וכך נפסק בעא 109/84 מנחם ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ''ד מא(1) 577, 580:
"תקנה 105 מתקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג- 1963(להלן - תקנות תשכ"ג), שהייתה אז בתוקף (קודמתה של תקנה 100 מתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להלן - תקנות תשמ"ד), אינה מתנה את סמכות המחיקה ביוזמת בעלי הדין. שיקול הדעת הוא של בית המשפט, הרשאי להחליט מיוזמתו הוא, ואפילו בנגוד לעמדת הנתבעים. ראה ע"א 268/58 [1], בעמ' 361.יתרה מכך, על הליכי קדם-משפט חלות תקנות 144 ו- 143 לתקנות תשכ"ג (כיום תקנות 144, 143 לתקנות תשמ"ד). בראשונה נאמר במפורש, כי בעניינים האמורים בתקנה 143 רשאי השופט להחליט ללא צורך בבקשת בעל דין. בין עניינים אלה כלול גם סילוק תביעה על הסף מחמת חוסר עילה.
הבקשה למחיקת כותרת:
תקנה 202 מגדירה מהם התנאים המאפשרים לבעל דין לנהל הליך בסדר דין מסוג זה. וזו לשון הסעיף:
"202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית הבאות –
(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובילבד שיש עליהן ראיות בכתב;
(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהורה מפורשת של חיקוק;
(2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי הישתתפות;
(3) תביעות לסילוק יד מקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב.
בהקשר האחרון, תביעה בסדר דין מקוצר מותנת בקיומן של ראיות שבכתב התומכות בתביעה זו. ראיה בכתב יכולה להיות כל מיסמך אשר הנו חתום על ידי הנתבע או אשר נעשה על ידו.
...
מעיון בבקשה, שוכנעתי כי אין בידי המשיבה לענות על מכלול הדרישות הנזכרות לעיל.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל בחלקה ובהתאם אני מורה על מחיקת כותרת ההליך, כך שהתביעה עפ"י סכומה, תתנהל בסדר דין רגיל.
הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
