תביעה להשבת סכומים ופיצויים בגין תיקון מקרר פגום

במכתב צוין כי ניתן לבצע תיקון למקרר ע"י עקיפת הצנרת הדולפת אך יתכן שהתיקון בדרך זו ייצור הזעה (רטיבות) בין דלתות המקרר (נספח ה' לכתב התביעה).

לפיכך, מצאתי פגם בהמנעות הנתבעות לנסח את המכתב מיום 17.12.17 באופן חד משמעי.

עם זאת, אף אם תוכן מכתבה של הנתבעת היה זהה לתוכן השיחה, קרי היה נכתב בו כי לא ניתן לתקן את המקרר, לא הונחה בפני תשתית לקביעה, כי היה במכתב זה כדי לספק את קבוצת רימונים והיה מאפשר לתובע פיצוי מלא עבור רכישת מקרר חדש תמורת המקרר הישן.

כאשר התובע נישאל מדוע לא הפנה את תביעתו גם לקבוצת רימונים, השיב כך: "על פניו חברת הביטוח צודקת" (עמ' 3, שורות 5 - 6).

מכאן, כי הנתבעת לא תחויב לפצות את התובע בסכום הנובע מכך, שהתובע נימנע מנקיטה באמצעים סבירים לצורך הקטנת נזקיו, שכן התובע חייב לפעול באופן סביר למניעת הפסד מיותר.

...

בעניין זה קבע בית המשפט העליון בע"א 252/86, יצחק גולדפרב נ. כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(4), 45 [1991], בעמ' 53: "...אין לצפות מהניזוק הקרבה אישית למען המזיק, אך אין לאפשר לו התעמרות במזיק... יש לדרוש מהניזוק כי יתחשב הן באינטרס של עצמו והן באינטרס של המזיק, תוך איזון ראוי ביניהם, שישקף את תחושת הצדק של הציבור הנאור בישראל." בנסיבות המקרה דנן, אני סבורה שיש לחלק את הנזק בין שני הצדדים, כפי שנפסק בע"א 3940/94, שמואל רונן חברה לבנין נ. ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב(1), 210 [1995], בעמ' 226 - 227: "נראה כי רצוי להימנע מלקבוע מבחנים קשיחים לחלוקת הנזק ובמקום זאת להיעזר בשורה של מבחני עזר וקריטריונים שיסייעו בחלוקה צודקת של הנזק בכל מקרה על פי נסיבותיו. בחלוקת הנזק יש להביא בחשבון את היחס בין חומרת ההפרות של הצדדים, ראוי להתחשב במידת האשם שדבק בפעולותיו של כל אחד מהם, ויש להשוות את התרומה הסיבתית של כל אחת מההפרות לנזק. במקרים מסוימים יש מקום להבחין בין המשקל שניתן לאינטרס ההסתמכות של הצדדים לבין זה הניתן לאינטרס הציפייה. במקרים אחרים יש מקום לבחון אם מטעמים של מדיניות משפטית ראוי להטיל על צד אחד לחוזה אחריות רבה יותר. שיקולים אלו ואחרים יובאו בחשבון כשהמטרה היא חלוקה צודקת של הנזק בהתחשב במאפייניו של המקרה הנדון." בנסיבות המקרה, אני סבורה ששני הצדדים אחראיים לנזק שנגרם: מחד גיסא, התובע מיהר לרכוש מקרר חדש מבלי שיש בידיו מסמך כתוב מטעם הנתבעת לפיו לא ניתן לתקן את המקרר ומבלי שפנה לקבוצת רימונים וביקש את אישורה לרכוש מקרר חדש במקום המקרר התקול.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, את התנהלות הצדדים ואת מידת האשמה שיש לייחס לכל אחד מהם, אני סבורה שיש לחלק את העלות שנגרמה לתובע בשל רכישת מקרר חדש (בסך 12,300 ₪), כך שכל צד יישא במחצית הנזק, בסך של 6,150 ₪.

סוף דבר על הנתבעת לפצות את התובע בגין חמצית מנזקיו, קרי, בסך של 6,150 ₪.

לפניי תביעה להשבת סכומים שנגבו על ידי הנתבעת ולפצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהלותה.

התובע 1, שעדותו הייתה עקבית ומהימנה לחלוטין, העיד כי טכנאים רבים הגיעו לביתו, אולם לא הצליחו לתקן את הטעון תיקון: "ניסו לתקן את המוצר ובכל פעם שהם באו הם יצקו מים רותחים בצינורית בגב המקרר וזה לא צלח והם חזרו על כך 5-6 פעמים עד שבסוף התובע ביקש פיתרון הולם לאותה תקלה אחת ולתמיד, עד שהגיע טכנאי בכיר מהנתבעת ופסק שאין לתקן את התקלה אלא יש צורך בהחלפת רכיב שנקרא קלקר, שזו הסיבה להווצרות מים וקרח". עוד העיד התובע כי "לא פסק להזמין את שירותי הנתבעת כדי שסוף סוף יוחלף החלק הפגום אך בכל פעם שהגיע הטכנאי הוא לא צויד בחלק המבוקש. כך באו טכנאים וניסו לתקן ולא הצליחו. הטכנאי בשם הרצל פסק ואמר לתובע תפסיק להזמין שירות שכן אין החלק במלאי של החברה ומאז כל בקשותיו של התובע לתיקון המוצר נפלו על אוזניים ערלות". התובע תמך את עדותו בתמונות המעידות על התקלה במקרר כפי שתוארה על ידו בכתב התביעה ובעדותו לפניי.

...

משכך, הנני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובע את הסכומים שנגבו ממנו מחודש אפריל 2017 בסך של 2,852 ₪.

באשר לנזקים העקיפים שנטענו על ידי התובע, הרי שאלו לא הוכחו ואין בידי לקבלם.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,852 ₪.

התובעת הגישה תביעה זו לפצוי כספי בסך 33,800 ₪, בעתירה לביטול עסקת מכירת מקררים פגומים על ידי הנתבע ולפצוי עקב כך. התובעת מפעילה חנות פלאפל, ולשם כך דרושים לה אמצעי קרור.

בנסיבות אלה, עתרה התובעת לביטול העסקה והשבת הסכומים ששילמה, פיצוי בגין מוצרים שניזוקו, והשבת הוצאות שהוציאה בפניה לעורך דין.

לדבריו, פעמיים הגיע טכנאי לתקן חוטי חשמל קרועים, בכל פעם עלה כי התובעת נגעה בתרמוסטט ומכאן טענותיה באשר לפגמים בפעולת המקררים.

...

בנסיבות אלה, נראה לי נכון לבטל את העסקה, אולם לפצות את התובעת רק בעלות של 70% מערך המקררים שרכשה העומד על סך של 12,550 ₪.

לאחר ששמעתי את עדותה, אני נכון לאשר סכום נוסף, מעבר לפיצוי בגין המקררים כאמור לעיל, בסך של 6,000 ₪.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום כולל של 24,400 ₪ ובנוסף הוצאות משפט בסכום כולל של 600 ₪ נוספים.

זו תביעה להשבת סכומים ששילמה התובעת לנתבעת עבור תיקון המקרר שבבעלותה, וכן לפיצויים.

התובעת דורשת לחייב את הנתבעת בסכום שנדרשה לשלם עבור החלפת הכרטיס שלא לצורך, בפצוי בגין הפסד ימי עבודה ועגמת הנפש שנגרמה לה, ובסה"כ בסכום של 5,000 ש"ח. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי ביום 11.10.10 רכשה התובעת מקרר מתוצרת אמנה, בצרוף תעודת אחריות למשך 12 חודשים, אשר תוקפה הסתיים ביום 10.10.11.

הנתבעת טוענת כי אין מקום להשבת הסכום ששילמה התובעת בגין החלפת כרטיס, שכן הכרטיס היה פגום והי צורך בהחלפתו.

...

לאחר ששמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענת התובעת כי טכנאי הנתבעת לא איתרו את התקלה במקרר וכי לא היה צורך בהחלפת כרטיס הפיקוד.

עדותה של התובעת היתה אמינה ואיני מקבלת את טענת הנתבעת כי מדובר בצירוף מקרים ובשתי תקלות שונות.

לפיכך, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,130 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 18.5.15 ועד התשלום בפועל.

ממשיך התובע וטוען בכתב התביעה כי נגרמו לו "נזקים בלתי הפיכים והוא נקלע לקשיים כלכליים מאחר והחנות לא נפתחה בזמן ולא סיפקה את מה שהבעלים קיוו, וכל זה באשמתה הבלעדית של הנתבעת אשר לא סיפקה את המוצרים שהוזמנו ו/או לא תיקנה כדין את מה שסיפקה" (סע' 11 לכתב התביעה).

לפי כתב התביעה, דרישות התשלום של התובע מאת הנתבעת מתייחסות להתקשרות חוזית בין הצדדים ולכשלונה של התקשרות זו (אספקת ציוד באיחור, ציוד לא תואם הזמנה, ציוד לא תקין וכדומה).

בהתאמה, הדרישות הכספיות אותן דורש התובע במסגרת התביעה הינן השבת סכום התמורה (סע' 12א' לכתב התביעה) ופיצויים בגין ההפרה (סע' 12ב' לכתב התביעה).

הנתבעת טוענת שענין המנוע והמדחס הוא הענין המשמעותי בציוד מסוג זה, כי רכיבים כמו 'גוף מקרר' אינם משמעותיים, כי לא לגביהם מתייחסות הזמנות והתקשרויות בין הנתבעת לבין לקוחות, וכי לכל הסוגיה לא אמורה להיות כל השלכה על התביעה והנזקים הנתבעים בה. בענין זה יש לזכור כי הנתבעת, כפי שהדגישה לא פעם, היא הגורם המקצועי.

...

לאור הדיון לעיל, ממילא אין בסוגיה זו כדי לשנות את המסקנה.

הערה וסוף דבר 72.

לאור האמור לעיל ולאחר שעיינתי במכלול החומר שהובא לפני, התביעה נדחית.