מבוא
במסגרת תביעה זו, עתר התובע לקבלת פיצוי כספי בסך של 64,645 ₪ בגין הפרת חוזה לרכישת רכב מאת הנתבעת, ושלטענתו נימסר לו תקול בנגוד להתחייבותה למסירת רכב נקי מתאונות ומבעיות מכאניות.
דהיינו, שסעיף 4 לחוק זה שלעיל מחייב את הנתבעת כעוסק וכתנאי לעשיית עסקה למכירת רכב משומש, כפי שנעשה בעניינינו, כי יחתם חוזה בינה לבין הרוכש, ימסר לרוכש טופס גילוי עד למועד חתימת החוזה ובנפרד ממנו, וכי הרוכש יאשר בחתימת ידו את קבלת טופס הגילוי.
...
השאלה העומדת להכרעה הינה, אם כן, האם הפרה הנתבעת את התחייבותה לאספקת רכב תקין לתובע בהתאם לסיכום שבין הצדדים ולדין?
עובדות וטענות בתמצית
לטענת התובע, התקשר הוא ביום ה - 26.4.22 בחוזה עם הנתבעת לקניית רכב מסוג אופל.
לסיכום טוענת הנתבעת, כי בטופס הבדיקה של הרכב נרשם במפורש כי קיימים ליקויים שונים ברכב, לרבות נורית מנוע דולקת, ומשידע הוא עליהם אין לטעון כי הוטעה או כי קיימת אי התאמה.
לא ברור אם כך, מדוע זה הפנתה את התובע לבדיקת הרכב במוסך מטעמה ומדוע זה העניקה לו רכב חלופי, אך בסופו של דבר משהתברר סוג התיקון הנדרש בחרה שלא לתקן את הרכב.
כמו כן, בהתאם לסמכות הנתונה לי לפי סעיף 13 לחוק התרופות, בגין עגמת הנפש ואי הנוחות שנגרמה לתובע בשל הפרת החוזה בתקופת הזמן שלא יכול היה הוא לעשות שימוש ברכב שרכש ממנה, הנני מחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 5500 ₪.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי הנתבעת הפרה את התחייבותה כלפי התובע בהתאם להסכם הרכישה הפרה יסודית בגינה זכאי התובע לביטול ההסכם, ועל כן, בדין ביטל אותו התובע ודרש את כספו בחזרה.
