תביעה להתחשבנות בין חברות אבטחה

התביעות ההדדיות שמונחות בפניי נוגעות להיתחשבנות שבין הצדדים בתקופת שתוף הפעולה.

בשל העובדה שלנתבעת היו את הרישיונות הנדרשים לבצוע אבטחה חמושה, נכרתו הסכמים ישירים בין חברת MSC לבין הנתבעת, בנוגע לכל אחת מהפלגות שבוצעו; התשלומים עבור ההפלגות שולמו מחברת MSC לתובעת, וזו העבירה לנתבעת כספים, על פי המוסכם בין השתיים.

על רקע האמור לעיל הוגשה התביעה העיקרית, במסגרתה תבעה התובעת את הנתבעת וארבעה נתבעים נוספים, חברה הקשורה לנתבעת ושלושה בעלי מניות בה. במסגרת תביעה זו עותרת התובעת למתן חשבונות, ומבקשת לקבל לידיה את כל המסמכים הנדרשים כדי לאמוד את העלויות בפועל ששילמה הנתבעת, ובין היתר עבור שכר מאבטחים בפועל; תשלום עבור סוכנים בנמלים; קבלות בגין טיסות, מלונות, ויזות, מוניות וכו'; תשלומים בגין משלוח נשקים; פרמיות בגין ביטוחים; פירוט ההסכמים הישירים שנכרתו בין הנתבעת למזמין, בנגוד למוסכם.

...

על רקע האמור לעיל הוגשה התביעה העיקרית, במסגרתה תבעה התובעת את הנתבעת וארבעה נתבעים נוספים, חברה הקשורה לנתבעת ושלושה בעלי מניות בה. במסגרת תביעה זו עותרת התובעת למתן חשבונות, ומבקשת לקבל לידיה את כל המסמכים הנדרשים כדי לאמוד את העלויות בפועל ששילמה הנתבעת, ובין היתר עבור שכר מאבטחים בפועל; תשלום עבור סוכנים בנמלים; קבלות בגין טיסות, מלונות, ויזות, מוניות וכו'; תשלומים בגין משלוח נשקים; פרמיות בגין ביטוחים; פירוט ההסכמים הישירים שנכרתו בין הנתבעת למזמין, בניגוד למוסכם.

סוף דבר התביעה העיקרית נדחית; התביעה שכנגד מתקבלת, כנגד התובעת בלבד.

התובעת תשלם לנתבעת את סכום התביעה שכנגד, 1,882,692 ₪, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסף תשלם התובעת לנתבעת הוצאות משפט הכוללות את החזר חלקה בהקלטת הדיונים ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 100,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ע"פ 4367-09-16 חברת פרופיל אבטחה ואחזקה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל בפני: כבוד סגן הנשיאה נתן זלוצ'ובר – אב"ד כבוד השופט יואל עדן כבוד השופטת גילת שלו המערערים 1. חברת פרופיל אבטחה ואחזקה בע"מ 2. חברת ביג בטחון בע"מ 3. עטה אלסייד שלושתם ע"י ב"כ עו"ד יואב ציוני המשיבה מדינת ישראל – רשות המסים ע"י ב"כ עו"ד רעות סנה פסק דין

בהקשר זה ציין בית המשפט כי הגנת המערער התבססה על אמירות כלליות שנטענו בעלמא, בהיעדר ביסוס ובאופן המנוגד לראיות שהצטברו בתיק, וכי לא די באמירות אלו כדי לבסס תשתית לטענה בדבר אמתות העיסקאות, או אף כדי לעורר ספק סביר בכך; כי לא הוצגו כל ראיות פיזיות כגון חוזי היתקשרות, מסמכים או פרטים בנוגע לפעילות השוטפת ולהתחשבנות בין המערערים לבין קבלני המשנה, שמצופה היה שיהיו בשליטת ובידיעת המערערים; לא הובאו עדים לשם הוכחת התמורה, הקף הפעילות והפעילות השוטפת, למרות שהמערער היתייחס בעדותו לגורמים רבים איתם בא במגע, אך הוא לא זימן אותם לעדות, ואף בחר להימנע מחקירה נגדית של נותני החשבוניות; ובנוסף, המערער לא ידע לפרט את מיקום האתרים להם הוא סיפק לכאורה שומרים.

אשר לטענת האכיפה הבררנית, טענה ב"כ המשיבה כי היא אינה נכונה, שכן פרט לאבו קשק הוגש כתב אישום חמור בגין הפצת חשבוניות פיקטיביות גם נגד עד התביעה עמאד אלעוקבי (נציג חברת ג'אק סחליה) ואילו תיק החקירה נגד ג'לאל אלהואב (נציג החברות קוד הילה וי.אופק) ניסגר מחוסר ראיות.

לכל אלו יש להוסיף את היתרשמות בית המשפט קמא מעדות המערער אשר מסר גרסאות סותרות, כך למשל בנוגע לאופן ההיתחשבנות עם קבלני המשנה, ובנוגע להתנהלותו במסגרת שתי חברות דומות.

...

אשר לגזר הדין- לאור חומרת העבירות של שימוש בחשבוניות פיקטיביות לשם התחמקות מתשלום מס אמת, וגזל הקופה הציבורית; לאור ריבוי העבירות והתמשכותן על פני מספר שנים, תוך תכנון, שיטתיות ושימוש בשתי חברות; לאור הנזק הרב שנגרם לקופת המדינה, בשיעור כולל של 2,137,067 ₪; לאור מדיניות הענישה הנוהגת ויתר השיקולים שפירט בית המשפט קמא, אני סבורה כי העונש שהוטל על המערערים הוא סביר וראוי בנסיבות העניין.

בסיכומו של דבר, לא מצאתי ממש בטענות המערער לעניין העונש, ובנסיבות שתוארו לא מצאתי כי בית המשפט החמיר עם המערער בגזר הדין, לא כל שכן במידה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

לסיכום: לאור כל האמור לעיל, לו תשמע דעתי, יידחה הערעור על שני חלקיו.

בנסיבות אלה, ובהיתחשב בעדותו הנזכרת לעיל של מר חוג'ה, הונחה תשתית מספקת לקבלת טענות המערערת בנקודה זו. הטענה לפיה הסכומים הנוגעים למעליות הובאו בחשבון במסגרת היתחשבנות בין הצדדים היא טענה של הודאה והדחה, אשר נטל השיכנוע לגביה רובץ על המשיבה.

אין באי ההתאמה שציין המומחה קליין בין החשבון הסופי לבין מיסמך הקבלה המוקדמת כדי לשנות ממסקנה זו. משכך, אני קובע כי יש לקבל את העירעור במובן זה שהדיון בסוגיה זו תוחזר לבית משפט השלום כדי לקיים בירור עובדתי בשאלת החשבוניות האמורות, ושיוכן לפרויקט נשוא התביעה.

הסכום האמור הוא שיקלול התשלומים עליהם עמדתי לעיל (תשלומים לחברת המעליות ישראליפט, למכון התקנים, לחברת השמירה מוקד תהילה (19,119 דולר) לסופה חברה לאבטחה בע"מ (19,615 דולר) וכן תשלום נוסף בסך 78,207 דולר, בגין השלמת עבודות הבנייה על ידי המערערת.

...

בחשבונית נכתב כי היא "עבור שמירה 24 שעות באתר בניה מרכז מסחרי חודש 8/03". נוכח כל האמור, קביעת בית משפט קמא, אשר אימץ את קביעת המומחה, וקבע כי לא הוכח שהמערערת שילמה במקום המשיבה לחברת השמירה, אינה יכולה לעמוד.

בנסיבות אלה, אין מנוס מהחזרת התיק לבית משפט קמא, על מנת שיברר את קיומה של עילה להורות על הפחתה של הסכום האמור, כולו או חלקו, ועל הסכום אותו יש לנכות, אם וככל שקיימת עילה לכך.

אין באי ההתאמה שציין המומחה קליין בין החשבון הסופי לבין מסמך הקבלה המוקדמת כדי לשנות ממסקנה זו. משכך, אני קובע כי יש לקבל את הערעור במובן זה שהדיון בסוגיה זו תוחזר לבית משפט השלום כדי לקיים בירור עובדתי בשאלת החשבוניות האמורות, ושיוכן לפרויקט נשוא התביעה.

בפני תביעה כספית שעניינה היתחשבנות בין חברה המספקת שירותי מערכות אבטחה ומיגון, לבין קבלנית משנה שלה בתחום התיקשורת.

...

לפיכך אני מקבלת את עדות מר חמו כמהימנה בסוגיה זו, וקובעת כי ניתן ע"י הגורם המוסמך בנתבעת אישור לביצוע עבודות חריגות של החלפת חיבורים תקולים.

לפיכך החשבון הסופי של התובעת יעמוד על 56,024 ש"ח, ובצירוף מע"מ של 18% – 66,108 ש"ח. לעניין טענת הקיזוז לאחר שבחנתי את הראיות שהוצגו על ידי הצדדים, אני דוחה את הטענה.

לפיכך אני דוחה את הטענה, כאילו התובעת נטשה את אתר ברורים לפני סיום העבודה שהוזמנה ממנה, וכי העבודות שביצעה חברת גל מיגון הינן השלמה/תיקון של עבודות שהיתה התובעת אמורה לבצע.

רקע והמחלוקת בין הצדדים: עניינו של הליך זה הוא מחלוקת בין שתי חברות העוסקות באבטחה בנוגע להיתחשבנות ביניהן.

לעמדתה, בשים לב להסכם בין הצדדים, ראה סעיף 5.1, הקבלן(התובעת במקרה דנא),יהיה אחראי לכל נזק או הוצאה בשל מעשה רשלני או מחדל של הקבלן בקשר עם ביצוע התחייבויותיו על פי ההסכם .לטענתה בשל ארוע פריצה שהיה באתר של בר הפצה, בסיוע של עובד של התובעת ובשיתוף פעולה בינו לבין הפורצים, היא חשופה לתביעה מצד חברת בר הפצה ו/או חברת הביטוח בעיניין זה. מר אלון בולדו נחקר בנושא זה והעיד: "ש. האם יצא איזה שהוא מיסמך לגבי כספים או נזק לגבי מה שנגנב?

...

בכל הנוגע לרכיבים הנוספים בכתב התביעה, טוענת הנתבעת כי התובעת לא צירפה כל אסמכתא בנוגע לחשבוניות אלה, לא צורפה הזמנת עבודה או פירוט באילו אתרים ניתנו השירותים ולפיכך, יש לדחות את תביעתה לעניין זה. בין הצדדים התנהל מו"מ בניסיון לפתור את המחלוקת, המו"מ לא צלח.

כאשר נדרש להציג אישורים, למשל בקשר לחשבונית 544, העיד כדלקמן: "כן אני מאשר שאלו השעות שעבדו. זה מה שאני קיבלתי אישור. זה מה שהעובדים דיווחו לי. בהמשך העיד כי יציג את תלושי השכר וכן העיד כי אני יכול להביא אפילו את האנשים שעבדו שם." וכן ראה עדותו עמ' 17, כאשר נשאל מדוע לא צירף תלושי שכר: "אם ביהמ"ש רוצה אני יכול להביא. יש לי הכל. אני שילמתי על הסכומים כל המיסים מע"מ, ביטוח לאומי. אני שילמתי לעובדים. " כאמור, המחלוקת בין הצדדים פרצה בסוף חודש דצמבר 2015.

סוף דבר מקבל באופן חלקי את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 41,278 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בשים לב לתוצאה, מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ (כולל) וכן הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.