]
לעניין החלת דיני ההתיישנות על תביעות לפצוי בגין נזק שניגרם בשל אי ביצוע הפקדות לפנסיה יש להבחין בין זכאות לפנסיית זיקנה שמועד התגבשותה ידוע, שניתן לצפות מראש את אבדן הזכאות לקבלתה, (ונדונה בעיניין טיברמן ובעניין פלדון), ובין פנסיית נכות, כמו במקרה שלפנינו, שלא ניתן לצפות מראש את מועד הארוע שבעטיו ניתן לתבוע גימלת נכות, ושבשל אי ההפקדה לקרן נשללת הזכאות לה מחמת אי מילוי תקופת האכשרה.
] [16: שם, שם.]
הגדרת הולדת התביעה כמועד שבו קיימת זכות תביעה קונקרטית, קרי שבו יזכה התובע בסעד קונקריטי שעתר לו, קושרת בין מועד תחילת ההתיישנות ובין הסעד המבוקש, כך שעל מנת לקבוע בהקשר של תובענה מסוימת את מועד תחילת מרוץ ההתיישנות, יש לבחון, בין היתר, מהו הסעד המבוקש בה. ניתן לסכם, איפוא, כי לעניין המועד שבו מתחילה תקופת ההתיישנות יש להדרש לשילוב הקונקרטי של העובדות, הדין המהותי והסעד המבוקש[footnoteRef:17].
]
"משלא הפריש המעביד בחודש מסוים לקרן פנסיה בהתאם לחובה המוטלת עליו, צומחות לעובד שתי עילות: עילה אחת - אכיפה, תביעה לחייב את המעביד להפריש לקרן הפנסיה; ועילה שנייה - פיצוי בגין הנזק שניגרם לעובד. העילות צומחות כתוצאה מאי-הפרשה כל חודש, ולא כתוצאה מאי-מתן המוצר המוגמר, או הפרה צפויה שלא יינתן המוצר המוגמר. העילה נוצרה בגין אי-מימון הזכויות בפוליסת הביטוח, ולא בגלל אי-מתן הזכויות שנקבעו בפוליסת הביטוח..." (הדגשות הוספו - א.א.)
בפסק הדין בעיניין טיברמן משנת 2006 נחלקו הדיעות בשאלת ההתיישנות.
...
משהעניין אינו דרוש להכרעה לא מצאנו לנכון להיכנס לפרטי הטענה.
אין חולק על כך שהמשיבה העלתה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה ולא מצאנו כי העובדה שהגישה את בקשת הסילוק רק בחלוף כחצי שנה ממועד הגשת תצהיר המערער מהווה התנהלות העולה כדי חוסר תום לב כזה שיצדיק את השתקתה מהעלאת טענת התיישנות.
כלומר, כמו בעניין פלדון, דינה של תביעת המערער להידחות בשל העדר עילה שהיא תוצאה של מגבלת ההתיישנות[footnoteRef:35].
סוף דבר
הערעור נדחה.
