תביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין וזכאות לפנסיה תקציבית

מונח לפנינו ערעור על פסק הדין של כב' הרשמת מירי שי בתיק סע"ש 17622-12-17 שניתן ביום 9.12.2019 במסגרתו תביעת המערער התקבלה באופן חלקי כך שהמשיבה חויבה לשלם לו סך של 8,078 ₪ בגין פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר ניכוי חלק העובד לקופת גמל ולקרן פנסיה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה (חלק המעסיק) ולאחר קזוז תמורת הודעה מוקדמת בסך של 4,300 ₪ וסכום של 4,000 ₪ ששולם לתובע לאחר סיום העבודה.

המערער משיג על דחיית רכיב התביעה להחזר תשלום מס הכנסה לשנות המס 2013 ו – 2014; קביעת כב' הרשמת שהתובע התפטר וכפועל יוצא דחיית התביעה לפצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותמורת הודעה מוקדמת ומנגד קזוז תמורת הודעה מוקדמת מהסכום שנפסק לזכותו; הסכום שנפסק לזכותו בגין פדיון חופשה; ואי פסיקת הוצאות לטובתו.

החל ממועד פרישתו בשנת 2007 ועד הגיעו לגיל הפרישה החוקי ביום 1.7.2015, המערער קיבל פנסיה תקציבית מאגד.

...

לא מצאנו כי יש מקום להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בקביעת שיעור ההוצאות.

לאור כל האמור, הערעור בקשר לפסיקת ההוצאות נדחה.

סוף דבר הערעור נדחה ברובו, למעט האמור בסעיף 23 לענין פדיון חופשה.

ההליך והעדים: התובעת הגישה תביעתה שלפנינו ביום 8.3.2017 ועתרה לסעדים הבאים: צו הצהרתי להכיר בה כעובדת מדינה קבועה הזכאית לפנסיה תקציבית, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש ונזק לא ממוני, הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה וחוק שויון לאנשים עם מוגבלות, הפרת חוזה העבודה, הפסדי הישתכרות- הפרישי שכר ותוספות, אי קידום בדרגות /אי תשלום הטבות שכר , דמי הבראה, מענק חד פעמי בגין שנת 2013 ואי מתן הודעה לעובד.

...

בהתאם למסמך שהציגה הנתבעת והסבריה אשר לא נסתרו, התובעת סיימה עבודתה בדרגה הגבוהה מהדרגה המקסימלית לתפקידה ולכן בהעדר כל מקור נורמטיבי לביסוס טענות התובעת, איננו מקבלים את התביעה ברכיב זה. עוד לקחנו בחשבון כי טענות התובעת ברכיב זה מתבססות על הטענה כי התובעת הייתה עובדת מדינה וכו' בעוד שהתובעת חזרה בה מטענתה בעניין זה ובכל מקרה, בוודאי לא הוכיחה כי היתה עובדת מדינה.

על כן, תביעת התובעת ברכיב זה נדחית.

מכאן שאנו דוחים התביעה ברכיב זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש ואפלייה המנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

" לאחר החזרת הדיון לבית הדין האיזורי, תיקן התובע את כתב התביעה, והוסיף סעד חלופי לסעד העקרי של מניעת פיטוריו – פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 513,000 ₪.

כמו כן, במהלך עבודתו בנתבעת, התובע בוּטח בהסדר פנסיה תקציבית, ונכון למועד סיום עבודתו הוא צבר זכויות לפנסיה תקציבית מהנתבעת בהקף מלא (70%); ביום 22.1.2018 נחתם הסכם קבוצי מיוחד בין הנתבעת לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה וארגון העובדים הארצי של עובדי הנתבעת, וביום 18.5.2020 נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם זה, אשר מהוה חלק ממנו (להלן: "ההסכם הקבוצי"); עניינו של ההסכם הקבוצי משנת 2020 הנו במשא-ומתן שנערך בין הצדדים להסכם בעקבות משבר מגפת הקורונה, והשלכותיו על הנתבעת והצורך בצמצום הוצאותיה.

הנתבעת טוענת, מנגד, כך: לאור משבר מגיפת הקורונה והצמצום בהכנסותיה, היא נידרשת להליכי צימצום – וכפי שגם הוסכם בהסכם הקבוצי; תפקידו של מנהל האגמון חזר החל מיום 1.9.2020 למינהלת נחלת מושבי הגליל (להלן: "המינהלת"), והוא מתבטל אצל הנתבעת עצמה, באופן שמביא לה לחסכון ניכר; מנהלו של התובע לא היה שבע-רצון מתפקודו כמנהל האגמון, ודברים אלה אף הובהרו לתובע במספר שיחות שהתקיימו עימו; במסגרת עבודתו בחטיבת מפ"ק (מינהל פיתוח קרקע) של הנתבעת, התובע דורג ראשון על ידי מנהל החטיבה כמועמד לפיטורים, ובשל ביטול תפקידו וחוסר שביעות הרצון מתפקודו; הליכי השימוע נערכו לתובע כדין ובצורה תקינה; לתובע לא נגרם כל נזק מהוצאתו לפנסיה מוקדמת והוא הגיע לצבירה מכסימלית של הזכויות הפנסיוניות.

] "סעד האכיפה בעת פיטורים שלא כדין הוא סעד אשר נתון לשיקול דעת בית הדין, ושומה עליו לבחון בעת הפעלת שיקול דעתו, בין היתר, את מהות הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; אופיו של המעביד; סוג המשרה בה מדובר; השפעת סעד האכיפה או הפצוי על העובד ועל זכויותיו – ובכלל זו הוותק שלו במקום העבודה; השפעת סעד האכיפה על מקום העבודה ועל צדדים שלישיים, לרבות מבחינת יחסי העבודה, היכולת לתפקד, והשינויים שחלו במקום העבודה ובצרכי המעביד במהלך הטיבעי של הדברים; השפעת חלוף הזמן. יודגש כי בעת שקילת השלכות סעד האכיפה על מקום העבודה, יש לבחון גם את האידך גיסא - והוא השפעת אי מתן סעד האכיפה על היכולת לקיים באופן ממשי את זכויות העובדים, בין היתר, מקום בו קיים פער בין הגורם המפטר לבין הגורם הנושא בתשלום הפצוי, או אז מתקיימת התופעה שבה 'המעוול' אינו נושא בעלות עוולתו." נבחן להלן שיקולים אלה, ובכל הקשור למקרה שלפנינו.

...

אשר לבקשתו של התובע למתן הסעד העיקרי בתביעה – ביטול פיטוריו מהנתבעת, הרי שדרישה זו נדחית.

עם זאת, אנו מקבלים את הסעד החלופי שנתבע על ידו, ועל כן – התובע זכאי לפסיקת פיצוי.

אנו קובעים כי בשל הכשלים הרבים בפיטורי התובע מהנתבעת, תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 120,000 ₪.

בתביעתה זו קובלת התובעת כנגד עצם פיטוריה, אשר נעשו, לטענתה, שלא כדין, וכי על כן תובעת את החזרתה לעבודה וכן תובעת פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה (כולל הפסדי פנסיה עתידיים) ופצוי בגין עוגמת נפש.

לפיכך אין מקום לפצות את התובעת בכך שבשל הליך הפיטורין לא השלימה את זכאותה לקבלת מענק עתידי שהייתה זוכה לו לולא פוטרה ולשווה כרך לפנסיה התקציבית, כטענתה.

...

בענייננו, ובהתחשב במספר השנים בהם עבדה התובעת במערכת החינוך (18 שנה), והזמן שהקדישה למערכת, (כשבחלק ניכר מהתקופה – אף עבדה לשביעות רצון הממונים עליה), ובהתחשב בעובדה כי התובעת פוטרה תקופה קצרה לפני שהייתה יכולה לפרוש ולקבל פנסיה תקציבית, ולאור מסקנתנו כי הנכון היה לשקול ובאופן רציני מציאת פתרונות גמישים להמשך העסקתה עד למועד הפרישה, וכי לא נבחנו אפשרויות נוספות להמשך העסקתה, חלף פיטוריה, ולאור הפגמים שצויינו לעיל , מצאנו לנכון לפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש.

בנסיבות העניין אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 180.000 ₪ בצירוף 20,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד. סוף דבר: התביעה להחזרת התובעת לעבודה ו/או לביטול פיטוריה – נדחית.

יחד עם זאת מצאנו כי הנכון הוא לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש בסך של 180,000 ₪ בצירוף 20,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד .

בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרישי קצבה מהוונים, תוספת בלתי ייחודיים והפרשי קידום ותק, בסך כולל של 333,596 ₪.

בעקבות ההליך, והכרת המדינה בכך שמחודש 1.4.10 הועסקה התובעת ב-100% משרה, הגם שהגדלת תקן המשרה אושר על ידי המשרד לשירותי דת רק בשנת 2016, התובעת זכאית לפנסיה תקציבית בשיעור 61.04%.

המחלוקת האם סיום העסקת התובעת נעשה כדין? ככל שלא, האם התובעת זכאית לפצוי בגין אופן סיום העסקתה? מתי חל מועד סיום העסקת התובעת, האם ביום 2.8.18 כטענת התובעת, ביום 31.7.18 כטענת המועצה הדתית או ביום 7.4.18, כטענת המדינה? האם התובעת זכאית לתשלום הפרישי קצבה מהוונת, תוספת בלתי ייחודיים והפרשי קידום ותק, בהתאם לחוות דעת אקטואר שהגישה התובעת, או שהתובעת אינה זכאית לתשלומים אלו, בהתאם לחוות דעת מומחה חצוני שהגישה הנתבעת.

התובעת זכאית לכל תשלום הנובע מנתונים אלה, לרבות אחוזי הפנסיה שהתובעת צברה לפי וותק זה. הוכחו הפגמים הרבים והמצערים שנפלו בהתנהלות המועצה הדתית כלפי התובעת בתהליך פרישתה, אופן ועיתוי ההודעה ופגיעה בזכויותיה בנגוד לנהלים כתובים ומחייבים, המועצה הדתית תשלם לתובעת פיצוי בסך של 45,000 ₪.

...

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת ביחס לתקופת העבודה .

תביעות התובעת לקצבה מהוונת, תוספת בלתי ייחודיים , הפרש קידום וותק נדחות.

לאחר ששקלנו את תוצאות התביעה , לעניין ההוצאות ושכ"ט ב"כ התובעת מצאנו כי המועצה הדתית תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך של 8,000 ₪.