לפני בית הדין תביעת התובעת לפצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, תשלום בגין שעות נוספות, שעות שבת, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה, תוספת ותק, פיצוי בגין תלושי שכר שאינם תקינים, פיצוי בגין העסקה בנגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, אפליה על רקע מיגדרי, נזק לא ממוני, עוגמת נפש, החזר הוצאת לרו"ח בגין עריכת החישובים לצורך הגשת התביעה, הלנת שכר והלנת פצויי פיטורים.
התובעת הבהירה כי החישוב נערך על סמך תלושי השכר וכוללים תשלום בגין משכורת, כוננות, תוספת הפרשים בגין שעות שבת ושווי חופשה.
יחד עם זאת נקבע:
"לאחר בחינת טענות הצדדים החלטנו לדחות את ערעור העובד, שכן לא שוכנענו כי המקרה דנן בא בגדר המקרים החריגים בהם יש מקום להתערב בפסק דינה של הערכאה הדיונית בפסיקת פיצוי מסוג זה. נציין כי מרחב שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בנסיבות הענין רחב. בית הדין האיזורי שוכנע שאין לפסוק פיצוי בהיתחשב במכלול הנסיבות, ולא מצאנו מקום להתערב בכך, הגם שדרך כלל דו"חות נוכחות כשלעצמם אינם מספקים כתחליף לרישום מדויק של שעות העבודה בתלושי השכר בהתאם להוראות החוק".
אין מחלוקת כי במהלך תקופת העבודה נפלו טעויות בחישוב השכר, ומדי חודש התובעת עברה על התלושים בקפידה, לשם קבלת זכויותיה.
...
סוף דבר
התביעה נדחית ביחס לרכיבים הבאים: אי מתן הודעה על תנאי העסקה, תשלום בגין שעות נוספות, שעות שבת, הפרשות לפנסיה, תוספת ותק, פיצוי בגין העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, נזק לא ממוני, עוגמת נפש, החזר הוצאת לרו"ח בגין עריכת החישובים לצורך הגשת התביעה, הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים המפורטים מטה:
בגין הפרש דמי הבראה סך של 416 ₪.
בשים לב לכך שעיקר הרכיבים נדחו, ולפער התהומי בין היקף רכיבי התביעה וסכום התביעה שהועמדה על סך של 218,857 ₪ לבין היקף הרכיבים שאושרו והסכומים שנפסקו לטובת התובעת בפועל, ונוכח הפסיקה בעניין זה , התובעת תשלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 2,500 ₪.סכום זה ישולם תוך 30 יום .
