פיטורים שלא כדין ומחמת מצב בריאות
לאחר שבחנו את מכלול הראיות, מצאנו כי אף שבתחילת הפרשה הצדדים פעלו בתיאום ובהסכמה, הרי שבהמשך הדרך הנתבעת שגתה ונקטה בפעולות שונות על רקע מצב בריאותו של התובע ותוך פגיעה בו. עולה מהראיות שרשרת של טעויות בהתנהלותה של הנתבעת, חלקן בתום לב וחלקן נגועות בהשקפה שגויה אודות העסקתו של התובע כעובד עם מוגבלויות.
התובע טען בכתב התביעה כי הוא זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 150,000 ₪ ולפיצויים בגין הפליה מחמת מצב רפואי בסך 100,000 ₪, אך מעיון מדוקדק בתביעה עולה כי מדובר בכפילות, שכן טענותיו לפיטורים שלא כדין כוללות גם טענה לאי-שיבוצו לעבודה ולפיטורים בגין מוגבלות בריאותית.
בהקשר זה נקבע כי שתי התכליות של פסיקת פיצוי לא ממוני הנן "מתן פיצוי על הפגיעה בכבוד האדם של העובדת ועגמת הנפש שנגרמו עקב ההפליה, והרתעת המעסיק המפלה וציבור המעסיקים בכלל" (ע"ע (ארצי) 8582-02-13 רשת הגנים של אגודת ישראל - בוסי (13.10.16)).
...
על כן, בהעדר תחשיב מפורט מטעם התובע שלוקח בחשבון את הנתונים העולים מן התלושים, מצאנו כי יש לקבל את החישוב שהציגה הנתבעת, ולכן זכאי התובע לדמי מחלה בסך 32,440 ₪.
סיכום
על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 150,000 ₪.
בנוסף, נוכח תוצאת ההליכים, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.
