מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצוי על ניהול הליכים משפטיים מיותרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כאמור לעיל, עיכוב ההליכים צפוי לגרום נזק כבד למשיבה, שנאלצה לנהל הליכים משפטיים במשך שנים רבות וטרם קיבלה כל פיצוי על נזקיה, ואילו הנזק שעלול להגרם למבקשות מניהול ההליך אינו רב, וגם אם העירעור יתקבל, תהיה אפשרות לרפא את נזקיהן בפסיקת הוצאות.
ההכרעה בעירעור לא בהכרח תייתר את הדיון וההכרעה בתיק שלפניי, ולנוכח הנסיבות, הזמן הרב שהמשיבה ממתינה לסיום הפרשה, גילה המבוגר והיותו של הדיון בתיק זה ממוקד ולא מורכב, אין מקום כאמור לעכב את ההליך בשלב דיוני זה. לכל אלה יש להוסיף את הסכמת הצדדים אשר ניתן לה תוקף של החלטה מיום 7.2.2020 שלפיה אם יוגשו תביעות כספיות בקשר להסכם לא יועלו טענות היתיישנות.
...
המבקשות טוענות כי יש להיעתר לבקשה משום שהן הגישו ערעור על פסק דין של מותב זה בת"א 50605-12-15 (להלן "פסק הדין"), שם נדחתה תביעת המשיבה לאכיפת הסכם מכר דירה בשל היעדר אפשרות לאוכפו במועד מתן פסק הדין, אך נקבע כי המבקשות הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית שבגינה זכאית המשיבה לפיצוי, ויש לחייב את המבקשות בתשלום הוצאות משפט לתובעת (בבקשה נכתב כמה פעמים בטעות כי נקבע בפסק הדין ש"הנתבעות זכאיות לפיצוי מאת הנתבעות").
המבקשות טוענות שסיכויי הערעור טובים משום שהמומחה מטעם בית המשפט קבע כי בשל מצבו הנפשי של החסוי ובנסיבות הנעוצות בחסוי, לא ניתן היה להביא להתקיימותם של התנאים המתלים גם בזמן אמת, ועל כן יש לקבל את הערעור.
לפיכך אני דוחה את הבקשה לעיכוב ההליכים בשלב זה, אך קובע כי אם בתום דיון ההוכחות בתיק דנן טרם יוכרע הערעור, הצדדים יהיו רשאים להגיש בקשה לעיכוב מתן פסק הדין בתיק שלפניי עד להכרעה בערעור.
על כן הבקשה נדחית תוך חיוב המבקשות, יחד וכל אחת לחוד, לשלם למשיבה סך של 2,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דברים שנאמרו בעיניין חיון כמו נאמרו לענייננו ממש, וכל מילה נוספת מיותרת.
אל להם לבתי המשפט ליתן יד לנסיונותיהם של תובעים לקבל פיצוי בגין פגיעה שנתונים מהותיים הנוגעים לנסיבות התרחשותה פורטו בצורה לא מדויקת (בלשון המעטה) בכתב התביעה ותוך ניהול ההליך.
מנגד, ובאותה נשימה, גולמה בפסיקת ההוצאות הסלידה ממסירת פרטים לא נכונים לבית המשפט תוך ניהול הליך משפטי על בסיסם של פרטים אלו בידיעה כי אינם נכונים.
...
בנסיבות אלו, משלא נטען בכתב התביעה לקיומו של מפגע אחר במשאית, ומשהטענה היחידה שכן הועלתה שם התבררה כלא נכונה, הרי שממילא לא יכולה התביעה להוסיף ולהתברר במישור החבות הנזיקית של הנתבעות 1-2 על יסוד גרסה שהתבררה כבלתי נכונה, או על יסוד טענות עובדתיות או משפטיות שלא הועלו בכתבי הטענות.
ברקע הדברים אף אוסיף ואציין כי בשים לב לכך שגרסת התובע התבררה כבלתי נכונה ביחס לנתונים מהותיים המצויים בליבתו של התיק (טענה להטייתה של הרמפה), ובהתחשב בכך שעסקינן בעדותו של בעל דין יחיד בהליך אזרחי, דומני כי די גם בכך בלבד כדי להוביל לדחיית התביעה בנסיבות, ואין לי אלא להפנות לפסק הדין בע"א 765/18 חיון נ' חיון (01.05.2019) )להלן – "עניין חיון"), שם נקבע כי: "סבורני, כי שקרים אלו של בעל דין הנוגעים לעניינים המצויים בליבת המחלוקת – הם לבדם – צריכים היו לשמש בסיס לדחיית תביעתו ללא צורך בניתוח ראיות נוספות. דחיית התביעה בשל שקרים אלו הייתה – ועודנה – תוצאה מתחייבת לנוכח שלושה כללים שעניינם פרוצדורה וראיות...
סיכום לאור כל האמור התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה בעילה נזיקית מכוח עוולת הנגישה או עוולת הרשלנות: "נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל - למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת - נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפרוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; ...". לענייננו, עוולת הנגישה כוללת מס' יסודות שרק בהתקיימם קמה לנפגע זכאות לפצוי בגינה: פתיחת הליך פלילי שנסתיים לטובת התובע; פתיחת ההליך היתה בזדון וללא סיבה סבירה; ההליך פגע בשמו הטוב של התובע.
ממילא המגמה הקיימת היום בפסיקה היא להמנע מסילוק על הסף של הליכים משפטיים מאחר שמדובר בסעד דראסטי שלא ימהר בית המשפט לתתו מבלי להתרשם מראיות הצדדים, בייחוד מקום בו שאלת הבירור של הסעד לסילוק על הסף חופפת לשאלות העולות תוך בירור המחלוקת לגופה (רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' גולד (15/12/14); רע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפצוי נפגעי תאונות דרכים (16/2/17)).
היה על הנתבע לצפות את הנזק לתובע הן בהיבט של המשאבים הכספיים שעליו להשקיע לצורך ניהול הליך משפטי מיותר והן לעניין עגמת הנפש הנלווית לעצם היותו 'נתבע' ובפרט 'נאשם' בנסיבותיו של העניין.
מכל האמור אני מוצא להעמיד את הפצוי על סך של 18,000 ₪.
...
אעיר כי לא מן הנמנע שעצם הבחירה בהליך של קובלנה פלילית ועוד נגד התובע שהיה ברור לכל כי הוא פועל בשם לקוחותיו, יכולה לקיים בנסיבות האמורות גם את רכיב ה'זדון' הנדרש לצורך עוולת נגישה, אלא שלאור המסקנה האמורה לא נדרשת הכרעה לעניין זה. מכל האמור אני מוצא כי התובע עמד בנטל להוכיח לכל הפחות חוסר תום לב של הנתבע בהתנהלותו ופתיחת הליך משפטי תוך רשלנות כלפיו באופן שמקים לו זכות לפיצוי.
התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע 18,000 ₪ בתוספת 5,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד; וזאת תוך 30 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, נראה, כי ניהול ההליך המשפטי עשוי לשפוך אור על המסכת העובדתית כמו גם על הפרשנות המשפטית להסכם ולהודעת הביטול וכפועל יוצא, המסקנות מפרשנות זו ישליכו על ייתכנותה של תביעת פיצויים, בין אם תדחה התובענה ובין אם תיתקבל [בהקשר זה ראו אך לאחרונה את ת"א (מחוזי מרכז) 50537-10-22 מאשה בן משה נ' רן נאור (נבו 25.12.2022)].
לענין זה נקבע בע"א 466/89 צברי נ' מסוארי, פ''ד מה(1) 177: "...גיבושו של הנזק אינו אמת המידה היחידה לשיקול הדעת של בית המשפט הבא להחליט בבקשת פיצול הסעדים. השיקול הדומיננטי הוא ייעול הדיון כדי לא להטריח את היריב ואת בית המשפט לשווא. כך, למשל, כאשר עילה אחת מקימה סעדים שונים שאינם מתיישבים זה עם זה וניתן לתובעם רק לחלופין (...) קיום דיון בכל הסעדים האפשריים רק יאריך את הדיון ללא צורך, בייחוד במקרים בהם הוכחתו של שיעור הנזק הנתבע כרוכה בראיות רבות. כך (...) סעד של אכיפה אינו מתיישב עם סעד של פיצוי על נזק בשל אי-קיום החוזה (...) הדרך היעילה היא דוקא לפצל את הדיון ולדון תחילה בשאלת האכיפה, שאם ייענה בית המשפט לסעד זה, יימצא הדבר מיותר לברר את שיעור הנזק היכול להיתבע רק לחלופין... 'אין מקום לידון בתביעתה השנייה של המערערת, המכוונת לפסיקת פיצויים בשל הפרת ההסכם, כל עוד לא ניתנה הכרעה סופית ומחייבת בעיניין תביעתה לסעד של אכיפת החוזה'...". באופן כללי יוער כי במקרים בהם עתר בעל דין לאכיפת הסכם, ובד בבד עתר לחלופין לפצויי קיום, אזי בית המשפט ייעתר לבקשה לפיצול הסעדים (רע"א 1399/11 קופת עליה - אגודה שיתופית לאשראי בע"מ נ' לזרום חברה קבלנית לבנין ופיתוח בע"מ, פס' 18 (נבו 19.01.2012); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 203 (מהדורה שנייה 2023)).
...
סוף דבר הנה כי כן, מצאתי ליתן היתר פיצול סעדים.
בהינתן התוצאה האמורה, אני מחייבת את המשיבה בהוצאות בסך של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תואיל תדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור האמור לעיל (בין היתר) הצדדים סבורים כי גילוי יזום וספציפי של טבלת הפרמיה המשתנה (לאורך כל תקופת הביטוח) לקבוצת המבוטחים ותשלום פיצוי כספי כולל (להבדיל מפיצוי על דרך הטבה כספית או זכוי) יבטיח בצורה הטובה ביותר את טובת ורווחת המבוטחים, בודאי על פני ניהול הליך משפטי עתיר סיכונים למבקש.
לעניין סכום הפצוי ציינה היועצת המשפטית לממשלה כי עיון בהסדר הפשרה לא מסביר את התהליך שהביא את הצדדים להליך להגיע לסכום הפשרה הנקוב דוקא, וכן מהם הנימוקים התומכים בקביעה לפיו סכום הפשרה הנו "ראוי והוגן" והכול בראי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות.
למען הסר ספק וכדי לייתר את החשש של הגורמים המקצועיים במדינה, המבקש מסכים כי בהחלטת בית המשפט המאשרת את הסכם הפשרה יובהר כי אין בו כדי להוות מעשה בית דין כלפי מבוטחים שהצטרפו לפוליסות האמורות אחרי חודש יולי 2016.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 150,000 ₪ וכן שכר טרחה לבאי כוחו בשיעור של 1,350,000 ₪ בתוספת מע"מ על רכיב שכר הטרחה.
הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו