תביעה לפיצוי בגין נזק מוחי לאחר ניתוח עקב רשלנות רפואית

עסקינן בתביעת פיצויים בגין ניזקי גוף שלטענת התובע, נגרמו לו כתוצאה מרשלנות רפואית אותה ייחס לרופא מנתח מומחה א.א.ג, אשר בזמנים הרלוואנטיים לתביעה נימנה על הצוות הרפואי של הנתבע (להלן: "הרופא").

התובע צירף חוות דעת רפואית של מומחה רפואי מטעמו אשר קבע שבעקבות הניתוחים שעבר התובע, נוצרה חסימה במעברי האויר באף, המהוה הפרעה תפקודית ומשפיעה על חיי היום יום של התובע, צורת האף אינה אסתטית ונותרה צלקת באיזור אוזן ימין שנלקח ממנה סחוס במהלך הניתוח השלישי.

לטענת הנתבע, ממקרא כתב התביעה עולה כי נזקיו של התובע התגלו מיד לאחר ביצוע הניתוחים הראשון והשני, ומכאן, לטענתו חלפו למעלה משבע שנים מהמועד ההתרשלות הנטענת של הניתוחים הנ"ל. התובע מיתנגד לבקשה.

מוחה של הדמוקרטיה עשוי שלוש אונות: האונה המחוקקת, האונה המבצעת והאונה השופטת.

...

מסקנה נדרשת מאליה היא, כי קיומה של רשות שופטת - כאונה חיונית בגופה של המדינה הדמוקרטית - משמיע מעצמו איסור חסימת צינורות הדם המוליכים אליה, איסור חסימת דרכו של אדם לבית-המשפט.

" משכך אני סבורה שכשמועלית טענת התיישנות כטענת סילוק על הסף הרי שההתייחסות אליה תיעשה מתוך זהירות מרבית (לא כן כאשר ההתיישנות תשוב ותעלה בסופו של ההליך השיפוטי כטענה לדחיית התובענה לגופה).

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

באותו מקרה הוגשה בקשה לסילוק על הסף של תביעת התובעת בשל נזקים שנגרמו לה עקב פגיעה מוחית קשה שסבלה סמוך לאחר לידתה בשל זהום מחיידק אי-קולי בו נדבקה בבית החולים של הנתבעת.

לסיום מפנה הנתבעת לפסק הדין בת"א (מחוזי חיפה) 316/98 אפללו דוד נגד מדינת ישראל (14.7.2002) שם נדחתה תביעת רשלנות בבצוע ניתוח ברך במהלכו נישבר חלק מלהב סכין הניתוח ונשאר בחלל הברך, תוך שקבע: "זה המבקש לחייב את הרופא או את המוסד הרפואי, בנזיקין, חייב להוכיח לא רק כשלון שגרם לנזק אלא גם התרשלות של הרופא או של המוסד הרפואי בבצוע המשימה שקבל על עצמו." דיון והכרעה התביעה שהגיש התובע הינה תביעה לפיצויים בשל ניזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, בשל רשלנות רפואית.

...

כב' השופט א' רובינשטיין דן בטענת התובעת כי נסיבות העניין מצדיקות העברת נטל הראייה לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין וקבע כי השאלה האם התקיימו בנסיבות העניין התנאי השלישי לתחולת הסעיף (נראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה) הנה שאלה עובדתית ולא ניתן מראש לשלול את אפשרות התובעת להביא ראיות התומכות בטענתה, ולפיכך הורה על מחיקת הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

משטוען התובע לרשלנות רפואית מטעם הנתבעת ומשלא נתמכת טענתו זו בחוות דעת, דין התביעה להימחק (לעניין זה ראו החלטות בתי המשפט בתא (נצ') 58988-05-13‏ ‏ שירותי בריאות כללית מחוז דן נ' א.א (13.11.2014); תא (חי') 10207/04 פיטוסי חגית נ' ד"ר מוסקונה רוני (24.8.2005); בר"ע 6098/92 נטלי זכאי נגד מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 651; תא (אשד') 443-09 מלכה נ' שירותי בריאות כללית בע"מ-המרכז הרפואי (1.10.2010)).

בנסיבות העניין אני סבורה כי יש לאפשר לתובע לתקן את מחדלו.

תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב רשלנות רפואית בניתוח לכריתת גידול שפיר מסוג ליפומה בעמוד השידרה.

לטענתה התנאים לתחולת הכלל אינם מתקיימים כאשר הנכות ממנה סבל התובע טרם לניתוח הייתה ברובה בלתי הפיכה, הנזק נגרם על ידי הגידול ולא ניתן לייחס את מצבו של התובע לאחר הניתוח לרשלנות הצוות הרפואי שכן החמרה במצבו של התובע הנה אפשרות קיימת ואולם אין בה כדי להצביע על רשלנות בטיפול.

הפקקת אובחנה לאחר שפרופ' זערור בדק את התובע ולאחר מתן חוות הדעת מטעמו, ובהמשך חקירתו, נישאל פרופ' זערור באשר לאפשרות כי הפקקת גרמה לבעיות בתיפקוד התובע, והשיב כדלקמן: "ש: לאחר הבדיקה שלך, מצאו אצל התובע בעיה חדשה שיכולה להסביר דברים, כמו פקקת בורידי המוח, זה נשמע

...

מדרסים, תחבושות אלסטיות וגרבי לחץ דרישה זו אינה מגובה בחוות דעת רפואית או בחוות הדעת של פרופ' עורי ועל כן אין מנוס מדחייתה.

פגיעה באוטונומיה יש לדחות את עתירת התובע לפסיקת פיצוי של 350,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה; "ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה נתפס כראש נזק שיורי, מקום בו לא ניתן להעניק לתובע פיצוי בגין התרשלות בטיפול או בגין אי הסכמה מדעת לטיפול (ע"א 2278/16‏ פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט עמית (12.3.2018)).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,996,000 ₪.

התובעת היא ילידת 15/8/2002, ובתביעה עתרו התובעים לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב מחדלים ורשלנות רפואית בבצוע שני ניתוחי לב שבוצעו לה בתאריכים 23/3/2005 ו-6/1/2009 (להלן: "הניתוחים").

· Coarctation (להלן: "היצרות"); · conduit rv pa (להלן: "שתל הקונטגרה" או "קונדואיט" בהתאמה); · הומוגרפט אאורטלי (להלן: "טלאי ההומוגרפט" או "טלאי" בהתאמה); · Arotic valve (להלן: "המסתם האאורטלי"(; · Septum - חור במחיצה; · אקסטובציה - הוצאת צנור מקנה הנשימה; · לב אסכמי – מצב בו ישנה ירידה בהספקת הדם לשריר הלב בגלל היצרויות בעורקים הכליליים המספקים דם ללב; · Hemiparesis (להלן: "המיפרזיס ") – חולשה בצד אחד בגוף; · שינוים איסכמים – שינויים שמקורם בירידיה באספקת דם לרקמה של מוח באזורים מסוימים; · קנולציה – הכנסה של צנרת למפשעה בחיבור למכונת לב-ריאה; · סטרונום – עצם בית החזה; · טורוקוטומיה – פתיחת חזה בגישה פתוחה צידית (להלן: "טורוקוטומיה"); · סטרנוטומיה – פתיחת חזה בגישה קידמית (להלן: "סטרנוטומיה"); רקע עובדתי – רפואי התובעת, כיום בת 20, נולדה כאמור ביום 15/8/2002 בבית חולים שיבא לאחר הריון שהסתיים בניתוח קיסרי.

גם אילמלא קביעה זו, כפי שיפורט בהמשך, כן דנתי בטענות המומחים מטעם התובעים גם לגופו של עניין, ולא מצאתי כי יש בהן די כדי לבסס את עילת הרשלנות כנטען בתביעה זו. עוולת הרשלנות לשם הטלת חבות בנזיקין בגין רשלנות רפואית כלפי מטופל, נידרש להוכיח התקיימותם של יסודות העוולה – חובת הזהירות, הפרתה של החובה, הנזק שניגרם כתוצאה מההפרה והקשר הסיבתי.

...

על כן, מאחר וגם מומחי התובעים מסכימים כי בניתוח זה שהיה ניתוח חוזר הוא בוצע בגישה הנכונה לביצוע ניתוח כזה, ובשים לב לכך כי דימום מכלי דם במהלך הפרדת הידבקויות הוא סיכון מוכר וידוע בגישה זו, וזהו הסיכון שהתממש למגינת הלב במקרה דנן, ומאחר והניתוח בוצע בידי ד"ר משאלי, המנתח הבכיר בתחום זה, ולאור כל האמור לעיל מתחייבת המסקנה כי לא הוכחו טענות התובעים בדבר רשלנות בביצוע הניתוח השלישי או בדבר טיפול רפואי לא ראוי שקיבלה התובעת.

לסיכום המסקנה מכל האמור לעיל היא כי במקרה דנן לא הוכחו טענות התובעים כי נזקי התובעת בשני הניתוחים שבוצעו לה נובעים מרשלנות במתן טיפול רפואי, ומשכך דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.

רקע לפני תביעת עיזבון המנוח כ.נ.י ז"ל (להלן: "המנוח") ורעייתו, יורשת העזבון, לפיצויים בגין ניזקי התלות והעזבון בשל רשלנות רפואית נטענת.

התובעים עתרו להעברת נטל הראיה בשל העידר רישומים ובשל היות חלק מהרישומים לקויים לרבות קיום חוסרים בדבר תלונות המנוח בגיליון האישפוז, העידר הדמיה של הצואר, רשומי חדר המיון שלא כללו את נתוניו עם קבלתו ונתוני חיבורו לחמצן, רשומי הרופאים המטפלים במיון בוצעו לאחר שעות, העידר רשומי ד"ר טרוצקי, דו"ח ארוע שנעלם אף הוא, כשבכל אלה יש משום נזק ראייתי מובהק המעביר את הנטל אל הנתבעת להוכיח שלא התרשלה, ומשלא עמדה בנטל יש לחייבה בנזקי התובעים.

פרופ' צבי רפפורט, מומחה התביעה בתחום הנוירוכירורגיה, מציין אף הוא כי המנוח סבל מסיבוך של ניתוח בצואר, דימום תת חריף באתר הניתוח שלחץ על קנה הנשימה וגרם להפסקת נשימה עם נזק מוחי אנוקסי בלתי הפיך.

התובעים מנמקים זאת בתקופת הסבל הארוכה בה סבל המנוח ממועד הפגיעה המוחית ועד מועד פטירתו, תקופה של למעלה מ- 6 שנים, בהן הפך מאדם עצמאי ופעיל למשותק מרותק למיטתו ללא יכולת לזוז, לדבר ונזקק לעזרה סיעודית 24 שעות ביממה, כשמעבר לכך הלך המנוח לעולמו בגיל 75 כשתוחלת חייו ארוכה יותר ולכן הנו זכאי לפצוי בגין הנזק הלא ממוני בשל קיצור תוחלת החיים.

...

הנתבעת מצידה ציינה כי ראש נזק זה הינו אינדיבידואלי, והפנתה לפרשת ע"א 4022/08 אגבבה נ' דיש, פ"ד סד(2) 284 (2010), ובה ניזוק במצב וגטטיבי ולכן מחוסר הכרה מחייבת את המסקנה ולפיה מדובר בפיצוי בעייתי.

הנתבעת אינה מתמודדת בסיכומיה למעשה עם סכום זה ולפיכך הנני מקבל את הסכום הנדרש בסך 90,448 ₪.

סוף דבר תביעת התובעים מתקבלת.