"
לאחר החזרת הדיון לבית הדין האיזורי, תיקן התובע את כתב התביעה, והוסיף סעד חלופי לסעד העקרי של מניעת פיטוריו – פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 513,000 ₪.
כמו כן, במהלך עבודתו בנתבעת, התובע בוּטח בהסדר פנסיה תקציבית, ונכון למועד סיום עבודתו הוא צבר זכויות לפנסיה תקציבית מהנתבעת בהקף מלא (70%);
ביום 22.1.2018 נחתם הסכם קבוצי מיוחד בין הנתבעת לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה וארגון העובדים הארצי של עובדי הנתבעת, וביום 18.5.2020 נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם זה, אשר מהוה חלק ממנו (להלן: "ההסכם הקבוצי");
עניינו של ההסכם הקבוצי משנת 2020 הנו במשא-ומתן שנערך בין הצדדים להסכם בעקבות משבר מגפת הקורונה, והשלכותיו על הנתבעת והצורך בצמצום הוצאותיה.
הנתבעת טוענת, מנגד, כך: לאור משבר מגיפת הקורונה והצמצום בהכנסותיה, היא נידרשת להליכי צימצום – וכפי שגם הוסכם בהסכם הקבוצי; תפקידו של מנהל האגמון חזר החל מיום 1.9.2020 למינהלת נחלת מושבי הגליל (להלן: "המינהלת"), והוא מתבטל אצל הנתבעת עצמה, באופן שמביא לה לחסכון ניכר; מנהלו של התובע לא היה שבע-רצון מתפקודו כמנהל האגמון, ודברים אלה אף הובהרו לתובע במספר שיחות שהתקיימו עימו; במסגרת עבודתו בחטיבת מפ"ק (מינהל פיתוח קרקע) של הנתבעת, התובע דורג ראשון על ידי מנהל החטיבה כמועמד לפיטורים, ובשל ביטול תפקידו וחוסר שביעות הרצון מתפקודו; הליכי השימוע נערכו לתובע כדין ובצורה תקינה; לתובע לא נגרם כל נזק מהוצאתו לפנסיה מוקדמת והוא הגיע לצבירה מכסימלית של הזכויות הפנסיוניות.
]
"סעד האכיפה בעת פיטורים שלא כדין הוא סעד אשר נתון לשיקול דעת בית הדין, ושומה עליו לבחון בעת הפעלת שיקול דעתו, בין היתר, את מהות הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; אופיו של המעביד; סוג המשרה בה מדובר; השפעת סעד האכיפה או הפצוי על העובד ועל זכויותיו – ובכלל זו הוותק שלו במקום העבודה; השפעת סעד האכיפה על מקום העבודה ועל צדדים שלישיים, לרבות מבחינת יחסי העבודה, היכולת לתפקד, והשינויים שחלו במקום העבודה ובצרכי המעביד במהלך הטיבעי של הדברים; השפעת חלוף הזמן. יודגש כי בעת שקילת השלכות סעד האכיפה על מקום העבודה, יש לבחון גם את האידך גיסא - והוא השפעת אי מתן סעד האכיפה על היכולת לקיים באופן ממשי את זכויות העובדים, בין היתר, מקום בו קיים פער בין הגורם המפטר לבין הגורם הנושא בתשלום הפצוי, או אז מתקיימת התופעה שבה 'המעוול' אינו נושא בעלות עוולתו."
נבחן להלן שיקולים אלה, ובכל הקשור למקרה שלפנינו.
...
אשר לבקשתו של התובע למתן הסעד העיקרי בתביעה – ביטול פיטוריו מהנתבעת, הרי שדרישה זו נדחית.
עם זאת, אנו מקבלים את הסעד החלופי שנתבע על ידו, ועל כן – התובע זכאי לפסיקת פיצוי.
אנו קובעים כי בשל הכשלים הרבים בפיטורי התובע מהנתבעת, תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 120,000 ₪.