החל מיום 20.9.2011 היתנהלה התכתבות בין ב"כ התובעת לנתבעת ומשהבינה התובעת כי אין בדעת הנתבעת לפצותה על נזקיה, הגישה את תביעתה.
התובעת לא צירפה לכתב התביעה חוות דעת מומחה, אולם העריכה כי נזקיה עומדים על סך של 290,000 ₪, בגין נזק ישיר למבנה, נזק לרכוש הדירה, פיצוי בגין עגמת נפש, ירידת ערך הדירה והוצאות שונות.
מנגד, כפי שעולה מתצהירה של התובעת, באותה עת, היא לא אפשרה לנתבעת לתקן את הנזקים שנגרמו בעקבות הצפת הדירה, אלא דרשה פיצוי כספי.
...
עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו של דבר על ידי המומחה מטעם בית המשפט נמוכה באופן ניכר מזו שנטענה על ידי התובעת.
סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
א. פיצוי בגין ליקויי הבניה וליקויי הרטיבות - סך של 22,412 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאותיה בגין אגרות התביעה, חוות דעת המומחים מטעמה, חלקה בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט (על פי קבלות שתוצגנה על ידי התובעת בתוך 7 ימים), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום שהוצאה כל הוצאה ועד למועד התשלום בפועל וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪.