מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה פיקוח וניהול פרויקט בניה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הסכום הכולל מורכב מסכומים שונים שלטענת עדיאלי היה על אמנה לשלם לה ולא שולמו לה, כשעליהם נוסף "פיצוי בגין הפרה יסודית של ההסכם", המוגדר כפצוי "בגין הפרות ההסכם הרבות והשלכותיהן החמורות". בקשר לעניין האחרון עדיאלי תובעת "פיצוי סמלי בסך של 369,550 ש"ח בתוספת מע"מ המשקף 1% מערכן הכולל של העבודות המקוריות שביצעה [עדיאלי] עפ"י הזמנת [אמנה] (36,955,000 + מע"מ, לא כולל הפרישי הצמדה)" (ראו סעיפים 126-125 של כתב התביעה).
מטעם הנתבעות שנותרו בתמונה והתובעת שכנגד – דובי מרקוביץ (מנכ"ל אמנה), עזריאל ארד (מנהל הנתבעת 2), מוטי גלסטר (עובד אמנה), חנן אזרד (קבלן איטום), אלי לדר (קבלן ריצוף), ליאור אבוגוב (קבלן שיפוצים), אברהם גנבר (מפקח בנייה), יואל ממן (מנכ"ל חברת הפיקוח בפרויקט עינב), צח רוזנצווייג (מנהל פרויקט ומפקח מטעם הנתבעת 3), אלייסף קייזלר (מנהל איזור ורכז בנייה באמנה), עמי סחראי (מנהל פרויקטים), **** שרביט (מפקח בנייה) וכן המהנדסים ולדיסלב סבוטין ויגאל ברגמן (מומחים מטעם הנתבעות והתובעת שכנגד).
...
איני מקבל את טענת הנתבעות (בסעיף 13 של סיכומיהן) כי עדיאלי פעלה במכוון שלא כראוי בקשר להסכמים וזאת בשל כך שעדיאלי הבינה שהיא צפויה לשכר נמוך עבור מכלול העבודות.
למסקנה זו אני מגיע בעיקר מכך שעדיאלי לא כפרה כלל בטענות בדבר עיכובים וליקויים וגם כי לא הוכחה התנהגות זדונית או חמקנית מצד אמנה שתכליתן לשלול מעדיאלי את המגיע לה. אמנה גם לא הייתה מכניסה עצמה לסיכונים מיותרים בקשר לכך, שמשמעותם עלולה להיות חיובים מוגברים לזכות עדיאלי בתוספת עלויות שהיו לה בפעולות שביצעה, בעצמה ובאמצעות קבלנים אחרים, אשר לטענתה היה על עדיאלי לבצען או שהן נגזרו מביצוע לקוי של עדיאלי.
כך גם לגבי יחידות שלא אוכלסו, אמנה לא הייתה רשאית לפעול ולהתנהג כפי שהתנהגה, אלא היה עליה לפעול בהתאם להוראות ההסכמים ולמקובל בכגון דא. מקובלת עליי גם טענת עדיאלי כי לנוכח הוראות החוזים, אמנה לא הייתה רשאית להפחית מסכומי החשבונות את שלב המסירה (7.5% או 10%).
עם זאת, ככל שיישאר צורך בהכרעה כאמור, יחול מה שנקבע שם לעניין זה. סוף דבר (בשלב זה) והוראות להמשך הדרך השורה התחתונה המסתמנת עתה היא כמצוין בסעיף 31 דלעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בפניי תביעת התובעת, חברת בנייה, לפיצויים עקב הפרת חוזה, שהוגשה כנגד הנתבע, חשמלאי וקבלן משנה של התובעת בפרויקט בנייה בנהריה.
הנתבע טוען כי ביצע את העבודות בהתאם לתכניות שסופקו לו. לטענתו, העבודות אף אושרו על ידי מנהל התובעת, ששמש כמפקח בפועל מטעם התובעת ונכח באתר כל הזמן וכן כי לא היו טענות כלשהן באשר למיקום והקף נקודות החשמל שביצע.
עוד טוען הנתבע כי ביצע את כל התחייבויותיו לפי ההסכם וכי ימים ספורים לפני מועד התשלום, התובעת ומנהלה הורו לו לעזוב את אתר העבודה וזאת שלא כדין ותוך הפרה יסודית של ההסכם ביניהם.
...
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בהתאם לשומת הוצאות שתוגש ותאושר על ידי בית המשפט, וכן יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪.
הודעת צד ג' נדחית.
הנתבע ישלם לצד השלישי הוצאות משפט בהתאם לשומת הוצאות שתוגש ותאושר על ידי בית המשפט, וכן יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברקע תביעות הדדיות של הצדדים; המבקשת הגישה תביעה כספית על סך של 2,000,000 ₪ נגד המשיבים בטענה להפרת היתקשרות בעל פה לשיווק יחידות למגורים בפרויקטים לבנייה של המשיבות באמצעות המבקשת, ולהפרת "הסכם פשרה" שגובש בין הצדדים בעקבות הפסקת ההיתקשרות.
בגדרה של התביעה שכנגד, מבקשים המשיבים לחייב את המבקשת ואת בעל השליטה בה להשיב למשיבים את דמי התיווך בסך 245,895 ₪ ששולמו בהעדר הסכם בכתב ורישיון תיווך בנגוד לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996; לשלם סך של 896,000 ₪ בגין ניזקי המשיבים בשל ההפרות, מצגי השוא וההתנהלות הרשלנית; לשלם פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יפחת מ-300,000 ₪ בגין תאור כוזב, גניבת עין ופגיעה במוניטין לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט -1999 וכן פיצויים ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע בטענה כי המבקשת ומנהלה שיגרו לצדדים שלישיים עימם המשיבים בקשרים עיסקיים בקשה לעיקולים זמניים שכלל לא הוגשה לבית המשפט, במטרה לבזות את המשיבים.
מדובר בחברת ניהול ואחזקות המקבלת מהבנק המלווה "רנטה" חודשית של 30-40 אלף ₪ למימון עלויות ניהול, שיווק ופקוח על הבנייה בארבעה פרויקטים ומשלמת מכספים אלה דמי שכירות והוצאות שונות וביתר הכספים חולקים המשיב 2 שנעדר רכוש ושותפו.
...
דיון בחנתי את כתבי הטענות ואת טענות הצדדים בבקשה ובתשובה, והגעתי לכלל דעה לחייב את המשיבות 2-6 בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בגין התביעה שכנגד; המשיבות 2-6 (להלן: "המשיבות") הן חברות פרטיות שאחריות בעלי המניות בהן מוגבלת ובהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן:" חוק החברות") ברירת המחדל היא שיש לחייבן במתן ערובה להבטחת הוצאות המבקשת - הנתבעת שכנגד, אלא אם סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובן בהפקדת ערובה או אם החברות המשיבות יוכיחו שיש ביכולתן לשלם את ההוצאות.
השיקול המנחה בעניין זה, אפוא, הוא שיקול כלכלי, קרי האם לאור מצבן הפיננסי של המשיבות יש להיעתר לבקשה אם לאו, כאשר על כתפי המשיבות הנטל להוכיח את חוסנן הכלכלי (ראו; רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (פורסם בנבו, 14.02.2016); רע"א 4381-17 תועלת לציבור נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 2.10.2017)).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני תביעת התובעת נגד הנתבעים, לתשלום סך של 279,000 ₪, המגיע לה, לטענתה, בגין הפרת חוזה לבצוע פקוח וניהול פרויקטים.
עוד נקבע כי: "במסגרת התביעה לא התבקש רק תשלום בגין השירותים שניתנו, אלא גם סעד של פיצויים בגין הפסקת ההיתקשרות עם המבקש, משום "פצויי קיום". כפי שציינתי לעיל, השאלה האם יינתן סעד של פיצויים, על אף שאינו מנוי בסעיף 31 לחוק החוזים, שנויה במחלוקת.
וכן כי, "במקרה הספציפי הזה מנהל הפרויקט ניכנס לאחר שיש היתר בניה ואנו ביקשנו ממנו להכין מיסמכי מיכרז בגלל שהיתה עננה של ביטול התקציב מהגוף המתקצב" (עמ' 18 ש' 30 – 31 לפרוטוקול מיום 6.4.2022).
...
יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי התובעת ידעה שאין די באישור הנתבע על הצעתה.
על כן, טענת התובעת כי ראש המועצה היה מעורב אישית בכל ההתרחשויות, קיים את ההסכם וביטל את ההסכם והטעה את התובעת, לא הוכחה ודינה להידחות.
סוף דבר אשר על כן, התובעת לא הוכיחה תביעתה ודינה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

זאת, על ידי המפקח בורודיאנסקי או על ידי מר גדי רייבוך - מנהל החטיבה הטכנית דאז במשרד הבינוי והשיכון (להלן: "רייבוך"), אשר הוגדר בצו התחלת העבודות כמנהל הפרויקט ואשר נכח בשטח לעתים תכופות והיה מעורב באופן ממשי בניהול הפרויקט.
משכך, ועפ"י הוראות חוזה המדף עצמו, גם במקרה זה זכאית התובעת לעידכון המחיר; העבודות החריגות אשר הנתבע הורה לתובעת לבצען כוללות שני רכיבים עבורם מסרב הנתבע שלא כדין לשלם - תשלום עבור אספקה והתקנה של סטנד גומי ותשלום עבור 13 ימי עבודת מחפרון לבצוע גישושים ע"פ הנחיית הפיקוח מטעם הנתבע; התובעת זכאית לתשלום בגין שינויים מהותיים בהקף עבודות העפר בפרויקט, לרבות סילוק עודפי עפר; בנוסף לכך, זכאית התובעת לתשלום נוסף בשיעור של 10% על כלל העבודות בפרויקט, וזאת בגין שינוי מהותי לחוזה בין הצדדים מצד הנתבע, לרבות שבוש בעבודות הבניה וירידה בפריון במשאבי התובעת.
עילות התביעה - עובדות ונסיבות המקרה הנ"ל מקימות לתובעת, לשיטתה, שורת עילות תביעה לתשלום סכום תביעתה, ובכללן זכותה לפיצויים בגין הפרת החוזה, הפרת חובת תום הלב המוגברת וחובת הנאמנות והסבירות המוטלת על רשות ציבורית מנהלית, עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות בתכנון הפרויקט וטפול בחשבונות התובעת.
...
באשר להקמת הכביש - מקובלת עלי עדותו של ויינשטיין לפיה הליקויים שמצא בעבודות אינם נובעים מקיומה של חרסית, אלא מביצוע לקוי.
במצב דברים זה, בהתחשב בהיקפה הנטען של טענת הקיזוז (907,217 ₪) והיקפה של יתרת החשבון הסופי הראשון (613,204 ₪), וכן בהעדרה של תביעה שכנגד מצד הנתבע על יסוד טענות הקיזוז או על יסוד טענתו לתשלומים ביתר לתובעת, אני מוצאת כי די בטענת הקיזוז והיקפה, אף לו אייחס תרומת רשלנות לנתבע בהקשר לטענת הקיזוז על שני רכיביה, כדי להביא לדחיית התביעה.
למרות דחיית התביעה, ונוכח הקביעות לעיל כנגד הנתבע בכל הנוגע לחסר ראייתי בוטה מצידו, עקב אי העדתם של רייבוך ובעיקר של בורודיאנסקי, דמויות מרכזיות בפרויקט, והואיל ואני סבורה, כי חסר ראייתי זה הקשה והכביד על בירור ההליך - הן על התובעת והן על בית המשפט - איני מוצאת לפסוק הוצאות לטובת הנתבע במקרה דנן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו