התובע ביקש להיתקבל אצל הנתבעת כסטודנט לעבודה סוציאלית.
בתביעתו שלפניי טוען התובע, כי על מנת להיתקבל ללימודים אצל הנתבעת, עצר את מסלול חייו, נבחן בבחינה פסיכומטרית ולאחר מכן למד בלימודי המכינה.
התובע עבר אמנם שבוע קשה, במהלכו היה עליו לקבל החלטה בנוגע לעתידו, אלא ששעה שגם אם בסוף התקופה, עמדה בפניו הברירה האם ללמוד אצל הנתבעת או ללמוד לימודים אחרים, בחירתו של התובע היא אינה מאונס אלא בחירה מוועדת ובשלב זה, בודאי יכול היה התובע, ללא כל נזק משמעותי, לבחור בלימודי העבודה הסוציאלית.
...
לטענת התובע, רק ביום חמישי, 11.10.18, בשעה 13:32 בצהריים, כאשר שנת הלימודים אמורה להיפתח ביום ראשון, ה- 14.10.18, ניתנה לו תשובת הנתבעת, כי היא נעתרת לבקשתו וכי יוכל להתחיל את לימודי העבודה הסוציאלית אצל הנתבעת.
התובע התאכזב מאוד ובסופו של דבר, החליט ללמוד לימודי הנדסה.
למעשה, התשובה שניתנה לתובע לאחר שעמדו לפני הנתבעת מלוא ציוניו של התובע, היא תשובה שגויה ולא בכדי העיד מר תורג'מן, כי ניתנה בסופו של דבר תשובה חיובית, באופן ענייני נוכח הנתונים שהוצגו ולא בכדי בסופו של דבר קיבל התובע תשובה חיובית.
אחר ששקלתי בעניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי שעה שהנתבעת תיקנה את הטעות, עוד טרם תחילת שנת הלימודים ובתוך זמן סביר מאז פנייתו של התובע בעניין, פנייה שבה ביקש מהנתבעת לשקול עמדתה שנית, כך שהתובע הביע דעתו באותו מכתב, כי הוא מעוניין ללמוד במכללה, הרי שאין לקשור בין החלטתו של התובע ללמוד לימודי הנדסה ובין מחדלה של הנתבעת במתן התשובה השלילית ועם תיקון הטעות יכול היה התובע לקבל החלטה, כי הוא מתחיל ללמוד אצל הנתבעת, כשבשלב זה, היה נגרם לו לכל היותר הנזק של הרישום ללימודי ההנדסה.
