כן, נטען כי היתנהגות הנתבעים כלפיהם עולה כדי הטעייה צרכנית שיש בה לבסס זכאות לפצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 31(א)(א) לחוק הגנת הצרכן.
דיון והכרעה:
הינה כי כן, ההכרעה הצריכה בעניינינו הנה בשאלת זכאות התובעים לשני הסעדים הכספיים להם עתרו במסגרת כתב תביעתם: (1) פיצוי כולל בסך 92,250 ₪ שמקורו בעלות ביצוע עבודות פירוק, ייצור/אספקה מחדש ותיקון ליקויים - הכל על-פי המפורט בחוות הדעת שצורפה; (2) פיצוי לא ממוני שהועמד על סך 31,315 ₪.
...
לטענת התובעים, בהתאם לסיכום הם שילמו לנתבעים מקדמה בסך 40,000 ₪, כשעד קרוב למחצית חודש 2/2021 לא עמדו הנתבעים בהתחייבויותיהם; לא סיפקו את החומרים המיועדים לחיפויי הקירות, למעקות וחלק מהפרגולות, לרבות חיפוי פוליגל וכן ניכר ששער הכניסה אותו בנו הנתבעים היה באיכות רעה ולא בהתאם למה שהתבקש.
הנה כי כן, המסקנה הצריכה היא כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הליקויים שנתגלו בעבודות ובכלל זה העלות הכספית שהוערכה ביחס לרכיב הפרגולות (שהיווה את החלק הארי בהתקשרות העסקית ושמרבית הליקויים התייחסו אליו).
סוף-דבר:
לאור כל האמור, התוצאה הינה שהתביעה כנגד הנתבעים, מתקבלת חלקית.
הנני מורה לנתבעים לשלם לידי התובעים סך של 80,028 ₪.
