מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשלמת פיצויים בגין איומים השמצות הטרדות טלפוניות

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

כפי שעולה מהודעת העירעור אשר הוגשה על ידם, הם מבקשים ייצוג בתיקי בית המשפט קמא אשר צויינו על ידם בהודעת העירעור - תיק תביעת לשון הרע נגדם שמספרו 18304-07-14 אשר כבר הסתיים וערעור עליו הוגש על ידי המערערים לבדם, הליך בזיון בית משפט במסגרת תיק 57216-12-16 אף הוא הסתיים בפסק דין כבר בחודש ינואר 2017 ותיק 30575-10-14 שעניינו תביעה כספית של המערערת ואימה נגד המשיבים, אף הוא ניסגר בחודש ספטמבר 2017, קודם שהוגש ערעור זה. המערערים טוענים בערעורם כי למרות שנמצאו זכאים לסיוע משפטי, הם לא מקבלים ייצוג הולם, עורכי הדין אינם זמינים להם, אינם מגיבים לפניותיהם בטלפון או בדואר האלקטרוני ואינם מייצגים אותם נאמנה.
על אף כל האמור ציינה המשיבה, כי מנהל הלישכה לסיוע משפטי במחוז ישב ארוכות באופן אישי עם המערערים, בלב פתוח ובנפש חפצה, על מנת להציע למערער דרכים שונות להתמודדות, בין היתר, אף הציע להם כי ינסה לנהל בשמם דין ודברים עם ב"כ הצד שכנגד בתיק לשון הרע, על מנת להגיע להסכמה על הפחתת גובה הפצוי, אולם ללא הצלחה.
ב"כ המשיבה הפנה לסיכומיה והוסיף כי נגד המערער הוגש כתב אישום בגין איומים על עו"ד נריה מטעם המשיבה.
לא אוכל להשלים החלטה זו מבלי להתייחס להתנהלות המערערים, אשר ביחס אליה הועלו טענות קשות מצד המשיבה, היתנהלות אשר אף אנוכי חזיתי בה במסגרת כתבי טענות, הודעות ובקשות שונות בתיק זה ובתיקי בית המשפט קמא וכן בדיון אשר היתקיים בפניי, אשר גם בו התפרץ המערער, לאחר שהתריתי בו מספר פעמים, כפי שבין היתר תועד בפרוטוקול הדיון, ולבסוף נדרשה נוכחות משמר בתי המשפט לאורך כל הדיון על מנת לשמור על הסדר ועל מהלך דיון תקין.
מטענות המשיבה ומשלל המוצגים אשר הובאו בפניי במסגרת תגובתה ואף במסגרת כתב העירעור אשר הוגש על ידי המערערים, עולה כי לאורך כל תקופת ייצוגם של המערערים על ידי המשיבה ואף לאחר מכן, נהגו המערערים בבריונות, בתוקפנות, תוך הפניית איומים והשמצות, חלקם בפומבי, כלפי עורכי הדין אשר מונו לייצגם, כלפי נושאי תפקידים אצל המשיבה, ואף כלפי עורכי דין נוספים המעורבים בהליכים ומותבי בתי המשפט השונים.
משבחרו להיתנער מייצוג זה, בין באופן ישיר וברור דוגמאת הליך העירעור על תיק ההטרדה המאיימת, בין בדרך של איומים על עורכי הדין מטעם המשיבה, איני מוצאת מדוע חייבת המשיבה להמשיך ולפעול לייצוגם על חשבון הקופה הציבורית.
...
דיון ומסקנות שמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בטענותיהם הכתובות ובמסמכים אשר הוצגו בפני והגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
משעה שהמשיבה הגיעה למסקנה כי אין סיכוי לערעור, כפי שפירטה בשני מכתביה אל המערערים, צריכים היו אלו להצביע, במסגרת הערעור כאן, על נימוקים אשר יובילו למסקנה אחרת.
לא מצאתי כל פגם בהחלטה זו. מכאן, דין הערעור על החלטה זו להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

אולם בתגובה לבקשה להפקדת ערובה בסעיף 9 נאמר "חשוב להדגיש כי למרות ההשמצות והוצאות הדיבה שהוציאו המבקשים כנגד המשיבים, המשיכו המשיבים בעסקיהם לבצע פרויקטים יוקרתיים, אשר המבקשים היו חולמים לבצעם, ועם זאת עדיין מתקנאים ביכולתו של המשיב 1 להשתקם לאחר הטראומה שספג מהמבקשים". מאידך, בסעיף 65 לתצהיר התגובה בעיניין הפקדת הערובה כתב פרי "מלבד האמור לעיל, המבקשים טוענים לעושרה הגדול של המבקשת ולפרסומה ברחבי העולם, כאשר בפועל הנה שוכרת מבנה ישן ורעוע באיזור התעשייה חולון שאינו תקין בלשון המעטה ואשר חיצוניותו אינה מושלמת ... מה עוד שלהם שעבודים רבים והערכת סיכון שנקבעה להם לפי ה BDI סביב ממוצע פלוס כך שבבואם להעמיד תנאים ראוי כי יגלו את האמת אודות תביעות לא מעטות שהוגשו נגדם...". כך, בדוח ה BDI אותו צרף אודות בן חור "חברה פרטית אשר עסוקה בייצור ושיווק גופי תאורה. דווח כי לחברה כ – 500 לקוחות קבועים ברחבי הארץ. דווח על תשלומים המבוצעים בדייקנות. לא אותרו אורות אדומים". עוזי טען בתצהירו כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר של שנים רבות, שעה שהתובעת 2 כבר אינה קיימת.
המומחה מציין "במידה ולאחר חקירת בעלי הדין, בית המשפט יקבע כי רשימת המלאי הנה ראיה קבילה, וכי פרי יכול להציג בפני ראיות בדבר מחירי הפריטים הנקובים בה, אבדוק את הערכת המלאי". אציין כבר כעת כי לא מצאתי להורות על השלמה בעיניין זה, נוכח הקשיים בעמדת פרי לעניין זה, כעולה מחוות הדעת, ושעה שמחקירות הצדדים עולה כי עוזי לא אישר קיומו של מלאי כנטען ע"י פרי (למשל ע' 47 לפרוטוקול).
נספח 9 הוסתר על ידי בן חור שכן אילו הוצג, היה שומט את טענות בן חור בדבר עיכוב, נזק או הטרדה בשל מעורבות פרי.
באחת משיחות הטלפון בין הצדדים, הודה יעקב כי הנו זה אשר מפיץ שמועות על פרי ואף איים כי ימשיך בהפצת אותן שמועות אם פרי לא יחדל מדרישתו הלגיטימית לקבלת כספים אשר מגיעים לו (תימלול השיחה - נספח 2).
בשים לב לתוכן הדברים והאינטנסיביות שלהם, ולכך כי מדובר בתאגיד אשר זכאי לתבוע פיצוי בגין עוולת לשון הרע ללא הוכחת נזק (רע"א 2015/15 מאיר פלבסקי נ' חברת מקור הפורמייקה בע"מ (4.8.16)) באתי לכלל מסקנה כי על פרי לשלם לבן חור פיצוי בסך 25,000 ₪.
...
בלי קשר לאמור בסופו של דבר הוחלט להזמין את הסחורה מבן חור מאחר והוא מסר שיכול לספק עמודי אלומיניום מלא, כפי ששרתון ביקשו, נוכח קירבת המלון לים (ע' 62 ש' 23-25).
בשים לב לתוכן הדברים והאינטנסיביות שלהם, ולכך כי מדובר בתאגיד אשר זכאי לתבוע פיצוי בגין עוולת לשון הרע ללא הוכחת נזק (רע"א 2015/15 מאיר פלבסקי נ' חברת מקור הפורמייקה בע"מ (4.8.16)) באתי לכלל מסקנה כי על פרי לשלם לבן חור פיצוי בסך 25,000 ₪.
סוף דבר התביעה העיקרית נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעים הנם הקונים ויכונו להלן: "הקונים". התובעת 2 תכונה "הקונה". הנתבעים הנם המוכרים ויכונו להלן "המוכרים". הנתבע 1 יכונה "המוכר". לאחר מסירת החזקה בנכסה טענו הקונים שבנכס ליקויים שונים שעל המוכרים לתקנם ו/או לפצות בגינם את הקונים, אולם המוכרים סירבו לכך ו/או היתעלמו מפניות הקונים.
המוכר משך וסחב את הקונים בתהליך השלמת כל הדרוש לכניסה לנכס.
הקונים התנהגו בצורה מכפישה החל מההתחלה.
הקונים נקטו בשיטות של הטרדות טלפוניות בכל שעות היום.
נקטו באיומים בפגיעה פיזית, קללות, ואף התובע 1 הגיע לביתו של המוכר ותקף אותו פיזית ומילולית ליד בני משפחתו.
לגבי הסתימה בביוב - מעדות התובעת 2, הקבלות שצורפו ולאור הסכמת המוכרים לשלם עבור ליקוי זה (ראה מכתב מיום 3.11.15 אשר צורף לכתב התביעה וראה גם הסכמת המוכר שנאמרה במהלך הדיון הראשון), אני קובעת שהמוכרים יפצו את הקונים בסך של 470 ₪ בגין הסתימה לגבי הטענה לעזיבת השוכרת את יחידת הדיור בגין הביוב, הרי שהדבר לא הוכח שכן השוכרת או אביה (שהיה בקשר עם הקונים לגבי שכירת יחידת הדיור), לא הובאו להעיד.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וכן שמעתי את הצדדים ואת העד אני קובעת שהמוכרים ישלמו לקונים סך של 4,270 ש"ח ולהלן יפורטו נימוקיי: הצדדים חלוקים בשאלה, האם הנכס נבנה על ידי חברה קבלנית למטרת מכירה, או שנבנה על ידי המוכר לשם מגוריו ומגורי משפחתו.
לסיכום: על המוכרים, הנתבעים, לשלם לתובעים סל של 4,270₪.
יתר הטענות בתביעה נדחות.
בסופו של דבר החלטתי לחייב המוכרים לשלם לקונים הוצאות מופחתות בלבד בסך של 300 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מבוא לפני שתי תובענות בין אותם צדדים שהדיון בהן אוחד, האחת – ת"א 16518-08-13 עניינה תביעה לתשלום שכר טירחת עורך-דין בסך 135,470 ₪ שהגיש עו"ד אילן תמאם (להלן בהתאמה: "תמאם" ו-"תביעת שכה"ט") נגד מר **** כהן (להלן: "כהן"), והשניה – ת"א 39807-01-14 אותה הגיש כהן נגד תמאם בעתירה לתשלום פיצויים בגין רשלנות מקצועית והפרת חובות כלפיו בטענה כי בעטיין גרמו לו נזקים שונים וכן לחיוב תמאם בפיצויים עונשיים והשבת שכר טירחה, בסכום כולל של 589,000 ₪ (להלן: "תביעת הפיצויים").
לאחר הפסקת הייצוג נפגש תמאם עם אישתו של כהן, ללא ידיעתו וללא הסכמתו, ובין הצדדים שוררת מחלוקת באשר לתוכנה, כאשר נראה כי לצד אותה פגישה נוהלו בין תמאם לאשת כהן שיחות טלפון לא מעטות ובסופו של יום הוגשה תביעת שכה"ט ובלאחר מכן תביעת הפיצויים.
יוזכר כי שכר הטירחה נקבע לצורך טפול גם בתביעות שהיה חשש כי אביו של כהן יגיש נגדו ואשר תמאם אישר כי לא הוגשו, על כן יש להניח כי חלק מן הנושאים על פיהם נקבע שכר הטירחה לא רק שלא הושלמו אלא הטיפול בהם כלל לא החל.
" גם בתשובה זו, הכוללת כותרות מרשימות אך בפועל מצויות בה כפילויות, כגון – נושא המזונות החוזר על עצמו, צוי הרחקה, כאשר יש להניח כי מדובר באותם עניינים הנזכרים גם כצווי הגנה או צוי הטרדה מאיימת ועוד, לא עלה בידי תמאם להבהיר מהו אותו טפול רב הקף בן 4-3 קלסרים המצדיק את שכר הטירחה הנכבד שהוא תובע.
באתי למישטרה ואמרתי להם את כל מסכת העובדות, זה מטריד, מכפיש ומאיים ונתתי להם את המיילים, הם כתבו בדף שהם מוציאים איומים והוא אמר לי אל תידאג, אנו נתקשר אליו שיפסיק להטריד אותך, ובאמת מאז הוא הפסיק להטריד אותי ולאיים עלי.
...
סיכום הפועל הנובע ממכלול האמור לעיל הוא שתביעת הפיצויים נדחית במלואה, ובגין תביעת שכה"ט אני מחייב את כהן לשלם לתמאם סכום של 54,463 ₪ כולל מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.6.13 ועד הפרעון המלא.
כמו כן, אני מחייב את כהן לשלם לתמאם את אגרת בית המשפט בסך 3,386 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.6.13 ועד הפרעון המלא.
נוסף על האמור לעיל ובשים לב להתמשכות ההליכים בתובענות אלה ולהתנהלות כהן כמתואר לעיל, אני מחייב את כהן לשלם לתמאם בגין שני ההליכים יחד הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪, כשלסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד הפרעון המלא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההטרדות וההצקות מצד מצליח לא פסקו, לביא ובני משפחתם ממשיכים לסבול ממסכת של הטרדות ואיומים, באמצעות מכתבי השמצות, טלפונים ובקשות סרק המוגשות נגדם בבית המשפט, והם חיים בפחד מתמיד אשר מלווה אותם ופוגע בהם.
על חשבון הוצאות אלו העבירה מנואלה למצליח סך של 25,000 ₪ והתחייבה להשלים יתרה בסך של 25,000 ₪ נוספים.
לביא, גבאי וגולדברג ממשיכים להטריד, להפחיד ולסחוט את מצליח, באמצעות מעקבים, שיחות טלפוניות וכיוצ"ב, בד בבד עם הגשת תובענות סרק ותלונות שוא במישטרה, והכל בכדי להכפיש את שמו, לפגוע בו ולהביא להתנתקותו מביתו הקטינה.
הפסדי שכר, טיפולים נפשיים, כאב וסבל: כאמור מצליח תובע בכתב תביעתו, פיצוי בגין הפסדי שכר, טיפולים נפשיים, כאב וסבל, שלכאורה נגרמו לו עקב הארוע ובכלל ביחסיו עם לביא וגבאי.
...
סיכומו של דבר צו המניעה ההדדי, שכאמור ניתן ביום 18.1.12, הופך לקבוע.
התביעה הנגדית נדחית.
בנסיבות העניין, ישלם הנתבע (מצליח) הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד לתובעים (לביא) ולנתבע שכנגד 3 (גבאי), בסכום כולל של 15,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו