מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה למימוש הסכם מיזוג שותפויות לראיית חשבון

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

וכי אם מי מהצדדים עזב את בית המגורים, הפסיד את זכותו הרכושית בנכס? וכי אם לא הגיש הבעל תביעה לפירוק שתוף נפרדת, אלא בקשה במסגרת ההליך הרכושי, בכך איבד את זכויותיו בבית? מבדיקה שערכנו, מחירי הדירות עלו בתקופה המדוברת (כולל מדד מחירי הדיור לאפריל 2023) בין 30.8%, לפי מחשבון של חברת "הון", לבין 33.18% לפי מחשבון של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
רו"ח רוזנבלום השיב, ששווי החברה אינו נמדד רק ע"פ חתימה פורמלית על מיזכר הבנות או הסכם מיזוג.
חברת או"ר נכנסה להליך של חידלות פרעון, ובעל התפקיד שלה הגיש נגד א' וגורמים נוספים שהיו מעורבים בהנפקה, תביעה בסך 100 מיליון ש"ח. במהלך שנת 2021 נחתם הסכם פשרה בין א' לתובעים הנ"ל, כך שא' תשלם לקופת הסדר הנושים סך של 4,850,000 ש"ח. האיש מסר למומחה שמסתבר שהסכום הנ"ל ישולם ע"י חברת הביטוח של א', בנכוי הישתתפות עצמית בסך 400,000 ש"ח. המומחה מטעם האיש טען (סעיף 6.10 ולהלן) שלתביעה ולבקשה להכרה כתביעה ייצוגית, יש השפעה על שוויה של א', נכון למועד הקרע (בטרם הושגה הפשרה 3 שנים לאחר מכן).
בית הדין הבהיר לעיל שיש לחלק בין חלוקת שותפות, נכס בו שני הצדדים שותפים, כמו בית המגורים או/ו חשבונות בנקים משותפים, לבין כספים המגיעים למי מהצדדים מכח איזון נכסים.
בית המשפט דחה את הבקשה בנמקו, כי על האשה לשאת במס, רק במקרה והעברת שוויין אליה תיעשה בדרך של מימוש המניות ומכירתן, וככל שמימוש זה חייב במס, אולם ככל שהמבקש יבחר לתת לה את שוויין של המניות ממקור מימון אחר, והעמדת המימון תהא כרוכה במס, הרי מדובר בחיוב אישי של האיש החל עליו: "כשם שאין המשיבה צריכה לשאת במס ההכנסה החל על משכורות המבקש, ככל שיבחר לממן את חלקה בשווי המניות ממשכורותיו, כך אין היא צריכה לשאת במס הכרוך במשיכת דיבידנד, אשר אף הוא הכנסה מן החברות". האיש ערער על כך לביהמ"ש המחוזי.
...
ע"מ לעשות סדר בדברים, נביא את החלטת הרכב דנן מיום 2.1.2020: "בית הדין סבור כי לאישה זכות למזונות כל עוד לא חולק הרכוש. שהרי במקרה שלפנינו אין לחייב את האישה בגירושין, ואם הייתה מקבלת את חלקה ברכוש הרב, ודאי יכלה לכלכל עצמה. אין לאפשר מצב בו הרכוש יישאר בידי הבעל, והאישה לא תקבל מזונות עקב גירושין. שאם כן צודקת האישה שאין להתגרש קודם חלוקת הרכוש. ברם, עם חלוקת הרכוש יופסקו מזונות האישה לחלוטין. ובעניין הוצאות המדור ואחזקתו, יבחן בית הדין את חלקו של האב במרכיב זה בזמן המתאים.
חקירת המומחה ע"י ב"כ האישה בית הדין הבהיר במספר החלטות, שאין לאפשר חקירת מומחה מטעם בית הדין אלא במקרים חריגים, ואין כאן המקום לעשות זאת.
לאור כל האמור לעיל קובע בית הדין כדלהלן: המומחה ימציא לבית הדין פסיקתאות ביחס לנכסים ההוניים של האיש - ארבעת קופות הגמל (מיטב דש), שני ביטוחי מנהלים ושתי קרנות פנסיה, וקרן השתלמות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

סכום החוב הכולל בחשבונות הנתבעת 1 אצל התובע עומד על סך של 879,859 ₪ ויש לחייב את הנתבעים 5 ו – 6 לשלם לתובע ביחד ולחוד חוב זה בצרוף "הריבית המירבית", מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
טענת הבנק כאילו הציוד של הנתבעת 1 עורבב או מוזג עם ציוד חברת כלל סחר, אין לו כל בסיס בחומר הראיות.
בהמשך ציינה, לגבי מסקנותיה שלה, כי: "ככה אני מרגישה"; "זו התחושה שלי"; "זו ההבנה שלי". בתחושתה, הבנתה, הרגשתה של גב' מינדליס אין די, ואין בית המשפט שותף לתחושות/הבנות/הרגשות הללו, שכן אין הן עולות כמסקנה מסתברת יותר מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט בתיק זה. ב"כ הבנק סיפק בסיכומיו הסברים נוספים לתחושות/הבנות הבנק כי במקרה דנן בוצעה מירמה.
לאור האמור לעיל, לפיהן יכול היה הבנק, לו רצה בכך, לממש את השיעבוד ולתפוס את הציוד והמלאי, ואף יכול היה, לו רצה בכך, להיתקשר בהסכם השכירות עם הקניון ולהפעיל את המקום - הרי שאין אני מקבלת את טענות הבנק לפיהן נגרם לו נזק ממון כתוצאה מהעסקה בין הנתבעת 1 לבין הנתבעת 5, ולפיכך יש לדחות גם את טענות הבנק לפיהן הנתבעים 5 ו – 6 עוולו כלפיו בעוולה של גרם הפרת חוזה.
...
כמפורט לעיל, אני הגעתי למסקנה הפוכה בתיק דנן ואין אני מקבלת את ההנחות שהניח בית המשפט בפסק דינו (כגון ההנחה שחזקה על הנתבעים שבדקו וידעו על השיעבוד בשעה ששילמו סכומים ניכרים מכיסם בגין העסקה וכיוצ"ב).
לאור האמור לעיל, לפיהן יכול היה הבנק, לו רצה בכך, לממש את השעבוד ולתפוס את הציוד והמלאי, ואף יכול היה, לו רצה בכך, להתקשר בהסכם השכירות עם הקניון ולהפעיל את המקום - הרי שאין אני מקבלת את טענות הבנק לפיהן נגרם לו נזק ממון כתוצאה מהעסקה בין הנתבעת 1 לבין הנתבעת 5, ולפיכך יש לדחות גם את טענות הבנק לפיהן הנתבעים 5 ו – 6 עוולו כלפיו בעוולה של גרם הפרת חוזה.
לסיכום בשל כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעים 5 ו – 6.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 21.8.08, נערכו בין הצדדים לתובענה זו הסכם פשרה ומזכר הבנה.
נקבע, בתמצית, כי הערבות הבנקאית ניתנה על ידי החברה באופן שאינו מתיישב עם מעמדה הנטען כנאמן; כי אין זה סביר שנאמן ייטול על עצמו התחייבות לרכוש את המיגרש מהמשיבים במידה שלא יתקבל היתר בניה בתוך המועד שנקצב; כי מעדותו של מר הוך עלה שהמשיב 6 היה מעוניין ברכישת דירות עבור המשיבים 2-5 ולא ברכישת מיגרש ולכן התחייבה החברה לרכוש את המיגרש מהמשיבים ככל שלא יתקבל היתר בנייה במועד; כי התחייבות החברה לשאת במיסים והיטלים בגין העסקה, לא מתיישבת עם מעמדה הנטען כנאמן וכי התשלום הראשון על חשבון תמורת המיגרש שולם על ידי החברה.
המבקש הפנה לתצהירו של מר י' הוך, בגדר בקשת רשות להיתגונן בתובענה שהגישו המשיבים בעבר כנגד החברה, בו צוין כי המשיב 6, אשר ניהל את ההיתקשרות בין המשיבים לחברה, היה שותף של החברה בפרויקט מושא המיגרש.
תכליתו של מירשם השעבודים אצל רשם החברות היא להעיד על אמתות עסקת השיעבוד ולממש את דרישת הפומביות, לשם הגנה על מי ששוקל היתקשרות עסקית עם החברה וסיפוק תמונה אמינה ביחס לנטלים הרובצים על נכסיה (ר' ע"א 2833/04 רגיס בע"מ נ' רו"ח גבריאל טרבלסי, הנאמן על דן רולידר בע"מ (3.8.09)).
שיעבוד שלא נרשם אצל רשם החברות, אין כוחו יפה כלפי כל נושה של החברה (ר' סע' 178(א)(2) לפקודת החברות; ע"א 261/88 בנק המזרחי המאוחד נ' רוזובסקי (26.04.94); ע"א 1339/12 ‏בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ (בפרוק) (27.4.14); ע"א 2070/06 תשתית ציוד ובינוי בע"מ נ' עו"ד יעקב גרינוולד – כונס נכסים (9.9.08)).
...
סוף דבר על יסוד המקובץ לעיל, נחה דעתי כי המבקש לא נהג בתום לב, בהיותו בעל העסקה הראשונה, באמצעות מתן מעמד פומבי להתקשרותו עם החברה.
מסקנתי היא כי זכותו של המבקש, בהיותו בעל העסקה הראשונה בזמן, אינה קודמת ואינה עדיפה על פני זו של המשיבים.
טענותיהם הנוספות של הצדדים לא נעלמו מעיניי, אולם גם לאחר בחינתן, שוכנעתי כי אין בהן כדי לשנות ממסקנתי ולאור המקובץ - דחיתי את התובענה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך הנתבעים יהיו חבים כלפי התובעים ביחד ולחוד להחזר כספי ההלוואה והתמורה הנוספת שהתובעים זכאים לקבל על פי הסכם ההלוואה; להצהיר כי הסכם ההלוואה הופר בידי השותפות בהפרה יסודית המקנה לתובעים הזכות לביטולו ולהשבת כספי הלוואה לידיהם; להצהיר כי הנתבעים 2-6 גרמו להפרת הסכם ההלוואה; להצהיר כי התניית הפרעון המיידי שבהסכם ההלוואה התמלאה באופן שעומדת לתובעים הזכות לפרעון מידי של יתרת כספי ההלוואה; להצהיר כי הפסקת פעילותה השוטפת של השותפות מהוה גילוי חד משמעי בדבר דעתה של השותפות שלא תקיים את הסכם ההלוואה באופן העולה גדר הפרה צפויה כמשמעותה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 ("חוק התרופות"), ולחייב את השותפות להשיב לתובעים את כספי ההלוואה ולרבות שיפוי התובעים על ההוצאות הסבירות שהוציאו ועל ההתחייבויות שהתחייבו בהן לשם קיום הסכם ההלוואה; להצהיר כי היתקיימו הנסיבות המקימות לתובעים הזכות למימוש השיעבוד הקבוע בהסכם ההלוואה; להטיל על הנתבעים 5-6 אחריות אישית בהיותם נושאי המשרה השולטים והמנהלים את עסקי השותפות באמצעות השותף הכללי, ולחייבם בשיפוי התובעים בשל כל נזקיהם תוצאת מעשיהם ו/או מחדליהם העולים גדר חוסר תום לב במשא ומתן, הטעה והיצג שוא תוך רשלנות חמורה בכללם, אובדן הזכות החוזית לקבלת סכומי פרעון ההלוואה, קרן וריבית, כבהגדרתם בהסכם ההלוואה, תוצאת רשלנותם החמורה; להורות על הרמת מסך ההיתאגדות, הן מכוח העובדה שההלוואה נילקחה מאת התובעים תוך שהנתבעים מסתירים מהם כי הדבר נעשה בנסיבות של "מימון דק", ללא כוונה אמיתית כי ההלוואה תשרת צמיחה עסקית, והן מכוח העובדה שהנתבעים, אשר יושבים בכל הצמתים של הקבוצה, עוסקים בעירוב נכסים ואינטרסים של הקבוצה כולה ומתייחסים אליה כאל אשכול החברות בלתי ניתן להפרדה – המהוה יחידה כלכלית אחת, בשליטה מלאה של אינפימר ובעלי השליטה בה, בהיתחשב בכך שהשותפות מהוה אך צנור לפעולותיה של אינפימר, וכי בעלי השליטה עצמם אינם מייחסים משמעות כלשהיא למסך ההיתאגדות בקונצרן; למנות בודק חשבונאי לבחינת ספרי השותפות והתחקות אחר מסלול הכספים שהתקבלו מכוח הסכם ההלוואה והשימושים שנעשו בהם באופן פסול.
במסגרת הסכם ההצטרפות הצהירו התובעים הצהרות שמקעקעות את גרסת התובעים: התובעים הצהירו בהסכם ההצטרפות בין היתר כך: כי הם קיבלו את כל המסמכים שבקשו ביחס לשותפות ועסקיה, כי נימסרו להם מידע, מסמכים והסברים וניתנה להם היזדמנות לבצע בדיקות והם בוחרים לבצע את העסקה לאחר ביצעו הבדיקות על ידם ועל ידי יועציהם, ותוך שהם מודעים לסיכונים העיסקיים הכרוכים בה. בנוסף, התובעים ויתרו מפורשות על טענות, תביעות ודרישות.
במועד בו תגייס החברה כסף לצורך השלמת מיזוג פעילות חדשה לתוכה, יודיעו התובעים עד מועד ההודעה על הגיוס ולאחר שכל נתוני תימחור הגיוס והמבנה שלו יהיו גלויים להם באם הם מממשים את אופציות התמורה, כולן או חלקן, כנגד זכותם לקבלת תשלום במזומן של 1.3 מש"ח, כולו או חלקו, או שברצונם לוותר על האופציות, ולקבל את סך של עד 1.3 מיליון במזומן, בהתאם לכמות אופציות התמורה שמומשו בפועל.
. מורשי החתימה בשותפות ובאינפימר בע"מ בתקופה הרלבנטית לתביעה חולקו לשתי קבוצות, בקבוצה א' הנתבעים 5 ו-6 ובקבוצה ב' סמנכ"ל הכספים ומנכ"ל החברה, חתימה של אחד ממורשי החתימה מקבוצה א' ביחד עם חתימה של אחד ממורשי החתימה מקבוצה ב' מחייבת את החברה לכול דבר ועניין לרבות חשבונות הבנק של החברה, כך שהנתבעים 5 ו-6 חסומים מלהוציא כספים על דעת עצמם או לחתום על מסמכים מחייבים ללא אישור וחתימה של מורשה מקבוצה ב' המנכ"ל או סמנכ"ל הכספים.
...
סוף דבר א. אני מוחק את התביעה נגד הנתבעים 5, 6.
אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעים 5, 6 את הוצאותיהם בתביעה זו בסך כולל, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך של 20,000 ₪.
אני מחייב את הנתבעים 5, 6 ביחד ולחוד לשלם לתובעים את הוצאותיהם בהליך זה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עתירת המבקשים, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו בהתאם לס' 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ויורה למשיבה - גני הנשיא הראשון בע"מ (להלן: "החברה") לגלות את המסמכים המפורטים להלן ולאפשר עיון והעתקה שלהם: דוחות כספיים מבוקרים של החברה מינואר 2015 ואילך; מאזני בוחן של החברה משנת 2015 ואילך; תדפיסי חשבונות בנק של החברה או חשבונות בנק שהחברה שותפה בהם עם אחרים, משנת 2015 ואילך; כרטסת הינה"ח של החברה, לרבות של בעלי המניות של החברה וחברות קשורות לה, לתקופה של שבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה; אסמכתות לתשלומים של החברה לבעלי המניות ולדירקטורים או לחברות הקשורות אליהם, המתייחסות לשבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה; קבלות, וחשבוניות מס הנוגעות לתשלומים אשר שולמו לעורכי דין בקשר עם הבוררות עם חב' קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ והשותפות חותם חירם שותפות מוגבלת (שתיהן ביחד להלן: "קרדן וחירם"); קבלות וחשבוניות מס בגין תשלומים למשרד עו"ד הורוביץ-אוזן במהלך שבע השנים שקדמו לפתיחתו של ההליך; כל הפרוטוקולים מישיבות הנהלת החברה, החלטות הדירקטוריון והאספות הכלליות של החברה, מינואר 2015; דוחות ודיווחים של החברה לרשויות המס, החל מינואר 2015; חוות דעת מקצועיות שנמסרו לחברה בקשר עם רכישת הקרקע של קרדן וחירם; הודעה מיום 11.5.2015, שנמסרה לבורר – כב' השופט (בדימוס) בעז אוקון; כל ההסכמים בהם היתקשרה החברה החל מינואר 2015, לרבות מיסמכי ההיתקשרות ותכתובות עם חב' ויצמן סנטר בע"מ (להלן: "ויצמן סנטר"); כל הקבלות וחשבוניות המס שהוחלפו בין החברה לבין ויצמן סנטר; תעוד מלא של כל הקבלות, החשבוניות וההעברות הכספיות שהוחלפו בין החברה לבין ויצמן סנטר, מאז הקמתה; כל המידע והמסמכים הנוגעים להלוואות לחברות קשורות או יתרות חוב של חברות קשורות עליהן דובר באספה הכללית מיום 16.12.2018; פרטים מלאים בדבר פעולות "המיזוג" שנעשו בין החברה לבין ויצמן סנטר; כל הדיווחים שנמסרו לרשם החברות ולרשויות המס בקשר לשינוי במבנה האירגוני של החברה בעקבות האספה הכללית מיום 16.12.2018; חוות דעת מקצועיות שהתקבלו על ידי החברה קודם לקבלת ההחלטה על המהלכים הנזכרים באספה הכללית מיום 16.12.2018; תוצאות בדיקת נאותות שנעשו קודם לקבלת ההחלטה על המיזוג או לבצוע השינויים על פי ההחלטה מיום 16.12.2018; נימוקי הבקשה: המבקשים הם בעלי מניות המחזיקים בשיעור של 25% מההון המונפק והנפרע של החברה.
כל זאת, על מנת לנסות ולאתר את נקודות האיזון בין הרצון לממש את הראציונאל אשר עמד בבסיס הרעיון של התביעה הנגזרת – אכיפת זכויותיה של החברה לרבות אכיפת חובת הזהירות וחובת האמונים של נושאי המשרה בחברה כלפיה, לבין מניעתם של הליכי סרק או שימוש לא ראוי באותו כלי חשוב, עד כדי פגיעה ביעילותו או איון יתרונותיו.
על כל אלו יוסף כי המבקשים עצמם, לא הציגו ראייה כלשהיא, ממנה ניתן היה להסיק כי בזמן אמת הם ביקשו, הציעו או הניחו מצע ראייתי כלשהוא, על פיו הם עצמם היו מעונינים להשקיע או להלוות לחברה את הכספים הנדרשים לצורך ביצוע ההתמחרות על ידה באופן ישיר לצורך רכישת זכויות קרדן וחירם.
במסגרת ישיבה זו, לא התקבלה החלטה המאשרת את תשלום דמי הניהול, אלא אך הובהרה הבקשה בעיניין זה: "על סמך החלטת חברת גני הנשיא הראשון בע"מ שאבשלום צומן ינהל את החברה מתוך משרדיו ומשרדי חב' תל-דר בע"מ וכפי שסוכם שהם יתוגמלו עבור עבודתם, וזאת בנוסף לתפקידו כמנהל החברה (דמי הניהול כוללים), עבור כל הטיפול שבוצע על ידו וע"י צוות עובדיו הכולל ניהול החברה, חש' הבנקים, הנהלת חשבונות, תקבולים של כל ההכנסות – הן של כל הפרויקט והן של החברה, בנוסף, ניהול מול כל בעלי המיקצוע ובהם החברות קרדן/חותם, כולל טפול שוטף בכל החוזים – הן של הלקוחות והן בין השותפים, עו"ד, ניהול מול רשויות המס, מע"מ, רו"ח של החברה, יועצים, דיירים, תביעות, תכניות וכן ניהול הבוררות מול קרדן / חותם שלבדן גזלו מאות שעות של עבודה וישיבות בוררות – הן בקשר לחילוקי הדיעות והן בקשר למרכז המסחר וזאת מיום תחילת העסקה מ-1994 ועד היום.
...
האמור לעיל מקבל משנה תוקף, מקום בו עלה מעדותו של מר עיני, כי האינטרס שלו, בסופו של דבר, היה לקבל את הכסף ממכירת הקרקע, וכאמור הוא אף ניסה למכור את זכויות החברה במקרקעין לקרדן וחירם.
כל אלו מכוונים למסקנה על פיה ככל והייתה עתירת המבקשים נבחנת, אך על בסיס הראיות המונחות כיום בתיק בית המשפט, ספק של ממש באם הייתה הצדקה להיעתר לה, וודאי על דרך של מינוי המבקשים לפעול להגשתה של התביעה בהתייחס לאובדן ההזדמנות העסקית בשל המחאת זכות ההשתתפות של ויצמן סנטר בהתמחרות עם קרדן חירם.
בהינתן תוכן החלטתי זו, והיקף המידע אשר נקבע כי יומצא, אל מול זה אשר התבקש, איני מוצאת לעשות צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו