תביעה לפעולת איבה נגד ביטוח לאומי

בית משפט השלום בקריות ת"א 41664-12-19 אבו נ' שיף ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט הבכיר ערן נווה מבקשים/נתבעים 1. ****ה שיף 2. המוסד לביטוח לאומי משיבה/תובעת סימה אבו החלטה

בקציר האומר יסופר, כי התובעת, אלמנת פעולות איבה, הגישה תביעה בגין ניזקי גוף שארעו לה, לטענתה, כתוצאה מארוע שארע לה ביום 16.2.15 בסניף הביטוח הלאומי, לאחר שהוזמנה לפגישה עם הנתבעת 1, עובדת שקום בסניף הנתבע 2, בקריות, ולאחר שהנתבעת 1, לטענת המשיבה, הטיחה בה האשמות קשות, השפילה אותה, והדפה אותה, עד אשר התובעת התמוטטה על הריצפה, ניחבלה בגופה ואיבדה את הכרתה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות בחוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידי המשיבה, אני סבור, כי דין הבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה, להידחות.

אני סבור, כי אין בטענות אלה, כדי למחוק את התביעה על הסף ודין טענות אלה להתברר במסגרת ההליך עצמו.

בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 20 דצמבר 2022 בשבתו כועדת ערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 ו"ע 8881-09-21 בנט מזרחי ואח' נ' ביטוח לאומי מחלקה משפטית בפני כב' השופטת (בדימוס) זהבה אגי – יו"ר הועדה עו"ד עליזה הרפז – חברת וועדה מר יגאל ליבר – חבר וועדה העוררים 1. ויקטוריה בנט מזרחי 2. בנימין יצחק בן יצחק ע"י ב"כ נחום מרדכי ושות' עורכי-דין המשיב 1. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד נועם בן שלום פסק דין

המערערים מאבחנים המקרה דנן מפסק דינה של וועדה זו בתיק וע (ת"א) 42822-10-16 מ.ח. נ' המוסד לביטוח לאומי, בשל העובדות השונות בכל אחד מן המקרים, וקוראים לקבל הערר, ולהקל במעט על סבלם של בני משפחתה של דנה ז"ל. טענות המשיב בסיכומים בפתח הסיכומים טוען המשיב לשהוי ניכר בהגשת התביעה, בגינו יש להורות על דחיית התביעה על הסף.

(3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שניפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת".

...

סוף דבר: עם כל הצער, הכאב והאמפטיה למשפחתה של דנה בנט ז"ל, דין הערר להידחות.

ראשית – לטעמנו אין תחולה לסעיפים 1(4) ו/או 1(5) על המקרה דנן, באשר סעיפים אלו חוקקו שנים לאחר הרצח, ותחולתם אינה רטרואקטיבית.

בנסיבות, לא מצאנו לחייב בהוצאות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 16 ינואר 2019 ו"ע 12313-10-16 ה. נ' ביטוח לאומי מחלקה משפטית ועדת ערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל – 1970 לפני כב' השופטת ב(דימוס) זהבה אגי – יו"ר הוועדה עו"ד אמנון סבח – חבר ועדה עו"ד זמירה גולדנר – חברת ועדה עורר 1. ש. ה. ע"י ב"כ עו"ד ש. הדר משיב 1. ביטוח לאומי מחלקה משפטית ע"י ב"כ עו"ד ע. ****י פסק דין

בנימוקי הערר שהוגש מציין העורר כי "בשעת הפיצוץ העורר עמד מול פתח המסעדה במרחק של 8-10 מטרים במטרה לקחת את הבן שעמד בסמוך לפתח המסעד והבן עקב הפיצוץ עף באויר וכוסה זכוכיות והוכר כנפגע פעולות איבה. והעורר הרגיש חום והדף וזכוכיות שעפות עליו וצפצופים באוזניים". בכתב התשובה לערר טען ב"כ המשיב כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר.

...

ד"ר נעון בדקה את עורר ובחוות דעתה מיום 31.7.2017 היא מגיעה למסקנה כי אין קשר בין מצבו הנפשי לבין האירוע במסעדת מקסים.

העורר נעתר להמלצה ועל פי תוצאות האבחון מיום 18.7.2018 – לא נמצאה עדות לדמנציה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 21 ינואר 2019 ו"ע 39574-01-12 פ. נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' ועדת ערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל – 1970 לפני כב' השופטת (בדימוס) זהבה אגי- יו"ר הוועדה עו"ד זמירה גולדנר – חברת ועדה עו"ד אמנון סבח – חבר ועדה העורר ל. פ. (קטין) ת.ז. 216403063 באמצעות הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים ל. ו-מ.פ. ע"י ב"כ עו"ד אדוארדו וסר המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי פסק דין

עסקינן בערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 על החלטת הרשות המאשרת, אשר דחתה את תביעת העורר להכרה בו כנפגע פעולת איבה בגין פגיעה בעין [פזילה] בשל ארוע איבה [אזעקת צבע אדום] מיום 28.11.2010.

...

הדבר חזר גם בסיכום האשפוז פרק "מהלך האשפוז ודיון" שנכתב: "יש לציין שהפזילה הופיעה לאחר שהילד נבהל עקב אזעקת צבע אדום... לסיכום, מדובר בפזילה חדשה שהופיעה לאחר בהלה ללא סימנים נוירולוגיים נוספים". עמדתה העקרונית של המומחית מטעם הוועדה כי הספרות הרפואית מכירה בקשר בין אירוע טראומתי וסטרס להופעה אקוטית של פזילה – לא נסתרה.

בהתחשב בהתנהלות בערר ובכך שהמשיב נשא בהוצאות שכ"ט המומחית שמונתה על ידי הוועדה, לא מצאנו לנכון לפסוק הוצאות.

עניינו של פסק הדין בתביעותיהן של בני הזוג וידר, אליעזר וסלי (להלן: "התובעים") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע 1") ומנכ"ל המוסד פרופ' שלמה מור יוסף (להלן: "הנתבע 2").

ככל שטענות התובעים מופנות כלפי החלטות הועדות הרפואיות אשר דנו בעיניינם במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובין היתר בנימוק כי מסמכים רפואיים שהיו בפני אותן ועדות, לא קיבלו היתייחסות באותן החלטות, היה מקום להעלות טענות אלה במסגרת ערעור על החלטת הועדה הרפואית, ומשלא נעשה כן – אין בית הדין מוסמך לידון בטענות אלה במסגרת תביעה זו. ההחלטה על זהות הסניף בו יטופלו תביעות התובעים הנה החלטה מנהלית של המוסד לביטוח לאומי, ואיננה תביעה לגימלה בה מוסמך לידון בית הדין.

...

[7: בהקשר זה נטען בכתב התביעה כי ברגע שפקידת התביעות "שמעה שאנחנו רוצים להתפנות מההתנחלות, אמרה לנו שהתנחלות לא עוזבים וזו בעיה פוליטית וביטוח לאומי לא מתעסק בבעיות פוליטיות ועוד אמרה לבעלי שהיא תדאג שכל מה שיהיה זכאי לקבל, לא יקבל כלום".] על רקע האמור לעיל, ביקשו התובעים על רקע התביעה בפנינו, להורות "לנתבע לפצות אותנו על נזקים בלתי הפיכים. על ההפסדים הכלכליים שנגרמו לנו בשל חוסר עזרה נפשית שהיה אמור ללמד אותנו להתמודד עם החרדות שהפיגוע גרם לנו ובגינו נאלצנו להפסיק לעבוד ולהתקדם! פחד, לחץ עצבים גורמים לסרטן! מעשיה ... חרצו את גורלנו!!!". בכתב ההגנה שהגיש הנתבע טען האחרון כי יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילה ובהעדר סמכות.

] על רקע האמור לעיל, אין מנוס ממחיקת התביעה בהעדר סמכות ובהעדר עילה, מהנימוקים שנפרט להלן: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), מעניק לבית הדין האזורי לעבודה את הסמכות לדון בתביעה על פי חוק הביטוח הלאומי[footnoteRef:9].