מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצוי בגין פינוי תכולת דירה שלא כדין

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מספר שנים לאחר שניתן פסק הדין בתביעה הראשונה ביקשו המוכרים לבטל את פסק הדין, בטענה להיעדר המצאה כדין ולהעדר ידיעה בדבר הגשת התביעה נגדם, ואולם ביום 31.5.2015 נמחקה הבקשה לביטול פסק הדין, בהסכמת הצדדים.
עוד פורט בסעיף כי לעומת רשימת הסעדים בכתב התביעה, בסיכומים שהגיש בתביעה השנייה, עתר העורר לפצוי בגין מכלול נזקיו, לרבות: הסכומים ששילם בגין מחיר הדירה; פרעון חוב פיגורים של המוכרים לבנק; שפוץ הדירה; דמי התיווך; מס רכישה ששילם; שכ"ט עו"ד ששילם לאביטל והובלה של תכולת הדירה לצורך פינויה במסגרת הליכי כנוס הנכסים.
בפסק הדין בתביעה השנייה הודגש כי מעבר לשהוי הרב בבטול ההסכם, הנסיבות במועד שבו התבקש ביטול הסכם המכר לראשונה השתנו לחלוטין: הדירה לא הייתה עוד שייכת לעורר או למוכרים, אלא לצד השלישי שרכש אותה בטהירות בהליכי הוצאה לפועל.
...
בית המשפט מצא בפרשת מ.ו. השקעות כי לא מדובר בביטול 'אוטנטי' של העסקה, על רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה, לאחר שחלפו בין 7 ל- 8 שנים מאז בוצעו העסקאות; הביטול נעשה בין צדדים קרובים ולמעשה, בין אותם צדדים בכובעים שונים; הביטול נעשה לאחר שהעסקה הכתה שורש, והחברה נהגה בנכסים מנהג בעלים לאורך השנים.
במועד שביקש לבטל את העסקה, לא מצא בית המשפט להעניק לעורר את הסעד של ביטול ההסכם, הן לאור השיהוי הרב בבקשה לביטול ההסכם, הן בשל השינוי בנסיבות, שלא אפשר את ביטול העסקה, לאחר שהדירה נמכרה בהליכי ההוצאה לפועל לצדדי ג'.
סיכום מאחר שלא מדובר בענייננו בביטול עסקה במשמעות סעיף 102 בחוק מיסוי מקרקעין, דינו של הערר להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

על כן, מכר התובע 2 את דירת הקוטג' שלו ברחוב השלום 6 ברמלה (להלן-"הקוטג'"), בה התגורר באותה עת, ומועד הפינוי של הקוטג' נקבע ליום 31.3.14.
לאור האמור לעיל, תובעים התובעים מאת הנתבעת כדלקמן: 1) דמי שכירות לחודשים דצמבר 2014, ינואר עד מרץ לפי דמי שכירות בסך 8,600 ₪ לחודש (הסכום אשר הוסכם עליו ושולם בפועל לה"ה אליס ואייל זהבי, בתו וחתנו של התובע )2, אשר רכשו דירה באותו היום ובאותם תנאים מאת הנתבעת, ובסה"כ 34,000 ₪; 2) השלמת סך של 3,200 ₪ לכל חודש שכירות אשר שולם בפועל לתובעים על ידי הנתבעת לפי 5,400 ₪ לחודש, ובסה"כ 32,000 ₪; 3) עלות חוו"ד חב' הדס בסך 1,770 ₪; 4) עלות חוו"ד משלימה מאת חב' הדס בסך 1,579 ₪; 5) תיקון חדר ארונות בעקבות ניזקי מים; 6) 5,000 ₪ אשר שילמו התובעים על מנת להעביר את תכולת דירתם פעמיים לאור איחור לא סביר במסירת הדירה; 7) עלות תיקון הליקויים על פי חוות הדעת המשלימה של חב' הדס בתוספת 30% בבצוע קבלן מזדמן ובצרוף מע"מ כדין בסך 127,623 ₪; 8) פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, לרבות מכירת הקוטג' במחיר הנמוך משווי השוק ואילוץ התובעים לעבור פעמיים לדירה שכורה בסך 140,000 ₪; 9) פיצוי בגין ירידת ערך זמנית הנגזרת מהפחתה בפוטנציאל דמי השכירות החודשיים (הפחתה של 500 ₪ לחודש בממוצע) וזאת לתקופה של 36 חודשים (המגלמים את תקופת הרטיבות והתקופה שתדרש עד לבצוע התיקונים, ובסה"כ 18,000 ₪; 10) ירידת ערך עקב פגיעה במוניטין של הדירה בהתאם לחובת הגילוי החלה על התובעים בעת שיחפצו למכור את הדירה לרוכש פוטנציאלי, בשיעור של 5% מערך הדירה בעת הגשת התביעה (2,900,000 ₪) בסך של 145,000 ₪; 11) פיצוי בגין הפרת הסכם ואי מילוי אחר התחייבויות הנתבעת בדבר בניה ירוקה, 180,000 ש"ח. בהתאם לחישוב התובעים, כל הסכומים שנקבו בהם לעיל מגיעים לסך 630,563 ₪, אך הם הפחיתו את סכום תביעתם והעמידוהו על הסך 400,000 ₪.
מאחר והתובעים התגוררו בדירה ולא השכירות אותה, אין כל מקום לפסוק פיצויים בגין ראש נזק זה. התובעים טענו שיש לפסוק להם פיצויים בגין ירידת ערך עקב כך שייאלצו להודיע לקונים פוטנציאליים על עברה של הדירה במושא רטיבות.
...
כל האמור בחוזה ובנספחיו וכל מסמך אחר על פיו מבקשת הנתבעת להשתחרר מאחריות לליקויים, להפרת החוזה, לרשלנות ולהפרת החובות החקוקות דינו להידחות, בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד ונוגד חקיקה ופסיקה.
טענות הנתבעת: בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובעת מהסיבות כדלקמן: 1) בהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעמה, ליקויי הרטיבות טופלו ותוקנו בצורה טובה; 2) התובעים אינם זכאים לסעד כספי בגין נזק שאינו נזק ממון; 3) אין כל יריבות בין התובע 2 לבין הנתבעת; 4) היו הפרעות ועיכובים שאינם תלויים בנתבעת או בבאים מכוחה כגון: מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, עיצומים בחברת החשמל, עיצומים ברשות הכבאות; 5) על הנתבעת היה לפצות את התובעים אך ורק בגין 4 חודשי איחור בלבד, אך על מנת להיטיב עם התובעת 1, שילמה לה דמי שכירות בגים 10 חודשי איחור בסך 5,400 ש"ח לחודש.
לאור כל האמור לעיל ניתן להיווכח שהנתבעת ראתה בתובע 2, ולא בתובעת 1, כבעל דברה האמתי, ועל כן, יש לדחות את טענתה בדבר חוסר היריבות בינה לבין התובע 2.
לאור כל האמור לעיל, סבור אני ששכ"ט עו"ד בתיק זה בסך 40,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הסך 66,400 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מסירת הדירה, דהיינו מיום 9.3.15 ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הסך 108,752 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים לחודש 10/18 ורבית כחוק מאותו מועד, והכל עד ליום התשלום בפועל; 3) את הסך 80,000 ₪ תוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים ורבית כחוק מיום 24.1.12 ועד ליום התשלום בפועל; 4) את הסך 60,000 ₪, אשר יישא הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 5) את הוצאות המשפט הנקובות בסעיף לעיל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית יום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 6) שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעים העריכו רכיב זה, על סמך הצעות מחיר מבתי מלון, בסך של 37,351 ש"ח. פינוי ואחסון תכולת הדירה - בחוות דעת מהנדס קליגסברג נקבע כי יש לפנות את תכולת הדירה.
טענת התובעים, לפיה לא קיבלו מיפרט טכני כדין, נשללת מפרוטוקול המסירה בו התובעים אישרו כי הדירה נימסרה להם בהתאם להסכם ולמפרט הטכני, וכן מחוות דעת המומחה מטעמם, אשר ציין כי עיין במיפרט הטכני.
אשר לפצוי בגין פינוי מהדירה, לפנים משורת הדין הסכימה הנתבעת לשכן את התובעים בבית מלון על חשבונה.
התובעים לא הוכיחו כי גינתם נזוקה, ולכן יש לדחות תביעתם לפצוי ברכיב זה. בהתאם לחוות הדעת הנגדית מטעם הנתבעת מיום 28.8.2016, מהנדס דב דוד, אומדן עלות תיקון הליקויים בדירה הוא 9,400 ש"ח בצרוף מע"מ. עדים מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, וכן הוגשו שתי חוות דעת הנדסיות מאת ארד בדק בית, וחוות דעת מהנדס יעקב קליגסברג.
...
אכן, הנתבעת לא הייתה חייבת להיעתר לדרישת התובעים לתיקון ליקויים שנויים במחלוקת, אך "מנגד, על הקבלן חובה לתקן תוך זמן סביר את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת, ולהציע, בתום לב, מנגנון לבירור הליקויים השנויים במחלוקת, באשר הקבלן מוחזק כמי שיודע על הליקויים, לעיתים, אף מבלי שקיבל הודעה פורמלית על קיומם – ע"א 2299/99 שפייר ואח' נ. חברת דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213, 227. אם כך יעשה הקבלן, יראה אותו בית המשפט כמי שזכאי לבצע התיקונים בעצמו, גם אם לא נעתר למלוא הדרישה של רוכש הדירה". (ת"א (חיפה) 889/98 אופק ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח' (1.5.2005)), כבוד השופט י' עמית).
באשר לסכום התביעה, זה היה גבוה מהסכום שבסופו של דבר נפסק.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים, בתוך 30 יום: פיצוי בגין ליקויי הבניה בסך של 35,328 ש"ח. פיצוי עבור נזק לא ממוני בסך של 5,000 ש"ח. הוצאות שכר מומחים בסך של 7,414.5 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.6.2019.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת 3 טוענת עוד שהתובעת מטעה בטענתה שהפקדון בסך 51,000 ₪ מומש בגין נזקים בדירה (נזקים שלא נתבעו בכתב התביעה, ולא הוכחו) שעה שהפקדון מומש לפני פינוי הדירה בגין חוב דמי שכירות; כי התביעה לתשלום דמי שכירות פיצוי מוסכם מהוה כפל פיצוי; וכי הפצוי המוסכם לא חל בגין איחור בפנוי בתקופת השכירות החוזית, ומדובר בפצוי מופרז.
דור הבהיר בחקירתו הנגדית שהדירה לאחר פינוי הנתבעים הייתה עם קירות שבורים, חורים בקירות, אריחים ופאנלים שבורים, ריצפה שרוטה, קידוחים במשקוף דלת הכניסה ונזקים לתכולה ולמוצרים החשמל וכי הדירה לא הוחזרה מסוידת.
בנסיבות אלה כאשר התובעת אישרה שהפקדון הופחת מחוב דמי השכירות בתיק ההוצאה לפועל ובמסגרת תביעה זו נתבע פיצוי בגין הפסד דמי השכירות בשל ניזקי הדירה, אין בכוחה של התובעת לטעון להפחתת הפקדון מנזקי הדירה.
הטענה כי התובעת פעלה שלא כדין בכך שדור החזיר לנתבעת כספים, מוטב הייתה אילמלא נטענה.
...
לבקשת הנתבעים הוסכם כי במשך תקופה מוגדרת וקצובה את דמי השכירות המוסכמים בסך של 17,000 ₪ לחודש, ישלמו הנתבעים מדי חודש מראש במקום תשלום חצי שנה מראש.
מקובלת עלי גישת בית המשפט בעניין ת.א (פ"ת) 61012-12-16 י.מ. אמסלם בע"מ נ' אברהם חיימוב (פורסם בנבו, 18.8.2020) כי סעיף 5(ג) לחוק הערבות, על פי לשונו, אינו מבטל אוטומטית את הערבות אלא מקנה לערב ברירה אם לבטל את ערבותו או לקיימה.
סוף דבר מכל המקובץ הנתבעות 1 ו-3, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 236,954 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (23.6.2020) ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר החקירה הגיעה לבית וחשכו עיניה – הבית נהרס כליל ובוצעו שינויים רבים חלקם בלתי הפיכים לרבות הריסת קירות הבית, עקירת חלונות, שבירת הגג, הריסת המטבח, קידוחים בריצפה, סתימת הצנרת ועקירת מד שעון החשמל ע"מ להיתחבר ישירות לעמוד החשמל ברחוב שלא כדין.
להמנעותה של התובעת יש שתי משמעויות: המשמעות הראשונה היא המשמעות המשפטית של המנעות מהבאת ראיה וההנחה שאם הייתה מובאת הראיה, או בעיניינו עדותו של עו"ד הררי, היה בכך לפגוע בתביעתה של התובעת (א"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג מ"ז(2) 614-615; וע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו מ"ה(4) 651,658; רע"א 4047/18 פלונית נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (מיום 6.11.18, פורסם בנבו).
החשבוניות שכן הוגשו מהוות ראיה חלשה, ובכל זאת, הנתבע כן הודה שהוא שבנה קיר גבס (עמ' 23 לפרוטוקול), שהוא לא פינה את תכולתו מהדירה (עמ' 19 לפרוטוקול) ושהוא הלחים סגירת חלון וגם קדח חורים סטנדרטיים בקירות להעברת כבלים.
הנתבע נעצר ביום 29.6.17 ולא מן הנמנע שהצורך בסגירת הבית מוצה ביום 14.7.17 ושהמשטרה כבר פתחה את הגישה לבית במועד זה. בהעדר ראיות כלשהן אני מעמידה את הזמן שבו הבית עמד ללא שוכרים, בין אם בשל חקירה המישטרה ובין אם בשל פינוי הציוד של התובע והשיפוץ שהתובעת נאלצה לעשות כאמור לעיל, על 30 יום.
גם הצורך של התובעת להתעסק לאחר מכן עם פינוי תכולת הבית ולסיודו ושיפוצו, גם הם גרמו לביטול זמנה ולעגמת נפש.
...
אשר על כן אני מאשרת את דרישת התובעת ביחס לתשלום הארנונה בסך 12,872 ₪.
אשר על כן אני דוחה את דרישת התובעת לפיצוי כספי בנוגע לאבדן שכירות לאחר תום תקופת ההסכם מול הנתבע.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 17,000 ₪ בגין הוצאות הפינוי, סיוד ושיפוץ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום החשבונית (18.1.18) ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו