כתב התביעה מטעם הספק
התובעת, ספק דלתות, (להלן: "הספק"), הגישה ביום 6.5.18 כתב תביעה בת"א 10347-05-18 (להלן: "תביעת הספק") בה טענה כי הנתבעת, קבלן בניה (להלן: "הקבלן") חבה לה בגין סחורה שספקה לה והתקנות של דלתות, הסך של 397,211 ₪.
הדלתות מאוחסנות ברב בריח ולא ניתנות לזיכוי שם. בגין הזמנת הדלתות הוא שילם לרב בריח סך של 1,200 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל דלת ובגין רכיב זה נותרה הקבלן סך של 25,200 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 29,484 ₪.
המתקין טען שבגין אתר מודיעין- נותר הקבלן חייב לו הסכומים שלהלן:
· הוזמנו 24 דלתות כניסה רגילות בסך של 2,400 ₪ עבור כל דלת, אשר רק חלק מהמשקופים הותקנו עקב המחלוקת.
...
למעלה מהדרוש, ביהמ"ש הגיע למסקנה לנוכח האופן בו עלתה הטענה בשיהוי רב, שהסוגיה כיצד יוצרו הדלתות, לא הטרידה את מנוחתו של הקבלן, בלשון המעטה, בזמן אמת.
מסקנה זו מתחזקת גם מהראיות שהובאו בעניין המחלוקת בין הספק ובין הקבלן.
סוף דבר
ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם לספק הסך של 105,000 ₪ ולמתקין הסך של 70,000 ₪, כאשר סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעות ועד למועד התשלום המלא בפועל.