תביעה לפיצוי בגין נזקים ואי נוחות עקב התנהלות חברת חשמל

בכתב התביעה שכנגד תבעה קורן את הסכומים הבאים: סך של 244,850 ₪ (בצרוף מע"מ) ששילמה לקבלן מטלון לשם השלמת עבודות שדנברי לא השלימה את ביצוען, כמו גם לשם תיקון ליקויים בעבודות שבוצעו; סך של 55,075 ₪ (בצרוף מע"מ) ששילמה קורן לקבלן "וסים עבודות פיתוח והחלקה", לשם תיקון ליקויים בעבודות הבטון שבצעה דנברי; סך של 4,500 ₪ (בצרוף מע"מ) ששילמה קורן לסמי חלבי, קבלן פיתוח, בגין הצורך להחליף אבנים מישתלבות במדרכה במיתחם, אשר התלכלכה כתוצאה מעבודה לא זהירה ולא אחראית של דנברי; סך של 67,087 ₪ (בצרוף מע"מ) בגין עלות שירותיהם של יועצים חצוניים, ששכרה קורן על מנת שייעצו לה כיצד להיתמודד עם הליקויים שהותירה דנברי באתר ולפקח על מלאכת תיקון הליקויים; סך של 13,000 ₪ (בצרוף מע"מ) ששילמה קורן לקבלן מטלון לשם ביצוע תקוני איטום בחלקים מסוימים במיתחם (לאחר כניסת השוכרים); סך של 6,419 ₪ (בצרוף מע"מ) ששילמה קורן לחברת החשמל לשם חיבור המיתחם לרשת החשמל, לאחר שמונה החשמל שהיה באתר נגנב, קבלת מונה חליפי ליחידה 6 ובדיקת המתקן; סך של 15,721 ₪ (בצרוף מע"מ) ששילמה קורן לקבלן "ת.ל. עבודות חשמל", לשם חיבור שעון החשמל ולצורך ביצוע הארקות לכל גופי התאורה אשר הותקנו על-ידי דנברי; סך של 250,000 ₪ (בצרוף מע"מ) בגין פיצוי כספי ששילמה קורן לדיזול (שהפעילה במועד העבודות תחנת תידלוק במיתחם) במסגרת הליך משפטי שהתנהל ביניהן, בעקבות התמשכות עבודות השפוץ במיתחם והמטרדים שנגרמו לדיזול עקב כך; סך של 14,790 ₪ (בצרוף מע"מ) שיש להפחית לדעת קורן מהחשבון שאושר בעבר על-ידי חכמה, בשל עבודות לקויות ו/או בלתי שלמות שדנברי לא ביצעה כיאות; סך של 59,479 ₪ (בצרוף מע"מ) שיש להפחית מהחשבון שאושר בעבר על-ידי חכמה, בשל חישוב לא נכון של הכמויות אשר בוצעו בפועל; סך של 43,723 ₪ (בצרוף מע"מ) שיש להפחית מהחשבון שאושר על-ידי חכמה בשל ליקויים ו/או נזקים שהתגלו בעבודות שביצעה דנברי ולא ניתן או כדאי היה לתקנם.

99.08.04.093 פירוק והחלפת נורות PL בחנות נוחות דנברי תובעת 2 יחידות ואופנהיים לא אישר.

הנזקים לא הוכחו באמצעות חוות דעת כלכלית או ראיות אחרות ואין להם כל תמיכה בראיות שהוגשו.

עוד עולה כי כובד המשקל הוא בתום הלב של בעל הדין, ובשאלה אם יש בהתנהלותו משום ניצול לרעה של ההליך השפוטי, ופחות בחשש מפני החלטות סותרות .

...

משכך, משכפרה קורן בתמונות שצורפו לתביעה שכנגד שהגישה נגד דיזול, ומצביעות על המטרדים – הרי היא מנועה מהעלאת טענה הפוכה במסגרת הליך זה. משטענה קורן בהליך שניהלה מול דיזול כי התמונות המעידות על מטרדים אינן קשורות לשטח שהחזיקה דיזול – הרי היא מנועה מהעלאת טענה הפוכה במסגרת הליך זה. אשר על כן, אני דוחה את התביעה ברכיב זה. כה – תשלום לחברת החשמל לישראל בגין מונה חליפי כה.1 - טענות קורן במהלך ביצוע העבודות במבנה מספר 6, ניתקו עובדיה של דנברי את שעון החשמל והותירו אותו באתר העבודות ללא השגחה.

בשים לב לכך שדנברי סיימה את העבודות באתר כשנה וחצי לפני ביצוע ההארקה, לכך שת.ל. עבודות חשמל ביצעה עבודות שונות באתר, כעולה מהחשבוניות, לכך שבבדיקה שערך ניסנבאום ביום 7.11.2016 לא מצוין דבר לגבי היעדר הארקה ולכך שלא פורט מהם אותם גופי תאורה ולא הוצג קשר נחזה בינם לבין עבודות שביצעה דנברי באתר – דין התביעה ברכיב זה להידחות.

חלק חמישי: סופו של דבר כז – סיכום התביעות מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת באופן חלקי.

יניב אישר כי הסכים כי ציוד התובעת יאוחסן בדירה ללא עלות, ולא מצאתי כי עצם הגשת התביעה מאפשרת לו לחזור בו מסכמה זו. לא סוכם מראש על מחיר עבור האיחסון ואין מקום לידרוש תשלום רק מאחר והתובעת ביקשה לעמוד על זכויותיה לפצוי בגין איחור במסירה.

בנסיבות העניין שוכנעתי כי נגרמה לתובעת אי נוחות רבה עקב אי הוודאות ביחס למועד המסירה הסופי, והצורך לעבור מספר פעמים מקום מגורים עד לכניסה לדירה.

בבחינת מכלול נסיבות העניין מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני, אולם על הצד הנמוך, בשיעור של 10,000 ₪ נכון למועד פסק הדין.

האם עמדה לנתבעת זכות לדחות את המסירה הנתבעת עותרת לפטור מתשלום הפיצויים בגין איחור במסירה בטענה כי עקב היתנהלות חברת החשמל ועיריית אשדוד, חלים התנאים בסעיף 5א(ג) לחוק המכר (דירות) המקנים לה זכות לדחות את מועד המסירה מחמת נסיבות שלא היו בשליטתה.

...

על כן זכאית התובעת לסעדים הבאים: בגין איחור במסירה אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 179,950 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

בגין ליקויי בנייה תשלם הנתבעת לתובעת סך של 24,137 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרסום מדד יולי 2019.

בכל הנוגע למחלוקת בין התובעים לעו"ד גוטר על ביהמ"ש להכריע בשאלה האם ייצג עו"ד גוטר את התובעים בהסכם המכר והאם חלה עליו אחריות בגין היתנהלותו מול התובעים והאם זכאים התובעים לפצוי בגין הנזקים הנטענים על ידיהם, מעו"ד גוטר.

עומדת על כך פרופ' ג' שלו בספרה דיני חוזים (דין, תש"ן) 599: "בנגוד למצב המשפטי שקדם לחוק התרופות, ואשר על-פיו היוו פיצויים מוסכמים תיקרה או גבול עליון לפצויי הנפגע, מקנה סעיף 15(ב) לנפגע זכות בחירה בין תביעת הפיצויים המוסכמים לבין תביעת פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 לחוק. המילה 'במקומם' בסעיף 15(ב) מעידה על כך, כי הבחירה היא בין דרכים חלופיות ולא מיצטברות. על הנפגע לבחור בין פיצויים מוסכמים לבין פיצויים אחרים. לכל אחת מדרכים אלה יתרונות וחסרונות משלה. נפגע התובע פיצויים מוסכמים לפי סעיף 15 אינו צריך להוכיח נזק ואינו חייב להקטין את ניזקו. אולם, הוא כפוף לסמכות ההפחתה של בית-המשפט. נפגע התובע פיצויים על הנזק שניגרם לו בפועל, לפי סעיף 10, צריך להוכיח נזק, סיבתיות וצפיות, וכן עליו להקטין את נזקו, אולם אין הוא מוגבל בתיקרת הפיצויים המוסכמים ואף אינו צריך לחשוש להפחתתם". ויודגש- שככל שמדובר בפצוי בגין ראשי נזק שונים, אין כל מניעה לבקש הן פיצוי מכח ס' 10-14 והן פיצוי מוסכם, שהרי לא נוצרת חפיפה בין הפצוי המוסכם לבין הפצוי האחר (ראו למשל ע"א 628-87 יוסף חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, מו(1) 115 בעמ' 122; ע"א 2489-90 דינה גורנשטיין נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק).

פיצוי בגין עוגמת נפש במסגרת התובענה שלפניי עתרו התובעים לחייב את הנתבעים לפצותם גם בסך של 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש ופצוי לא ממוני, בשל אובדן הרווחה והנוחות החיים בבית בגין הליקויים , החריגות, אי ההתאמה והטרחה הרבה שנגרמה להם בשל הפרת ההסכם.

לאחר ששקלתי את היתנהלות הצדדים, ועיינתי בתצהירי הצדדים, הסיכומים מטעמם, ובשים לב כי ההסכם בין הצדדים, לא היה חוזה שמטרתו, הנאה, אלא חוזה מכירת נכס וכי בסופו של יום, יכלו התובעים להתגורר בנכס ברווחה, על אף חריגות הבניה, והחריגות בשונה מליקויים בנכס, לא פגמו ביכולת התובעים להתגורר בנכס ומאידך, המתח הרב, הצער והמתחים אותם חוו התובעים, עד להסדרת כלל החריגות באמצעות היתרי בניה ושינוי תב"ע, הגעתי למסקנה כי הפצוי הראוי בגין נזק לא ממוני לו זכאים התובעים, הנו 10,000 ₪.

...

בכל הנוגע להחתמת התובעים על בקשה לרישום הערת אזהרה, נספח ד' לכתב התביעה, אכן בטופס מופיע כי פרטי המטפל הם עו"ד גוטר ואין מחלוקת כי עו"ד גוטר אכן אימת את חתימות התובעים על הבקשה, אולם לאחר ששמעתי את הסברי עו"ד גוטר בדיון בפניי לפיו הוא פעל על מנת להגן על התובעים ומתוך אחריות כלפיהם (ראה עמ' 35 שורה 29 ואילך) הגעתי למסקנה כי אין בהחתמת התובעים, לבקשה לרישום הערת אזהרה, כדי ללמד כי עו"ד גוטר ייצג אותם בעסקת המכר.

הצגת המצב כאילו הוסכם שעו"ד גוטר ייצג את התובעים ללא כל תשלום, הינה מיתממת וחסרת תום לב. נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי עדותו של עו"ד גוטר הייתה הגיונית, מהימנה, קוהרנטית ותואמת את כל המסמכים שהובאו בפניי, אני קובעת כי עו"ד גוטר לא ייצג כלל וכלל את התובעים בעסקת המכר וכי התובעים החליטו על דעתם, שלא להיות מיוצגים ע"י עו"ד מטעמם, ובשל כך דין כל התביעה כנגד עו"ד גוטר להידחות.

סיכום: נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד, סך כולל של 148,192 ₪ ( עלויות ההסדרה ) כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום 2/3/22 ( מועד הגשת הבקשה להוספת ראיות) ועד התשלום בפועל ואילו סך של 10,000 ₪ ( פיצוי בגין עוגמת נפש) ישולמו ע"י הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים בתוך 30 יום מהיום ואם לא, הסכום יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

עוד ראש נזק נטען בתביעה כנגזר משני ראשים אלה, הוא הנזק הלא-ממוני שניגרם לתובעים, כך לטענתם, עקב היתנהלות החברה ומי מטעמה כלפיהם.

מטעם הקבלן העיד מר מוסטפא איאד, ששמש כמנהל הכללי של הצד השלישי 1 והיה אחראי על הקשר עם החברה (לנוחיות, מר איאד ייקרא אף הוא "הקבלן").

אשר לתביעה לפצוי בגין נזק לא ממוני, עיקר הנזק הוא חצוני כך שעתירת התובעים בנידון תמוהה.

[1: ) לפי סעיפים 50-49 בחוות הדעת] [2: ) לפי סעיפים 69-58 בחוות הדעת] [3: ) לפי סעיפים 21 ו-23 בחוות הדעת] [4: ) עמוד 21 בחוות הדעת] לאחר שבחנתי את חומר הראיות, התובעים זכאים לפצוי מלא ביחס לרכיבי חפוי האבן והלוח החשמלי, בפצוי מלא בגין רכיב "שונות" וגם בפצוי יחסי בגין הליקויים בחדר האשפה.

...

לאור זאת, אף שלא שוכנעתי כי החברה ידעה בזמן אמת (במועד ביצוע עסקת המכר) על השגגה בחישוב, אך ללא ספק, עצם התערבותה הלא-ברורה בהפחתת השטח לצד הקושי המשפטי בשינוי החזית, יש ליתן לאלה ביטוי גם באחריות החברה עצמה.

מכאן, אני סבור כי הן החברה הן האדריכל, אחראים במידה שווה לשגיאה שהתגלגלה לפתחם של התובעים.

לאחר כל אלה, סבורני כי על האדריכל לשפות את החברה במחצית אומדן ירידת הערך הנובע מהגירעון בשטח הגינה, שבו מחוייבת החברה.

ת"א 55284-09-20, תביעה נוספת שהגיש מרקוביץ כנגד רוטמן בניה וכן חבצלת החוף – מרקוביץ עתר לפצוי בגין ליקויי בניה וכן בגין רכיבי פיצוי נוספים כמפורט להלן: ליקויי בניה כמפורט בחוות דעת מומחה שהוגשה - 90,090 ₪ שכ"ט מומחה הנדסי - 3,000 ₪ עלות דיור חלופי וכן הוצאות - 10,000 ₪ אבדן ימי עבודה - 10,000 ₪ אי נוחות, עגמת נפש והעדר הנאה מהדירה - 50,000 ₪ החזר הוצאות בגין תיקון ליקויים - 19,246 ₪ ====== סה"כ 182,336 ש"ח מינוי מומחה בית משפט וכן שש העדויות מטעם הצדדים מומחה בית המשפט - במסגרת ההליכים מונה על ידי כמומחה בית המשפט, המהנדס ושמאי המקרקעין דן אורמן.

הלך הדיון בפסק הדין ושתי שאלות עיקריות בהן יש להכריע טרם היתייחסות לכל אחת מהתביעות הדיון במסגרת פסק הדין יתנהל בשני שלבים.

וכך נטען (סעיף 31 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד): ראשית - מועד מסירת החזקה יועד ליום 28/2/2108 ואולם מסירת החזקה "הנה בכפוף לתשלום מלוא התמורה" ואילו מרקוביץ לא השלים מלוא התמורה במועד; שנית - "... גם לו היה התובע שכנגד עומד במלוא התשלום, הרי שנוכח דרישת חברת החשמל להקמת חדר שנאים (לאחר שניתן היתר לבניית הפרויקט והחלה בנית הפרויקט כבר בחודש 03/16) נדרשו הנתבעות שכנגד לבנות קומה נוספת... דרישתם המאוחרת כאמור של חברת החשמל גרמה לדחיה בת חודשים רבים, להפסקת והאטת העבודות וכפועל יוצא, לדחיית מועד המסירה...". שלישית – שביתת פקחי הבניה בכל הארץ משלהי שנת 2017 ועד לשלהי חודש ינואר 2018 גרמה לדחייה בת שבועות רבים "וכפועל יוצא לדחייה נוספת של מועד המסירה". רביעית – השינויים הרבים שבקש מרקוביץ לערוך, גרמו אף הם לעיכוב.

לענין לידתה של עילת התביעה ר' למשל רע"א 6774/19, אפרידר החברה לשיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עריית ראש העין (מיום 25/5/2021, הש' י' עמית, הש' ד' ברק-ארז, הש' י' וילנר) שם נקבע (בסעיף 19 לפסק דינו של הש' י' עמית, ההדגשות לא במקור): "בעוד שתביעה לפיצויים בגין ניזקי ההפרה מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971 (להלן: חוק התרופות) היא תביעה שמועד לידתה עשוי להדחות למועד קרות הנזק. זאת, בהיות הנזק רכיב עובדתי עצמאי הנידרש לצורך התגבשות עילת התביעה". עוד נקבע לגבי מועד התגבשות הנזק, כך (סעיף 25, ההדגשות לא במקור): "תרופת הפיצויים מכוח סעיף 10 לחוק התרופות נועדה לפצות את הנפגע בגין ניזקי ההפרה, בעוד שתרופת ההשבה נועדה למנוע התעשרות שלא כדין". כאשר לא קמה עדיין עילת תביעה בגין הנזק בשל אי רישום זכויות מרקוביץ בדירה – הרי אין לקבל תביעתו ברכיב זה. אין לקבל הדרישה לפצוי בגין נזק לא ממוני אין לקבל הדרישה לפצוי בגין נזק לא ממוני, שכן דרישה זו כלל לא הופיעה בכתב התביעה שכנגד והיא בגדר הרחבת חזית.

...

אני מחייב את זאב רוטמן בניה וייזום בע"מ וא. חבצלת החוף בע"מ, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ביחס לתביעה בת"א 55284-09-20 אני מחייב את זאב רוטמן בניה וייזום בע"מ וא. חבצלת החוף בע"מ, ביחד ולחוד, בתשלום הסך של 62,057 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2/9/2020 (מועד הגשת התביעה בת"א 55284-09-20) ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את זאב רוטמן בניה וייזום בע"מ וא. חבצלת החוף בע"מ, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 10,000 ₪.