תביעה לפיצויים בגין רדיו טלפון באורנג

בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטען בין היתר כי המשיבה, חברת תיקשורת המספקת ללקוחותיה, בין היתר, שירותי רדיו וטלפון נייד באמצעות המותגים "פרטנר" ו"012 מובייל", עידכנה בשנת 2018 את התעריף החודשי באחת התכניות של מנוייה מבלי ששלחה להם על כך הודעה מבעוד מועד (להלן: "העילה הראשונה"), מבלי לכלול בחשבונית שנשלחה במועד העלאת התעריף עידכון מתאים (להלן: "העילה השנייה") ותוך שינוי תנאי התכנית באופן שלא מאפשר למנוייה לרכוש חבילת גלישה חודשית נוספת במקרה של מיצוי נפח הגלישה הקבוע בתכנית (אף זאת מבלי לעדכן מראש) (להלן: "העילה השלישית").

בנסיבות אלה ולאור הסכמת המשיבה למנגנון פיצוי לחברי הקבוצה הנפגעים כפי שפורט לעיל שוכנעתי, כפי שטענו הצדדים, כי המשך בירור התובענה היה מכביד שלא לצורך.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובבקשה המוסכמת להסתלקות, החלטתי לאשר את בקשת ההסתלקות.

בנסיבות אלה ולאור הסכמת המשיבה למנגנון פיצוי לחברי הקבוצה הנפגעים כפי שפורט לעיל שוכנעתי, כפי שטענו הצדדים, כי המשך בירור התובענה היה מכביד שלא לצורך.

על אף האמור, רשאי בית המשפט:"(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד. (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". מהאמור לעיל עולה כי חובת תשלום חלקה השני של האגרה מוטל על המבקש כאשר בפני בית המשפט עומדת האפשרות לחייב את המשיב בתשלומה או לפטור את המבקש מתשלומה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סוף דבר, אני מאשר למבקשים ולבא כוחם להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולקבל בתוך 30 יום את הגמול ושכר הטרחה וכן את חלק האגרה ששולם בעת פתיחת ההליך.

בנוסף, אני מורה על דחיית תביעתם האישית של המבקשים ללא צו להוצאות.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 39295-06-20 בר נ' חברת פרטנר תיקשורת בע"מ לפני כבוד הרשמת בכירה ורדה שוורץ התובעת: ליאת בר הנתבעת: חברת פרטנר תיקשורת בע"מ פסק דין

לטענת התובעת גזלה ממנה הנתבעת את הכספים שהיו מופקדים לשימושה במנוי ולפיכך יש לפצותה בסכום התביעה.

הנתבעת היתגוננה והסבירה כי השמוש במנוי "ביג טוק" הוא באמצעות תשלום מראש בגין השמוש בו. הנתבעת לא הכחישה את המסכת העובדתית שתוארה על ידי התובעת אך היתגוננה באמצעות שימוש בהוראות סעיף 72ב לרישיון הכללי לפרטנר תיקשורת בע"מ למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשטה התאית (רט"ן) (להלן: "הרישיון") המסדיר את הדרכים בהם יש לנהוג במקרים של מנוי רדום.

...

סוף דבר, הוא כי התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בית משפט השלום בכפר סבא ת"ת 45294-09-21 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' אבולניק תיק חצוני: 5056350821 בפני כבוד הרשמת הבכירה רעות זיו תובעת/משיבה חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נתבע/מבקש צור אבולניק פסק דין

כעולה מכתב התביעה, המשיבה הנה חברה בע"מ, הרשומה כדין בישראל, העוסקת במתן שירותי תיקשורת, לרבות שיווק, מכירה והתקנה, ובמתן שירותי רדיו וטלפון נייד (להלן: "שירותי רט"ן") למאות אלפי לקוחות פרטיים ועסקיים.

עוד לטענת המבקש, היתקשר עם חברה אחרת והוא עותר כי בית המשפט יפסוק לו פיצוי בגין ייעוץ משפטי שלקח בטרם הגיש ההיתנגדות.

...

בסעיף 20(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, נקבע כי: "[...] 20.(א) נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל." בבחינה אם ליתן רשות להתגונן יש לבדוק אם קיימת הגנה אפשרית מפני טענות כתב התביעה ואפילו תהיה זו הגנה בדוחק, כך ראו , בין היתר, ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [ניתן ביום 15.6.09]: "התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד. בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב (1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן – זוסמן)]. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו (4) 193, 196 (1992); זוסמן, בעמוד 678]. מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק...". על רקע האמור, יש להידרש לטענות המבקש ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהינן טענות אמת.

אשר לטענת המבקש כי לא קיבל את מכתבי ההתראה, הרי שאלו נשלחו לכתובת אותה מסר למשיבה, היא הכתובת הרשומה אף במסמכי ההתנגדות, על כן אני דוחה את הטענה, כי ההמצאה על דרך של הדבקה בוצעה שלא כדין.

בנסיבות האמורות, הרי שאיני מוצאת כי קיימת למבקש הגנה ולו בדוחק, ועל כן אני דוחה את ההתנגדות.

ההליך והצדדים לו הנתבעת, שמוכרת בשם המסחרי 'אורנג'', היא חברה ציבורית שמחזיקה ברישיון להקמה, תיחזוקה ותפעול של שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה סלולרית (להלן השרות) ולמתן השרות לציבור בישראל.

הסכומים שנתבעו על-ידו הם אלה: סך של 4,000 ₪ בגין גביית יתר מעבר לסכום התיקרה בתקופה שמאוקטובר 2010 עד אוגוסט 2011; 142.2 ₪ בשל גבייה עבור שירותי תוכן במהלך אותה תקופה; ו- 15,000 ₪ כפצוי בשל עוגמת נפש.

...

בכך שהשיחה מתייחסת למחמוד בעוד ששם התובע מוחמד אין די כדי לשנות ממסקנה זו. על כן עבר הנטל המשני אל מגרש התובע באופן שהלה נדרש להביא ראיות לסתור כדי לראות שהקול הדובר באותה שיחה איננו קולו אלא אחר זולתו, שלא היה מוסמך להתקשר לנתבעת בשמו ועבורו.

אני קובעת אפוא שבמועד כריתת העסקה הראשונית לא ביקש התובע לחסום את מכשיריו לשירותי תוכן אלא רק במועד מאוחר יותר – אז פעלה הנתבעת כהוראתו.

אני דוחה אפוא את התביעה העיקרית במלואה ומקבלת את התביעה שכנגד במלואה.

בפניי תביעה קטנה ע"ס 14,954 ₪, אשר הוגשה כנגד פרטנר תיקשורת בע"מ. בכתב התביעה נטען כדלקמן: בתחילת חודש מרץ 2011 פנה בנו של התובע (להלן: "יאיר") אל הנתבעת, בשמם של התובע ואישתו על מנת לברר אפשרות של ניוד קוי טלפון שבבעלותם מרשת חברת פלאפון אל הנתבעת.

בכתב התביעה נטען, כי התנאי שהתנתה הנתבעת בדבר רכישת מכשיר הטלפון אצל הנתבעת כתנאי להצעה, הנו בנגוד להוראות התיקון לתנאי הרישיון הכללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד, שהוצאו ע"י מנכ"ל משרד התיקשורת בתאריך 28.7.09, לפיהן על הנתבעת לאפשר למנוי שרכש ציוד קצה מידי ספק אחר לקבל אותן הטבות (להלן: "החוזר").

התובע טען, כי על הנתבעת לפצותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו נוכח היתנהלותה דלעיל.

...

מקובלת עלי טענת הנתבעת, המעוגנת גם בתנאי החוזר, כי הסכם לרכישת קו טלפון ללא רכישת מכשיר שונה מהסכם לרכישת קו טלפון עם רכישת מכשיר.

התובע טען כי הנתבעת ניהלה מו"מ בחוסר תום לב וסבורני, כי את ניהול המו"מ בחוסר תום לב ניתן לייחס בנסיבות דנן דווקא לתובע, כאשר יאיר הגיע לסניף הנתבעת וביודעין הציג מצג שווא, מתוך כוונה לקבל הצעה מן הנתבעת ולחייב את הנתבעת לעמוד מאחורי ההצעה שניתנה גם עם שינוי הנסיבות.

בנסיבות העניין, אני קובעת כי לא נכרת הסכם בין הצדדים.