, הרי שבענייננו צירף הנתבע לכתב ההגנה מכתבים שנשלחו לכתובת התובע (כאשר אין חולק שזו כתובתו) לפיהם הובאה לידיעתו האפשרות כי הוא יכול להיות זכאי החל מדצמבר 2013 לקצבת זקנה בשים לב לגובה הכנסותיו.
סוף דבר משלא מצאנו כל פגם בהתנהלות הנתבע, אשר פעל בהתאם להוראת החוק המחייבות, דינה של התביעה דחייה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

] לעניין החלת דיני ההתיישנות על תביעות לפצוי בגין נזק שניגרם בשל אי ביצוע הפקדות לפנסיה יש להבחין בין זכאות לפנסיית זיקנה שמועד התגבשותה ידוע, שניתן לצפות מראש את אבדן הזכאות לקבלתה, (ונדונה בעיניין טיברמן ובעניין פלדון), ובין פנסיית נכות, כמו במקרה שלפנינו, שלא ניתן לצפות מראש את מועד הארוע שבעטיו ניתן לתבוע גימלת נכות, ושבשל אי ההפקדה לקרן נשללת הזכאות לה מחמת אי מילוי תקופת האכשרה.
] [16: שם, שם.] הגדרת הולדת התביעה כמועד שבו קיימת זכות תביעה קונקרטית, קרי שבו יזכה התובע בסעד קונקריטי שעתר לו, קושרת בין מועד תחילת ההתיישנות ובין הסעד המבוקש, כך שעל מנת לקבוע בהקשר של תובענה מסוימת את מועד תחילת מרוץ ההתיישנות, יש לבחון, בין היתר, מהו הסעד המבוקש בה. ניתן לסכם, איפוא, כי לעניין המועד שבו מתחילה תקופת ההתיישנות יש להדרש לשילוב הקונקרטי של העובדות, הדין המהותי והסעד המבוקש[footnoteRef:17].
] "משלא הפריש המעביד בחודש מסוים לקרן פנסיה בהתאם לחובה המוטלת עליו, צומחות לעובד שתי עילות: עילה אחת - אכיפה, תביעה לחייב את המעביד להפריש לקרן הפנסיה; ועילה שנייה - פיצוי בגין הנזק שניגרם לעובד. העילות צומחות כתוצאה מאי-הפרשה כל חודש, ולא כתוצאה מאי-מתן המוצר המוגמר, או הפרה צפויה שלא יינתן המוצר המוגמר. העילה נוצרה בגין אי-מימון הזכויות בפוליסת הביטוח, ולא בגלל אי-מתן הזכויות שנקבעו בפוליסת הביטוח..." (הדגשות הוספו - א.א.) בפסק הדין בעיניין טיברמן משנת 2006 נחלקו הדיעות בשאלת ההתיישנות.
...
משהעניין אינו דרוש להכרעה לא מצאנו לנכון להיכנס לפרטי הטענה.
אין חולק על כך שהמשיבה העלתה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה ולא מצאנו כי העובדה שהגישה את בקשת הסילוק רק בחלוף כחצי שנה ממועד הגשת תצהיר המערער מהווה התנהלות העולה כדי חוסר תום לב כזה שיצדיק את השתקתה מהעלאת טענת התיישנות.
כלומר, כמו בעניין פלדון, דינה של תביעת המערער להידחות בשל העדר עילה שהיא תוצאה של מגבלת ההתיישנות[footnoteRef:35].
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כן נטען כי הנתבעים 3 ו-4 כלל אינם קשורים לעסק מושא התובענה כשהנתבע 3 הנו פנסיונר החי מקיצבת זקנה ואילו הנתבע 4 הנו עובד שכיר של הנתבע מס' 2.
בשל טענות אלו, הוריתי לתובעים להשיב לבקשה ובשל העדר פירוט מספיק בתביעה, בהחלטתי מיום24.05.2021 הוריתי להם לפרט אימתי הוקם המפעל הנטען על ידם, לרבות עילת התביעה ומועד הולדתה כאמור בתקנה 11 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.
באשר למבחן מהות הסיכסוך, על הטוען לסמכותו של בית-המשפט לעינייני מישפחה להראות שהסכסוך המשפחתי "תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה", וזאת בהתבסס על כתבי הטענות ובראשם כתב התביעה, כאשר הראציונאל הוא רכוז המחלוקת בערכאה אחת מקצועית אשר תוכל לרדת לשורשה של מחלוקת ולפתור את הבעיות האמתיות של המשפחה (ראו: רע"א 6558/99‏ חבס נ' חבס, פ''ד נד(4) 337, פסקות 10-13 (2000) (להלן: "עניין חבס; רע"א 1839/13 עמי קולפניצקי נ' ישראל קולפניצקי, פסקה 5 (6.6.2013) וכן: רע"א 6657/13 יוסף לז'ה נ' בתיה דוברוצקי, פסקה 5 (19.12.2013)).
רוצה לומר, איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם – אם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי אשר פיתרונה אמור להמצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה.
...
משלא מתקיימים אף לא אחד מן היסודות הקבועים בסעיף 1 (2) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, ומקל וחומר שאינם מתקיימים במצטבר, דין התביעה לידון בבית-המשפט האזרחי.
הבקשה לסילוק התובענה על הסף נדחית.
לאחר שבחנתי את נסיבות התיק – איני רואה מקום לחייב הנתבעים בהוצאות בשלב זה ושאלת החיוב בהוצאות תיבחן במסגרת פסק הדין הסופי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מונחת לפנינו תביעת התובעת להכיר בזכאותה לקיצבת אזרח ותיק החל מחודש יולי 2016 מועד הגעתה לגיל פרישה.
ביום 25.7.2016 הגישה התובעת לנתבע תביעה לקיצבת זקנה (מוצג נ/1).
השאלות שבמחלוקת: האם חלה היתיישנות על עילת התביעה? האם היתקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובעת לבין המשפחות שטיפלה בילדיהם ועל מי מוטלת חובת תשלום דמי ביטוח בתקופות אלו? דיון והכרעה לאחר עיון במלוא חומר הראיות, עדות התובעת ובחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.
התובעת אישרה בעדותה כי מילאה את הטופס בכתב ידה, וכי מאז לידת בנה בשנת 1988 היא לא עבדה (עמ' 3 לפרוט' ש' 27) בסתירה להצהרה זו הגישה התובעת לנתבע ביום 9.1.2020 הודעה לפיה בין השנים 2009 ועד 2016 טיפלה בילדים של שלוש מישפחות – מעסיקים שונים – וכי יתכן והמעסיקים לא שילמו דמי ביטוח עבורה.
...
יוצא אפוא כי בין השנים 1970 ועד 1988 צברה התובעת 106 חודשי עבודה בלבד.
(עמ' 8 לפרוט' ש' 10 -8) יוצא אפוא כי התובעת הצהירה הצהרת כזב בתביעה שהגישה לנתבע כי הפסיקה לעבוד בשנת 1988, ידעה היטב כי עליה לשלם דמי ביטוח בגין הכנסותיה מעבודתה כמטפלת אך החליטה על דעת עצמה כי מאחר ומדובר בסכום 'כזה מעט' אז לא צריך לשלם וגרסתה לגבי אי קבלת מכתב הדחיה של הנתבע לא אמינה כלל.
אשר על כן אנו דוחים את התביעה מחמת התיישנות עילתה ועקב העדר הוכחת תקופת אכשרה כדין לזכאות לקצבת אזרח ותיק.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא הייתה מחלוקת על כך שמועד פרישתה של המנוחה נדחה בפועל עם המשך עבודתה באסם גם לאחר הגיעה לגיל קצבת זקנה.
בהמשך, ביום 8.1.13 נימסר למנוחה העידכון בדבר קביעת תאריך הולדתה וגובה הקצבה, אך המנוחה טרם ידעה להשיב אם היא מעוניינת להתחיל לקבל את קצבת הזיקנה – "כרגע בהתלבטות, תיצור קשר".[footnoteRef:12] [12: ר' דוח CRM וכן מכתב הנתבעת לתובעים מיום 13.11.18 צורף כנספח ז' לכתב התביעה.
בהמשך להתכתבויות בין הצדדים בעיניין, ביום 13.11.18 כתבה הנתבעת לתובעים שהמועד למשיכת הכספים מהקרן ניגמר, וכך נכתב : "על פי הקבוע בתקנון אפשרות משיכת הכספים מהקרן מוגבלת בזמן: ניתן להגיש בקשה למשיכת כספים עד 60 יום מחודש הזכאות לתשלום קצבת זקנה. חודש הזכאות של המנוחה לתשלום הקצבה הוא החודש העוקב לחודש ביטוחה האחרון בקרן, כלומר 12/2012. 60 יום לאחר חודש זה מסתיימים בסוף חודש 02/2013. לעניין זה נפנה אתכם לסעיפים 10 ו-48.ב. בתקנון שבו ניתן לעיין באתר עמיתים".[footnoteRef:13] [13: המכתב מיום 13.11.18 צורף כנספח ז' לכתב התביעה.
...
סיכומו של דבר המנוחה הייתה מבוטחת בתכנית קרן פנסיה ותיקה המנוהלת על ידי הנתבעת; בפברואר 2010 מלאו לה 62 שנה, הוא גיל קצבת הזקנה על פי תקנון הנתבעת; בפועל, המנוחה לא קיבלה קצבת זקנה שכן היא המשיכה לעבוד אצל אותו מעסיק שהפריש לה לקרן ואף המשיך להפריש לה עד מועד סיום העסקתה אצלו; בשנת 2011 אובחנה המנוחה כסובלת מגידולים סרטניים.
סוף דבר התביעה נדחית.
הנתבעת תשלם לתובעים את קצבאות הזקנה שהגיעו למנוחה בחייה בהתאם להוראות התקנון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו