מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין במסגרת תכנית איחוד וחלוקה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לגופו של עניין טוענת הועדה, כי אין פסול בקבלת בקשה במסגרת תכנית איחוד וחלוקה, כי אין חובה לפנות לדרך של תביעה לפירוק שתוף במקרקעין וכי נערכו טבלאות איזון על ידי שמאי מקרקעין, כמתחייב בדין ובהתאם להן אין פגיעה בעותרים.
...
בשולי הדברים למעשה, נוכח המסקנה אליה הגעתי אין עוד צורך שאדון בטענות נוספות שהעלו העותרים, אולם מאחר שהעניין מוחזר על ידי לוועדה, אתייחס, בקצרה, למספר טענות.
לעניין זה אין חשיבות של ממש, כעת, לאחר שממילא החלטתי לבטל את התכניות ולהחזיר העניין לוועדה.
סיכום ותוצאה העתירה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה שלפניי היא תביעה לפירוק השתוף בנכס מקרקעין שהוא מיגרש שנוצר במסגרת איחוד וחלוקה מכוח תכנית ביניין עיר תא/2609 במסגרתה אוחדו החלקות שהיו ידועות כחלקות 35, 36, 37, 38, 55, 56, 58, 96 ו-97 בגוש 7229 למגרש אחד, המכונה בתכנית "מיגרש ב'" (להלן: "המקרקעין").
...
כן הגעתי לכלל מסקנה, כי אין הצדקה לחייב כבר כעת את הרוכש העתידי להתקשר עם מי מבעלי הזכויות בעסקה למתן שירותי בנייה, כך שיש למכור את הזכויות כשהן נקיות מכל התחייבות נוספת, וזאת אלא אם תושג הסכמה קונקרטית בין רוכש עתידי ובין מי מבעלי הזכויות הנוכחיים.
בהעדר אפשרות מעשית לפירוק בעין של השיתוף (וטענה כזו לא הועלתה), ועל מנת לצמצם את הפגיעה במידת האפשר, אני סבור שהמתווה הנכון מחייב את פירוק השיתוף על דרך של מכירתם לכל המרבה במחיר – ותוך הצעתם גם לרוכשים פוטנציאליים מחוץ לקבוצה.
הפועל היוצא הוא, שאני מורה על פירוק השיתוף על דרך של מכירת המקרקעין לכל המרבה במחיר, על פי המנגנון שנקבע בסעיף 40 לחוק המקרקעין.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השופטת עינת רביד: בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 28.1.2020 (ת"א 12530-06-17, כבוד השופט טל חבקין) בגדרה נקבע אופן חלוקת התמורה בין בעלי הזכויות במיגרש 122 על פי תכנית מפורטת תא/מק/2988ב, "סמל צפון" (להלן: המיגרש, להלן: התכנית המפורטת) במסגרת תביעה לפירוק השתוף במיגרש, כך שהתמורה תחולק לפי מפתח הזכויות שנקבע בטבלת ההקצאות שבתכנית המפורטת, שהיא חלוטה.
הילכת בית מכרזים עסקה בפרוק שתוף במקרקעין שלא נוצרו במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה.
...
אשר לשאלת תשלומי האיזון, איני מקבלת את הטענה שעסקינן בתשלומי איזון בין בעלי חלקות.
לפיכך, המסקנה היא שטבלת ההקצאות סופית וללא תשלומי איזון אין לה דבר עם השלב הנוכחי שבו בוחנים את חלוקת כספי התמורה של מכירת המגרש.
סוף דבר לו תשמע דעתי, יש מקום לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בית משפט השלום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לחיוב הנתבעים בדמי שימוש ראויים בגין תפיסה ושימוש שלא כדין בחלק ממגרשי התמורה אשר הוקצו לנתבע 1 ולמדינת ישראל במשותף במסגרת תוכניות איחוד וחלוקה שלא בהסכמה, אפ/1005 וק/1009, בגין בעלותם המשותפת בחלקה 8 בגוש 8893 המצוייה בכפר ברא.
במסגרת הליך פירוק השתוף נימסרה הודעת הרשות המקומית כפר ברא, כי לא בוצע רישום של תכנית האיחוד וחלוקה עקב בעיות תקציב ואי הכנת תכנית לצרכי רישום על ידי המנהל.
מן הכלל אל הפרט במקרה דנן עולות השאלות הבאות: האם הצדדים בעלים במשותף במגרשי התמורה ? בת"א (מחוזי ב"ש) 55817-10-15 גלעד מצבות אשדוד בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (17.01.2021) קבע בית המשפט כי הזכויות המוקנות לפי תכנית איחוד וחלוקה הן קנייניות: "אי רישום תכנית החלוקה במועדים שנקבעו, לא יפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח סעיף 124 לחוק, הקובע כי תחילת תוקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תוקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה.
...
כך למשל נשללה הזכאות לדמי שימוש מרשות אשר במשך זמן לא מחתה כנגד השימוש, התנהגות ממנה ניתן להסיק הסכמה מכללא לשימוש, כפי שנפסק בע"א (מח'-מרכז) 50271-03-17 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' דויטש ואח', (20.02.18) שם נקבע כי: "אנו מקבלים את טענת המשיבים כי המערערת אינה זכאית לדמי שימוש קודם לפנייתה הראשונה למשיבים בדרישה לפינוי השטח. גם לאחר הקניית המקרקעין למערערת, זו ישבה בחיבוק ידיים ולא מחתה כנגד שימוש המשיבים במבנה. בכך גילתה דעתה כי אינה מתנגדת לשימוש זה. על כן מעמדם של המשיבים היה כמי שניתן להם רישיון מכללא לשימוש במקרקעין. הלכה היא, כי "לשם יצירת רשיון של שימוש במקרקעין אין צורך בהסכם מפורש, ומספיקה התנהגותם של בעלי המקרקעין שממנה ניתן להסיק שהסכימו בדיעבד והשלימו עם שימושו של אדם אחר ברכושם. העובדה שעבר זמן רב מאז תפס האדם את הקרקע, ושבמשך כל אותו זמן נמנע בעל הנכס מתגובה כלשהי למרות שידע על התפיסה, יכולה להעיד על הסכמתו, וליצור רשיון מכללא (implied license) שלא היה קיים מלכתחילה" (ע"א 32/77 טבוליצקי נ' בית-כנסת ובית-מדרש החסידים, פ"ד לא(3) 210, 214 מפי השופט אשר).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

יוער, כי מדובר בחלקה רישומית שנוצרה אגב אישור תכנית איחוד וחלוקה, במסגרתה הוקצו לבעלי הזכויות בחלקות המקור (שמספריהן 786, 327 ו-30 באותו גוש) זכויות במיגרש התיכנוני 312.
התובעים טענו כי המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה בעין, ועתרו לפירוק השתוף בדרך של מכירה, תוך ביצוע היתמחרות פנימית בין בעלי הזכויות, ולחלופין בלבד, על דרך של מכירתם לכל המרבה במחיר, תוך מתן זכות סרוב לבעלי הזכויות.
התובעים עתרו לפירוק השתוף בדרך של היתמחרות פנימית בין השותפים, במסגרתה יירכשו המקרקעין על פי שומה, ועתרו למינוי ב"כ התובעים ככונס נכסים לצורך ביצוע היתמחרות פנימית כאמור.
אשר לאופן פירוק השתוף, מקובלת עליי עמדת התובעים, כי בהיתחשב בעובדה שהם מחזיקים בחלק ניכר מהמקרקעין, הרי שהדרך היעילה וההוגנת לפירוק השתוף תהא בדרך של היתמחרות פנימית, תוך מינוי עו"ד יואב רווה ממשרד ב"כ תובעים לצורך נהולה, ובילבד שזו תערך בפקוח בית המשפט ועל יסוד חוות דעת שמאי שימונה על ידיו, וזאת על מנת להגן על כלל בעלי הזכויות.
...
אשר לאופן פירוק השיתוף, מקובלת עליי עמדת התובעים, כי בהתחשב בעובדה שהם מחזיקים בחלק ניכר מהמקרקעין, הרי שהדרך היעילה וההוגנת לפירוק השיתוף תהא בדרך של התמחרות פנימית, תוך מינוי עו"ד יואב רווה ממשרד ב"כ תובעים לצורך ניהולה, ובלבד שזו תיערך בפיקוח בית המשפט ועל יסוד חוות דעת שמאי שימונה על ידיו, וזאת על מנת להגן על כלל בעלי הזכויות.
לאור האמור אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 1024 בגוש 6412.
לצורך ניהול מכירת הזכויות, דיווח לרשויות השונות ככל הנדרש, חלוקת הפידיון והשלמת כלל הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע המכירה והשלמתה, אני ממנה את ב"כ התובעים עו"ד יואב רווה ממשרד מיתר ככונס נכסים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו