תביעה לפיצוי בגין שכר טרחה ראוי לרואה חשבון

לאחר סיום עבודתה הגישה התובעת תביעה זו נגד לשכר עבודה, פיצוי הלנת שכר, פצויי פיטורים, פצויי הלנת פצויי פיטורים, פיצוי בשל פיטורים ללא שימוע, פיצוי בשל אי ביצוע הפרשות לפנסיה בחסר וגמול עבודה בשעות נוספות.

בית הדין יפסוק לתובעת סך 8,387.52 ₪, כבקשה המוסכמת, ואם אכן הסכומים הושלמו תוכל הנתבעת לטעון טענת "פרעתי". נותרו להכרעה תביעות התובעת לפצויי הלנת שכר, לפצויי הלנת פצויי פיטורים, וכן שאלת שכר טירחת עו"ד. התביעה לפצויי הלנת שכר ולפיצויי הלנת פצויי פיטורים עמדת התובעת התובעת הגישה תחשיבים של פצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פצויי פיטורים בהתאם לנוסחות הפצוי שבחוק הגנת השכר.

בתוך כך, היא נתנה לעובדות את מספר הטלפון של רואה החשבון של העסק ואיפשרה להן לפנות אליו בכל שאלה.

נסיבות ההלנה תומכות במסקנה ההפוכה, שכן ארבעה ימים לפני המועד לתשלום השכר, ניתן לתובעת מכתב פיטורים, ולא הייתה מחלוקת כי פיטורי התובעת מזכים אותה בהשלמות של פצויי פיטורים, ולא היה בסיס למחשבה שמא ישנם תשלומים שהתובעת חייבת לנתבעת בגמר חשבון.

בנסיבות, משמדובר על הלנת הפרישי פצויי פיטורים למשך שנתיים, נראה לבית הדין כי הפחתת פצויי הלנת פצויי הפיטורים, והעמדתם על 100% ריבית שנתית (לא מיצטברת), תהווה איזון ראוי בין מטרותיו של חוק הגנת השכר.

...

נסיבות ההלנה תומכות במסקנה ההפוכה, שכן ארבעה ימים לפני המועד לתשלום השכר, ניתן לתובעת מכתב פיטורים, ולא הייתה מחלוקת כי פיטורי התובעת מזכים אותה בהשלמות של פיצויי פיטורים, ולא היה בסיס למחשבה שמא ישנם תשלומים שהתובעת חייבת לנתבעת בגמר חשבון.

סוף דבר הנתבעת תעביר לחברת מנורה השלמת הפרשות לפיצויים ולפנסיה בסך 8,387.52 ₪, וכן תשלם לתובעת: פיצוי הלנת שכר בסך 3,405 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.5.19 עד לתשלום בפועל.

התובעת הנה רואת חשבון ועורכת דין המיתמחה בדיני עבודה.

לב המחלוקת היא בשאלת זכאות התובעת לשכר טירחה ראוי בשים לב לכך שהייצוג הופסק טרם הוכרעה התביעה בבית הדין או היתקבל פיצוי במסגרת הליך גישור.

הפסקת יצוג וזכאות לשכר ראוי – המצב המשפטי במסגרת פסק הדין שניתן בע"א 136/92 ביניש עדיאל - עורכי דין ואח' נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ (פ"ד מז(5) 114, 124) קבע בית המשפט העליון את ההלכה המרכזית בסוגית הפסקת ייצוג וזכאות לשכר ראוי: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן." בפסק דין שניתן בע"א 8854/06, חיים קורפו ואח' נ' סורוצקין ואח' (פורסם בנבו, 20.3.2008, סעיף 18) (להלן: "פ"ד קורפו") נשנתה הלכה זו והובהרה: "...אכן במקרים מסוג זה, בהם הלקוח אינו מעונין עוד בפרויקט שלשמו היתקשר עם עורך הדין, יש לקרוא תנאי מכללא לתוך ההסכם לפיו לא יהיה זכאי עורך הדין לפצויי ציפיה. כחלק מיסוד האמון של הלקוח בעורך דינו יש לראות גם את הסתמכותו של הלקוח, כי עורך דינו לא יכפה עליו פרויקט אשר הוא אינו רוצה בו עוד ולא ידרוש פצויי ציפיה כאשר מופסק הייצוג המשפטי הנוגע לאותו פרויקט. על כן, הילכת ביניש עדיאל בה נפסק כי במקרה זה זכאי עורך הדין לפיצויים בגין שכר ראוי בלבד ואינו זכאי לפצויי ציפייה, משמרת את יסוד האמון האמור". דהיינו, כאשר לקוח מבקש הפסקת ייצוג, מחויב הוא בתשלום שכר ראוי וזאת להבדיל מפיצויי ציפיה אשר יעמידו את עורך הדין במצב בו היה אילמלא הופסק הייצוג.

...

בנסיבות אלו סבורני כי לא ניתן להסתמך על נתוני תוכנת "אשפית" כראיה לתוכנן.

כן שקלתי את עדות הנתבעת ביחס לפיצוי שהוצע לה בהתבסס על כתב תביעה מתוקן שניסחה התובעת ולאחר ישיבת קדם משפט בו יצגה ובשים לב להסכם לפיו הנתבעת תשלם שכר בשיעור של 25% מתוך פיצוי שיתקבל עד לסך של 200,000 ₪.

סוף דבר, הנתבעת תשלום לתובעת סך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, אגרה כפי ששולמה, שכר עד בסך של 500 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,000 ₪.

לטענת הנתבע (להלן: "אשל") רואי החשבון לא רק שאינם זכאים לשכר טירחה נוסף, אלא עליהם לפצותו בגין נזק שניגרם לו בשל רשלנות בייצוג.

רואי החשבון שלחו אליו מייד עם קבלת הסכמת פקיד שומה דרישה לתשלום שכר טירחה ואין באי דרישת שכר טירחה שעתי ראוי כדי לשלול את זכותם לתבוע זאת כסעד חלופי בהליך זה. נפסק כי גם במקרה שבו החוזה בין הצדדים כשל ואינו משמש בסיס לתביעת שכר הטירחה, קיימת אפשרות לתבוע שכר טירחה ראוי בגין טובת הנאה שהפיק הלקוח מעבודת עורך הדין (ע"א 6290/18 פינצ'וק נ' הבנק הבנלאומי הראשון, פסקה 46 (2.5.2021)).

...

למעשה, אפשר היה להבין מדבריו בחקירתו הנגדית כי גם ניסיונו והיכרותו רבת השנים עם רשות המיסים סייעו להצלחתו - כלשונו: "זה בסופו של דבר עבודה והתנהלות הרבה שנים. אני בוגר רשות המיסים, אני בעברי, אני גדלתי ברשות המיסים, מגיל 0 אבי זכרונו לברכה היה פקיד שומה. אני גדלתי, אני חי את רשות המיסים לטוב, לרע" (עמוד 62, שורות 14-10), כך שהצלחתו של עו"ד ברזילי, אינה מעידה על רשלנותם של רואי החשבון.

התביעה שכנגד נדחית.

בשים לב לתוצאה שאליה הגעתי, ולאחר ששקלתי את נושא הוצאות ההליך בהתאם לפרמטרים שהובאו בתקנות ובפסיקה (ע"א 7627/20 אייזלר החברה לניהול בע"מ נ' תפן מדיקל בע"מ, (נבו 24.02.2022)) החלטתי שהנתבע והתובע שכנגד יישא בתשלום שכר טרחת התובעים והנתבעים שכנגד בסכום של 50,000 ₪ ובהוצאותיהם בסכום של 15,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 52108-04-23 ניתנה ביום 14 מאי 2023 ואיל עדוי המבקש 1.מזרחי יהודה חברה לרואי חשבון 2.יהודה מזרחי המשיבים בשם המבקש - עו"ד אוהד אור בשם המשיבים - עו"ד שלמה כהן החלטה

המבקש חויב בתשלום שכר טירחת עורך דין המשיבים, בסך 20,000 ש"ח ובקשת עיכוב הבצוע שלפניי נוגעת לסכום זה. הרקע לבקשה המשיבה 1, הנה חברה המספקת שירותי ראיית חשבון (להלן - החברה) בבעלות ובניהול המשיב 2.

בכתב התביעה תבע המבקש פיצוי בגין חוסר תום לב בניהול משא ומתן לכריתת חוזה עבודה בסך 26,000 ש"ח; הפרישי שכר עבודה בסך 7,566 ש"ח; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 39,000 ש"ח; פיצוי עבור חלף הודעה מוקדמת בסך 13,000 ש"ח; פיצוי עבור חלף הפרשות לפנסיה בסך 4,678 ש"ח; תשלום שכר טירחה קבלני בסך 7,020 ש"ח; פיצוי בגין חוסר תום לב בקיום חוזה בסך 25,000 ש"ח ופצוי בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ש"ח. כמו כן, תבע המבקש את המשיב 2 וטען להרמת מסך ההיתאגדות בין המשיבים.

המבקש טוען, כי טענות העירעור ראויות להשמע וקיים סיכוי גבוה כי תתקבלנה הן לעניין דחיית התביעה כמו גם לעניין חיובו בתשלום שכ"ט עו"ד המשיבים בשיעור כבד מאוד ובמנה אחת.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שהובא בפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

נוכח העובדה שהגעתי למסקנה כי לא מתקיים התנאי של מאזן הנוחות לעיכוב ביצוע פסק הדין המחייב בתשלום שכר טרחת עורך הדין מטעם המשיבים, איני מוצא מקום להידרש לשאלת סיכויי הערעור.

סוף דבר- הבקשה נדחית.

לפיכך, עתרה המבקשת במסגרת בקשת האישור לאישור התביעה כייצוגית ולמתן פיצוי בגין הנזק שניגרם לצרכנים.

עם גמר מתן מלוא סכום הפצוי לחברי הקבוצה, תגיש המשיבה הודעה לבית המשפט, הנתמכת באישור רואה חשבון מטעמה, המאשר את תשלום מלוא סכום הפצוי לחברי הקבוצה.

הצדדים טענו כי במקרה של הסתלקות מתובענה שהראתה עילת תביעה לכאורה ואשר בצידה תועלת לחברי הקבוצה, יש מקום לפסוק גמול למבקשת ושכר טירחה לבא כוחה, וכי סכומי הגמול ושכר הטירחה שהוסכמו ביניהם, שסכומם המצטבר עומד על כ– 18% מסכום הפצוי לחברי הקבוצה, הולמים ומשקפים את התועלת שצמחה לקבוצה בגין ההסדר.

באותה פרשה, קבע בית המשפט העליון כי בבואו להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה אגב הסתלקות מהליך ייצוגי, בשלב שלפני אישור תביעה ייצוגית, על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי כי אין מדובר בתביעת סרק, אלא בתובענה שלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה, והיא אף הייתה ראויה להתברר כייצוגית, ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך ניהול ההליך; וכן לתת דעתו לתועלת שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה, כאשר הדגש הוא על עניינם של חברי הקבוצה (להבדיל מתועלת ציבורית כללית, או השגת אחת ממטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות).

...

כעולה מן המובא לעיל, המבקשת טענה כי המשיבה נהגה לשקול את המאפים הנמכרים על ידה במשקל יחד עם האריזה, כך שהתוצאה היא שגם משקל האריזה מחויב באותו מחיר ליחידת משקל בו מחויב המוצר.

אף נחה דעתי, כי הצהרות הצדדים והתחייבויותיהם לא ניתנו כלאחר יד, והנתונים עליהם התבססו תחשיביהם (כמפורט בסעיף 21 לבקשה) גובו בתצהיר מנכ"ל המשיבה.

לאור האמור אני נעתרת לבקשה ומורה כדלקמן: אני מאשרת את הסדר ההסתלקות ונותנת תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים ולהתחייבויותיהם לפיו.

אני מורה על מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ודחיית תביעתה האישית של המבקשת.