תביעה לפיצוי נזקים שנגרמו למוצרי חשמל מהפסקות חשמל

לטענתה, בליל ה – 6.7.2021 ארעה הפסקת חשמל אשר גרמה לכך שבקר באחד המקררים באחר המקררים גלידריה נשרף וכתוצאה מכך, נמסו מוצרים אשר היו במקרר.

הפסיקה העניפה העוסקת בתביעות לפצוי בגין נזקים אשר נגרמו לכאורה כתוצאה מתקלות בזרם החשמל, עמדה על הרף הראייתי הגבוה לו נידרש תובע המבקש פיצוי בגין נזקים אלה.

...

מכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה כנגד הנתבעת במלואה.

אם מסיבה כלשהי נמחקת או נדחית תביעתו של התובע כנגד הנתבע, נופלת עימה גם ההודעה של הנתבע כנגד הצד השלישי.

לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת ומחיקת ההודעה לצד שלישי.

הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה ותיארה בסעיף 2 של כתב התביעה את אשר קרה וזה כדלקמן: "מבדיקה שנערכה בכלל מערכות הנתבעת עולה כי במועד הרלוואנטי לתביעה אירע אירוע של שריפת נתיך מתח גבוה (להלן: "ארוע שריפת נתיך מ"ג). לצורך החלפת הנתיך התרחשה במקום הצרכנות הפסקת חשמל אחת (נתוק חשמל וחיבור חשמל בודד בגמר התיקון) אשר בוצעה על פי כל הנהלים וכללי העבודה אצל הנתבעת." הנתבעת טענה כי זולת הארוע הנ"ל לא ארעה כל תקלה או הפרעה ברשת החשמל אשר יש בה כדי להשפיע על מקום הצרכנות וכי עפ"י אמות המידה להן כפופה הנתבעת, ארוע שריפה של נתיך מתח גבוה איננו מהוה תקלה ברשת החשמל שיש בה כדי לזכות את התובעים בפצוי.

הנתבעת אף טענה כי ככל ונגרם נזק למכשירים של התובעים, דבר המוכחש על ידה, הרי שיש לייחס לתובעים אשם תורם בשיעור 100%, שעה שהיה עליהם למגן את מוצרי החשמל אשר ברשותם בעלות זניחה ומותאמת לכל כיס.

...

נסיון הנתבעת להטיל את כל האשם על התובעים אשר לא מיגנו את מכשירי החשמל בעסקם דינו להידחות.

התובעים בתביעתם תבעו סך 10,800 ₪ המורכבים מסך 9,700 ₪ בגין שלט חדש בתוספת 1,100 ₪ בגין התקנתו ולא תבעו נזקים נוספים עבור מזגן, מחשבים וקופה רושמת!! לאור כל האמור, ביהמ"ש מעריך את הנזקים שנגרמו לתובעים עקב האירוע בסך של 4,000 ₪ וזאת על דרך האומדנה.

לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 4,000 ₪ בתוספת 119 ₪ בגין אגרת משפט.

פתח דבר בפניי שתי תביעות קטנות לפצוי בגין נזקים אשר נגרמו, לטענת התובעים בשני התיקים שבכותרת, למכשירי חשמל שונים בבתיהם בעקבות ארוע מיום 11.1.2020, במסגרתו התנתק כבל חשמל במדרכה הסמוכה לבתי התובעים.

כתוצאה מהפסקת החשמל נזוקו מוצרי חשמל שונים בבתיהם של התובעים.

אינני סבור כי בנסיבות אלו היה על התובעים לצרף חוות דעת שמאית בנוגע לשווי מוצרי החשמל שניזוקו, שכן הוכיחו כדבעי את הנזק אשר נגרם להם בפועל.

...

המחלוקות המצריכות הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושמעתי אותם ואת נציגיהם, אלו הן השאלות המצריכות הכרעה: מה הוביל לניתוק הכבל - האם רשלנות חברת החשמל באופן ומיקום הצבתו, עבודות אשר בוצעו באותו מועד על ידי העירייה או לחילופין שתילת עץ במקום על ידי משרד הבינוי במהלך עבודות הקמת השכונה.

בנסיבות אלו, ובהיעדר כל הסבר אפשרי אחר לפגיעה בכבל, אני קובע כי במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי, הוכח שהעבודות אשר בוצעו על ידי משרד הבינוי הן שגרמו לפגיעה במעטפת הכבל אשר הובילה ביום 11.1.2020 לניתוקו ולהפסקת זרם החשמל לבתי התובעים.

בנסיבות אלו, אני סבור כי אכן הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת כי גם לחברת החשמל אחריות מסויימת לפגיעה בכבל.

משכך אני קובע כי כל אחד מהתובעים זכאי לפיצוי בגין מלוא סכום תביעתו (10,593 ש"ח לתובע בת.ק. 35858-03-21 ו- 9,761 ש"ח לתובע בת.ק. 35973-03-21).

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי קיימת חלוקת אחריות בין הנתבעת 1 לנתבעת 3, כך שהנתבעת 1 אחראית ל- 20% מהנזק אשר נגרם לתובעים, והנתבעת 3 אחראית ל- 80% מנזק זה. לפיכך אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם למר אמיר ארליך, התובע בת.ק. 35858-03-21, סך של 2,119 ש"ח, ולמר משה גדליהו, התובע בת.ק. 35937-03-21, סך של 1,952 ש"ח. הנתבעת 3 תשלם למר אמיר ארליך, התובע בת.ק. 35858-03-21, סך של 8,474 ש"ח, את אגרת המשפט אשר שולמה על ידו בסך 106 ש"ח והוצאות בסך 500 ש"ח בגין התייצבותו לדיון, ובסך הכל 9,080 ש"ח. לתובע בת.ק. 35937-03-21, מר משה גדליהו, תשלם הנתבעת 3 סך של 7,809 ש"ח, את אגרת המשפט אשר שולמה על ידו בסך 98 ש"ח והוצאות בסך 500 ש"ח בגין התייצבותו לדיון, ובסך הכל 8,407 ש"ח. כל הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות הנתבעת 2 (העירייה), ואני קובע כי היא תישא בהוצאותיה.

העמדת הדירה לרשות התובעת באופן המפסיק את זכאותה לפיצויים נעשתה לאחר הגשת התביעה, עם חיבור הדירה לחשמל ביום 17.1.2021.

רכיבי פיצוי נוספים בכתב התביעה טענה התובעת כי נגרמו לה נזקים נוספים בשל רכישת אוכל מידי יום מחדש, זריקת תרופות בהיעדר מקרר ורכישת מוצרים חד פעמיים או מוצרי חשמל, והעריכה ראש נזק זה באופן גלובאלי בסך 15,000 ש"ח. כן תבעה התובעת עוגמת נפש בסך 25,000 ש"ח. בתצהירה הותירה התובעת את אומדן הפצוי בגין רכיבי נזק אלו לשיקול דעת בית המשפט (סעיף 44 לתצהיר).

...

אין לאפשר למוכר לעשות כן בניסוח עקלקל באמצעות תקופת החסד (עיינו, ע"א (מחוזי מרכז) 50273-02-19 רויאל נתניה בע"מ נ' אטלי, פיסקה 13 (22.9.2019); עניין פנחסוב ("סעיף 5א לחוק המכר יישם למעשה הגיונה של הפסיקה הנ"ל ולאחר תיקונו ניתנו פסקי דין מהם עולה למעשה כי תניה בהסכם המכר הקובעת כי במקרה של איחור המזכה בפיצוי יהיה הרוכש זכאי לפיצוי רק מעבר לתקופת ה"גרייס" של 60 ימים, מנוגדת היא להוראתו הקוגנטית של סעיף 5א לחוק המכר"); לשורה של פסקי-דין שבהם נקבע כי לאחר חלוף תקופת החסד הפיצוי נמנה ממועד המסירה החוזי, עיינו, עניין חי, פיסקה 66, והאסמכתאות שם).

על כן, התביעה לגבי רכיבי הנזק הנוספים נדחית.

על אלו יתווספו הוצאות בגין האגרה כפי ששולמה, וכן הוצאות חוות-דעת המומחה מטעם התובעת בסך 2,925 ש"ח. סוף דבר לסיום, התביעה מתקבלת באורח חלקי, במובן זה שהנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה לתובעת: (א) פיצוי בסך (ב) שכר-טרחת עורך-דין בסך 35,000 ש"ח, הוצאות אישיות לתובעת בסך 5,000 ש"ח, הוצאות בגין עלות חוות-דעת המומחה בסך 2,925 ש"ח והאגרה כפי ששולמה.

זוהי תביעה לפצוי על סך של 75,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובע-השוכר, לטענתו, כתוצאה מהפרת הסכם שכירות מצד הנתבע-המשכיר.

החנות נועדה לשמש לממכר מוצרי צלום ומחשבים.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת בראש ובראשונה לשאלה אם הנתבע גילה לתובע שהחשמל בנכס מסופק מתוך הנכס של סבטלנה, ושסבטלנה שולטת בחיבור לחשמל ויכולה להפסיקו בכל עת. התובע גרס שמידע זה לא גולה לו, והנתבע גרס שהמידע כן גולה.

הנתבע אכן הפר את ההסכם בכך שלא תיקן את קילקול החשמל, כפועל יוצא נגרמו לתובע נזקים, ולא היה מקום לידרוש ממנו לוותר על דרישה לפצוי בגין נזק שניגרם לו. תנאי זה שהציב הנתבע אינו כדין, הוא בגדר חוסר תום לב במימוש זכות הביטול, ובהנתן שאין חולק שהוא הסיבה לכך שהצדדים לא נפרדו וההחזקה (המפתח) לא נימסרה לנתבע, הנתבע מנוע מלהסתמך על אי-מסירת ההחזקה כמצדיקה תשלום של דמי שכירות או דמי שימוש ראויים.

...

ראיתי לנכון להעמיד את הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע על סכום מתון של 5,000 ש"ח. סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן: שבעה הצ'קים שטרם הוצגו לפירעון והם ברשות בית המשפט יימסרו לתובע על ידי המזכירות.

הנתבע ישלם לתובע סך של 8,280 ש"ח (פיצוי בגין הנזק הלא ממוני ובגין התשלום לקבלן.

ברם העובדה שלא עלה בידי התובע להוכיח את כל נזקיו אין משמעה שלא נגרמו לו נזקים גדולים יותר, ובסופו של דבר האחריות לקרות הנזקים מונחת לפתחו של הנתבע, שנהג שלא כדין.