תביעה לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין ופגיעה בחופש העיסוק

הטענות ברכיב תביעה זהה זהות לטענות שהועלו בעילות אחרות – פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פירסום לשון הרע, פגיעה בפרנסה ובחופש העיסוק.

...

בנסבות שנוצרו לא מצאנו שהיתה מוטלת בהכרח על הרב קדוש לאמת את התלונה אצל התובע קודם לפרסום.

] על יסוד האמור לעיל אנו קובעים שלרב קדוש עומדת הגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, ואין לחייבו באחריות לפרסום לשון הרע כך שדין התביעה בעילה זו להידחות.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעים 2 ו- 3 נדחית.

כחצי שנה לאחר שהחברה הגישה את תביעתה, העובדת הגישה תביעה על סך 64,085 ₪, לזכויות שונות על פי משפט העבודה המגן: פצויי פיטורים, פדיון הבראה, פדיון חופשה, דמי חג, דמי גמולים לפנסיה וכן פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (העידר שימוע).

דרך כלל, נפסקו פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 10 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999, כאשר מדובר היה בהתנהלות מתחום הגבלת חופש העיסוק ושמירה על סודות מסחריים של המעסיק (ר' למשל, ע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע"מ - אביב, פד"ע לט 728, 742 (2003); פרשת הדקה ה-90 בע"מ, שהוזכרה לעיל, שם חויב העובד בפצוי של 90,000 ₪ בגין הפרת חוזה העבודה, אולם נדחתה הטענה לגזל סוד מסחרי; ע"ע (ארצי) 1688-11-11 הארה תוכניות העשרה בע"מ – פיין, 4.12.12, שם העובד חויב בכ - 20,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב, ולא בגין גזל סוד מסחרי; ע"ע (ארצי) 4675-05-14 חברת תוויות איכות בע"מ – בן יאיר, 16.8.15, נפסק פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין הפרת חובות נאמנות ותום לב; ע"ע (ארצי) 2808-03-12 ימית סינון וטפול במים בע"מ – קביטקה, 10.11.14 בית הדין הארצי לעבודה אישר את קביעת בית הדין האיזורי (עב (חי') 18766/08 ימית סינון וטפול במים בע"מ – קביטקה, 31.1.12), לפיה העובד ישלם למעסיקתו 100,000 ש"ח פיצויים בגין הפרת חובות הנאמנות ותום הלב וכן ע"ע (ארצי) 28788-11-17 יוסקוביץ – טלרד נטוורקס בע"מ, 11.12.18).

ת: ודברתי מסוכנות מרדכי לוי, ש: לא איכפת לך לפגוע במעביד הקודם שלך, לבטל פוליסות, להוריד עמלות, ת: לא פגעתי באף אחד.

...

בנסיבות אלה, לא מצאנו לקבל את הנתונים במסמכים שהוצגו על ידי החברה כראיות המצדיקות החזר עמלות בגובה משמעותי ששולמו לעובדת במהלך תקופת עבודתה בחברה.

לפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

גם אין התייחסות לעובדה כי בתלושי השכר צוין שלעובדת שולם שכר בגין 6 ימי חג. לאור כל הערות אלה, התביעה ברכיב זה נדחית.

בנסיבות אלה, בשים לב לפירוט הפקדות המעסיק (נ/1) והעולה מתלושי השכר של העובדת, לפיהן נערך לה ביטוח פנסיוני לאחר ששה חודשי עבודה, התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר - תביעת העובדת (סע"ש 35325-12-18) נדחית ואילו תביעת החברה (סע"ש 14461-06-18) מתקבלת בחלקה.

לאור זאת, היא טוענת כי היא זכאית לפצוי בגין פיטורים שלא כדין והודעה מוקדמת, הפרישי שכר בגין הפרשות למחלה, חופשה, חגים, פנסיה, פיצוי בגין לשון הרע, פגיעה בחופש העיסוק וגניבת עין, פיצוי בגין היתעמרות ופצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.

בהעדר הוכחה לנזק, אנו מעמידים את הפצוי בגין רכיבים אלה על סך 80,000 ₪; שלישית, אשר לפגיעה בחופש העיסוק, הרי שהתובעת לא הוכיחה נזק ממוני עקב הפגיעה בחופש העיסוק שלה, ובהעדר הוראת חוק מפורשת המאפשרת לבית-דין זה לפסוק לה פיצוי בגין כך, לא מצאנו מקום בנסיבות להורות כך; רביעית, ובכל הנוגע לטענת ההתעמרות ועוגמת הנפש – העובדת טוענת כי ספגה היתעמרות לכל אורך תקופת עובדתה, אך לאחר בחינת מסכרת העדויות והראיות, הגנו לכלל מסקנה שרכיב תביעה זה לא הוכח.

...

בנסיבות אלה, מצאנו כי יש להעדיף את גרסת העובדת המבוססת על תחשיבה כך שאנו קובעים כי העובדת זכאית לסך של 5,435.5 ₪ בגין אי הפרשות מלוא חלק המעסיק לתגמולים.

העובדת ביצעה תחשיבה על בסיס השכר והעמלות בחודש בו שהתה בחופשה, ולא על בסיס ההנחיות המפורטות לעיל, אולם מאחר שהחברה לא הגישה תחשיב נגדי שוכנענו כי מטעמי יעילות יש לקבל את תחשיבה ועל כן מקובל עלינו רכיב תביעתה זה. דמי חגים העובדת טוענת כי בתקופת עבודתה קיבלה תשלום חלקי בגין החג לפי שכר היסוד בלא רכיב העמלות המהוות חלק משכרה הקובע וכי בנסיבות אלה היא זכאית לתשלום דמי חגים בסך של 4,370.55 ₪.

סוף דבר התביעה העיקרית על כל רכיביה – נדחית בזאת.

התביעה שכנגד נגד הנתבעים 2 ו-3 – נדחית בזאת.

כמו כן, תשלם הנתבעת 1 (החברה) לתובעת הוצאות משפט, הן בגין התביעה העיקרית והן בגין התביעה שכנגד, בסך 30,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

התביעה לפצוי בשל פיטורים שלא כדין פיטורי עובד על רקע דרישה בלתי לגיטימית של מעסיק מעובד להסכים להגביל את חופש עסוקו, לרבות הצבת תנאי להמשך ההעסקה שיש בו משום פגיעה בלתי לגיטימית בחופש עסוקו של העובד - הם פיטורים שלא כדין (עע 1821-10-11 ורד זפרן גני ואח' – האקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל", מיום 28.11.12).

...

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בשל פיטורים שלא כדין בסך 60,000 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע הפרשי שכר בסך 7,933 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.8.20 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 8,000 ₪.

בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום פיצויים בגין אי מסירת הודעה לעובדת, הפרת חוק עבודת נשים, הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, פיטורים בהיעדר שימוע, נזקים ממוניים והפסדים, עוגמת נפש, פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בכבוד העצמי.

בע"ע (ארצי) 1334/02 הלי נוסצקי נ' מדינת ישראל משרד החינוך, התרבות והספורט [פורסם בנבו] נקבע: "המשרה החלופית שהוצעה למערערת אינה עולה בקנה אחד עם דרישות הדין מאחר שהתנאים שהוצעו במסגרתה נופלים מאלה בהם הועסקה המערערת בשנת הלימודים שחלפה. משכך, דחייתה של ההצעה על ידי המערערת לא תיחשב לה כהתפטרות... משכך, הצעת העבודה החילופית יכולה להיחשב כהצעת עבודה חדשה שסירוב לה אין בו כדי לאיין את מעשה הפיטורים. שאם לא נאמר כן נמצא מחטיאים את כוונת המחוקק והופכים את הקערה על-פיה. לשון אחרת, מעסיקים המפטרים עובדים עלולים לנסות לצאת ידי חובתם להעניק לעובדים המפוטרים את זכויותיהם בדין על ידי מתן הצעות עבודה חילופיות, הנופלות בתנאיהם מאלה בהן עבדו טרם הפיטורים, ולטעון שסירוב להן מהוה התפטרות". (דגש ש.ש.) היתנהלות הנתבעת בדבר אי השבת התובעת לאותו מקום עבודה ולאותו תפקיד בו עבדה התובעת קודם ללידה, קרי: מורה שליחה בקייב, תוך היתעלמות מקביעה פוזיטיבית של הממונה על חוק עבודת נשים שלפיה לא ניתן להתיר את הפיטורים במועד המבוקש על ידי הנתבעת, מהוים פיטורים שלא כדין, ובנגוד לסעיף 9א לחוק עבודת נשים, ולפיכך זכאית התובעת לפצוי בגין הפיטורים הללו, וזאת למרות שלאחר חופשת הלידה שובצה התובעת בעבודה זמנית אחרת בארץ.

...

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נזקים ממוניים והפסדים, פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בכבוד העצמי.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים בגין הרכיבים כדלקמן: בגין פיטורים ללא שימוע כדין סך של 36,000 ₪ .

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 104,200 ₪ בגין רכיבים אלה.