תביעה לפיצוי בגין נזקים בחדר מדרגות בבניין משותף

מעבר לכך שלא הוכח כי הרטיבות, התקלפות הצבע והטייח בחדר המדריגות נגרמו כתוצאה מהנזילה בדירת הנתבעים, הרי שלא הוכח כי התובע ביצע תיקונים במקום ולא ברור מדוע התובע טוען לפצוי בגין נזקים בגרם המדריגות בבניין משותף.

טענות התובע בתביעה, ובמיוחד העובדה שנאלץ למכור את דירתו ולעזוב את הבניין מעידות על העוול שניגרם לו. אשר על כן, שוכנעתי כי על הנתבעים לפצות את התובע בסך 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שגרמו לו. סיכומו של דבר: התביעה התקבלה באופן חלקי.

...

עוגמת נפש: בנסיבות דנן שוכנעתי כי התנהלות הנתבעים גרמה לתובע לעוגמת נפש ניכרת.

טענות התובע בתביעה, ובמיוחד העובדה שנאלץ למכור את דירתו ולעזוב את הבניין מעידות על העוול שנגרם לו. אשר על כן, שוכנעתי כי על הנתבעים לפצות את התובע בסך 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שגרמו לו. סיכומו של דבר: התביעה התקבלה באופן חלקי.

הנתבעים ישלמו לתובע סך של 500 ₪ עבור תיקון הרטיבות בחדר השינה של הילדים, 3,000 ₪ עבור תיקון הטיח בקיר החיצוני של הבניין, ו- 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, ובסה"כ 5,500 ₪.

תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעת עקב עבודות תמ"א 38 שביצעה הנתבעת.

עוד נקבע: "מובהר בזה כי השפוץ כפוף לקבלת אישור בנייה סופי מעירית ראשון לציון ואינו כולל ולא יכלול שפוץ ו/או תיקון ו/או ביצוע עבודות כלשהן בתוך דירות המוכרים על הצמוד להן ו/או בשטחים שאינם חלק מן הרכוש המשותף למעט החיבור של תוספת הבניה בדירות המוכרים בצורה מקצועית, בהתאם למיפרט הטכני על מנת שהתוספת תהיה חלק בלתי נפרד מהדירה לרבות חיבור תשתיות בתוך הדירות, ככל שיידרש". בסעיף 5.7 להסכם התחייבה הנתבעת לנקוט בכל משך ביצוע העבודות באמצעים הדרושים בהתאם להוראות כל דין ובהתאם לסביר ולמקובל לצימצום אבק, רעש, חסימת דרכים ומטרדים אחרים מכל סוג הקשורים בבצוע עבודות הבניה והשיפוץ לדיירי הבניין.

בסעיף 5.14.7 להסכם נקבע: "בהסכם זה 'תקופת הבדק' פירושה תקופה של 12 חודשים ממועד מסירת העבודות או ממועד מסירת העבודות המתוקנות, לפי המאוחר מביניהם. נתגלו בעבודות, תוך תקופת הבדק, נזק או קילקול או פגם אשר נגרמו כתוצאה מעבודות הבניה, יתקן היזם את הנזק או הקלקול או הפגם כאמור בתוך 20 ימים מקבלת הודעה בדואר רשום, ובילבד שלגבי כל ליקוי שתיקונו אינו סובל כל דיחוי על פי נסיבות העניין ו/או שיש בו כדי לשלול ו/או להגביל את שימוש המוכרים בדירת המגורים שלהם בלבד, יבוצע התיקון על ידי היזם בתוך 48 שעות מרגע קבלת ההודעה הטלפונית ליזם. ההוצאות הכרוכות במילוי התחייבות היזם לפי סעיף זה לעיל יחולו על היזם וישולמו על ידו. נציגי המוכרים מתחייבים להודיע ליזם בכתב בדבר כל ליקוי ו/או אי התאמה בקשר לעבודות, כאמור לעיל, מיד עם גילויים". בסעיף 7.9 להסכם נקבע: "המוכרים מוותרים בזאת באופן מלא סופי ומוחלט על כל דרישה ו/או טענה ו/או תביעה ו/או זכות מכל מין וסוג שהוא בכל הנוגע והנובע מבצוע עבודות הבניה, ומבלי לפגוע ו/או לגרוע מכלליות האמור לעיל, אין ולא תהיה למי מהמוכרים... כל טענה ו/או דרישה ו/או כל תביעה ו/או כל זכות בכל הנוגע והנובע מכל הפרעה ו/או מיטרד ו/או דרישה ו/או כל תביעה ו/או כל זכות בכל הנוגע והנובע מכל הפרעה ו/או כל מיטרד ו/או כל רעש ו/או מכל אבק ו/או מכל חסימת אוויר ו/או מכל שיירי ו/או פסולת ביניין ו/או מכל חסימת אור ו/או מכל מניעת שימוש בגין ביצוע עבודות הבניה בבניין ו/או בגין כל מעשה ו/או פעולה המותרת ליזם, כאמור, בכפוף למילוי התחייבויות היזם בהתאם להסכם זה". בסעיף 7.10 להסכם נקבע: "היזם מתחייב להקפיד שלא לחסום במהלך תקופת הבניה את הכניסה לבניין ו/או את חדר המדריגות, ובאם יחוייב לעשות כן, עקב עבודות השפוץ והתקנת המעלית, מתחייב היזם למזער ככל שניתן את תקופת החסימה, כאמור". ניתן לסכם ולומר כי במסגרת ההסכם נקבע מהו המכר והקף הבניה הנוספת שהנתבעת תבצע בבניין ומנגד הקף העבודות אותן התחייבה הנתבעת לבצע בבניין ובדירות המוכרים כתמורה למכר.

...

טענות בכתב התביעה אודות נזק למטלטלין נזנחו על די התובעת והן נדחות.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 58,792 ₪ בגין הליקויים.

טענות התובעת בגין ירידת ערך נדחות.

נוכח המשכות הופעת סימני רטיבות בדירתה, הגישה התובעת ביום 14.8.2018 תביעה למפקחת על רישום המקרקעין בנתניה (להלן: "המפקחת") כנגד ראובן נגר וחברת הביטוח, בה עתרה, למתן צו עשה לתיקון הנזילה בדירת נגר וכן לתיקון הנזקים שנגרמו כתוצאה מהנזילה לרכוש המשותף, למתן צו עשה שימנע מנגר שימוש בחלקת גג דירתה של התובעת וכן לפצותה בסך של 42,000 ₪ בגין תיקון הנזקים בדירתה ובגין נזקים בלתי ממוניים (תיק 280/18).

סעיף 52 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") מגדיר את המונח "רכוש משותף" – "כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדריגות, מעליות, מקלטים, וכן מתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת". מלשון הסעיף עולה כי גגות הבניין המשותף הנם רכוש משותף.

...

התובעת לא הוכיחה את משך זמן ביצוע התיקונים ולא שוכנעתי כי נגרמה פגיעה של ממש באיכות חייה של התובעת המצדיקה פיצוי בסך של 24,000 ש"ח. עם זאת, עסקינן בדירת מגורים ואין ספק שקיומם של נזקי רטיבות בדירה אינם מאפשרים שימוש סביר בכל חלקי הדירה, ויש בהם כדי לגרום עגמת נפש, וכן בעצם ביצוע התיקונים נגרמת אי נוחות לתובעת.

שקלול הנסיבות מביא למסקנה כי הסכום הראוי לפסוק בגין נזק בלתי ממוני הוא בסך של 5,000 ₪.

סוף דבר לסיכום, התביעה הכספית מתקבלת בחלקה, ואילו התביעה למתן צו עשה, נדחית.

בנוסף היא תובעת פיצוי כספי בגין נזקים נטענים כתוצאה מן הפלישה וטוענת לאי קיום צו הריסה שניתן כנגד הנתבעת בתיק תו"ב. רקע עובדתי ביום 4/12/2014 חתמה התובעת עם "עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ" (להלן: "עמידר" / "המשכירה") על חוזה שכירות בלתי מוגנת (להלן: "חוזה השכירות") לפיו שכרה מעמידר דירה מס' 2 (להלן: "המושכר/דירת התובעת") בשיכון צבורי שבבעלות המדינה הידוע כגוש 13976 חלקה 28 ברחוב החרמון 25 בצפת (להלן: "הבית המשותף").

בכתב התביעה נטען כי בחודש ינואר 2016 השתלטה הנתבעת על המשטח המוצמד ועל חלק משטח המדריגות המוצמדות ועל שטחים נוספים של הבית המשותף (להלן: "שטח הפלישה") ומאז היא עושה בהם שימוש בלעדי לצרכיה.

העבודות, הפלישה והפגיעה - לטענת התובעת, הנתבעת הרסה את מעקה המדריגות, בנתה קירות והניחה ריצוף בשטח הפלישה (להלן: "הבניה") והשמישה אותו כמעין חדר המתנה ללקוחותיה בעסק הקוסמטיקה אותו היא מנהלת בדירתה.

באם נסתמך על התמונה מבניין דומה שצורפה לשם השוואה לחוות דעת שמאי הנתבעת, וכן לתמונות התובעת אשר צולמו במהלך הבנייה של הנתבעת, נראה כי קודם לבניה היה קיים מפלס בגובה אחיד והשטח התחום כיום, היה פתוח וללא הקירות הקיימים.

...

סוף דבר התביעה לפיצוי כספי בגין הנזקים הממוניים נדחית.

התביעה לסילוק ולפיצוי לא ממוני מתקבלת בחלקה ועל כן אני מורה כדלקמן: א) על סילוק ידה של הנתבעת משטח הפלישה ומכל החלקים המוצמדים למושכר ולהעמדתם לרשות התובעת כשהם פנויים מכל אדם וחפץ שבשליטת הנתבעת.

מומלץ כי השבת המצב לקדמותו תבוצע בתיאום או בפיקוח חברת "עמידר". ג) הנתבעת תשלם לתובעת, באמצעות ב"כ, פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני בסך של 8,000 ₪.

לפני תביעת רוכשי דירה לחיוב מוכרי הדירה בתשלום הפצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר בגין אי גילוי שחדר הארונות הצמוד לחדר השינה הוא סיפוח של חלק מחדר המדריגות המשותף של הבניין.

סיפוח חלק מחדר מדרגות בבניין משותף לדירה, הוא סיפוח של חלק מהרכוש המשותף ומהוה מידע מהותי ברכישת דירה, ועל המוכר חובה לגלותו לקונה.

התובעים טוענים בסיכומים שנגרמו להם נזקים עצומים בגין הסתרת הנתבעים מהם שחדר הארונות הוא פלישה לחדר המדריגות המשותף.

התובעים גם אינם עותרים בכתב התביעה לפצוי בגין נזק מיוחד, אלא לתשלום הפצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר.

...

אין בידי לקבל זאת.

לא הוצגו ראיות לפער במחיר דירה עם השטח שסופח כחדר ארונות ובלעדיו, טענת התובעים למצוקת אחסון בדירה לא הוכחה, ואת טענת התובעים כי בשל חדר הארונות הם הסכימו לרכוש את הדירה, אין בידי לקבל.

סוף דבר מכל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה כך שהנתבעים ישלמו לתובעים 110,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (13.4.2021) ועד למועד התשלום בפועל.