על כן, מכר התובע 2 את דירת הקוטג' שלו ברחוב השלום 6 ברמלה (להלן-"הקוטג'"), בה התגורר באותה עת, ומועד הפינוי של הקוטג' נקבע ליום 31.3.14.
לאור האמור לעיל, תובעים התובעים מאת הנתבעת כדלקמן:
1) דמי שכירות לחודשים דצמבר 2014, ינואר עד מרץ לפי דמי שכירות בסך 8,600 ₪ לחודש (הסכום אשר הוסכם עליו ושולם בפועל לה"ה אליס ואייל זהבי, בתו וחתנו של התובע )2, אשר רכשו דירה באותו היום ובאותם תנאים מאת הנתבעת, ובסה"כ 34,000 ₪;
2) השלמת סך של 3,200 ₪ לכל חודש שכירות אשר שולם בפועל לתובעים על ידי הנתבעת לפי 5,400 ₪ לחודש, ובסה"כ 32,000 ₪;
3) עלות חוו"ד חב' הדס בסך 1,770 ₪;
4) עלות חוו"ד משלימה מאת חב' הדס בסך 1,579 ₪;
5) תיקון חדר ארונות בעקבות ניזקי מים;
6) 5,000 ₪ אשר שילמו התובעים על מנת להעביר את תכולת דירתם פעמיים לאור איחור לא סביר במסירת הדירה;
7) עלות תיקון הליקויים על פי חוות הדעת המשלימה של חב' הדס בתוספת 30% בבצוע קבלן מזדמן ובצרוף מע"מ כדין בסך 127,623 ₪;
8) פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, לרבות מכירת הקוטג' במחיר הנמוך משווי השוק ואילוץ התובעים לעבור פעמיים לדירה שכורה בסך 140,000 ₪;
9) פיצוי בגין ירידת ערך זמנית הנגזרת מהפחתה בפוטנציאל דמי השכירות החודשיים (הפחתה של 500 ₪ לחודש בממוצע) וזאת לתקופה של 36 חודשים (המגלמים את תקופת הרטיבות והתקופה שתדרש עד לבצוע התיקונים, ובסה"כ 18,000 ₪;
10) ירידת ערך עקב פגיעה במוניטין של הדירה בהתאם לחובת הגילוי החלה על התובעים בעת שיחפצו למכור את הדירה לרוכש פוטנציאלי, בשיעור של 5% מערך הדירה בעת הגשת התביעה (2,900,000 ₪) בסך של 145,000 ₪;
11) פיצוי בגין הפרת הסכם ואי מילוי אחר התחייבויות הנתבעת בדבר בניה ירוקה, 180,000 ש"ח.
בהתאם לחישוב התובעים, כל הסכומים שנקבו בהם לעיל מגיעים לסך 630,563 ₪, אך הם הפחיתו את סכום תביעתם והעמידוהו על הסך 400,000 ₪.
מאחר והתובעים התגוררו בדירה ולא השכירות אותה, אין כל מקום לפסוק פיצויים בגין ראש נזק זה.
התובעים טענו שיש לפסוק להם פיצויים בגין ירידת ערך עקב כך שייאלצו להודיע לקונים פוטנציאליים על עברה של הדירה במושא רטיבות.
...
כל האמור בחוזה ובנספחיו וכל מסמך אחר על פיו מבקשת הנתבעת להשתחרר מאחריות לליקויים, להפרת החוזה, לרשלנות ולהפרת החובות החקוקות דינו להידחות, בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד ונוגד חקיקה ופסיקה.
טענות הנתבעת:
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובעת מהסיבות כדלקמן:
1) בהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעמה, ליקויי הרטיבות טופלו ותוקנו בצורה טובה;
2) התובעים אינם זכאים לסעד כספי בגין נזק שאינו נזק ממון;
3) אין כל יריבות בין התובע 2 לבין הנתבעת;
4) היו הפרעות ועיכובים שאינם תלויים בנתבעת או בבאים מכוחה כגון: מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, עיצומים בחברת החשמל, עיצומים ברשות הכבאות;
5) על הנתבעת היה לפצות את התובעים אך ורק בגין 4 חודשי איחור בלבד, אך על מנת להיטיב עם התובעת 1, שילמה לה דמי שכירות בגים 10 חודשי איחור בסך 5,400 ש"ח לחודש.
לאור כל האמור לעיל ניתן להיווכח שהנתבעת ראתה בתובע 2, ולא בתובעת 1, כבעל דברה האמתי, ועל כן, יש לדחות את טענתה בדבר חוסר היריבות בינה לבין התובע 2.
לאור כל האמור לעיל, סבור אני ששכ"ט עו"ד בתיק זה בסך 40,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:
1) את הסך 66,400 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מסירת הדירה, דהיינו מיום 9.3.15 ועד ליום התשלום בפועל;
2) את הסך 108,752 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים לחודש 10/18 ורבית כחוק מאותו מועד, והכל עד ליום התשלום בפועל;
3) את הסך 80,000 ₪ תוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים ורבית כחוק מיום 24.1.12 ועד ליום התשלום בפועל;
4) את הסך 60,000 ₪, אשר יישא הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
5) את הוצאות המשפט הנקובות בסעיף לעיל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית יום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
6) שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
