ההמחאה השניה – על סך 766,651 ₪ המהוה כ- 60% מסכום התמורה על פי הסכם המכר, הוצאה לפקודת המנוחים (עמ' 4 לנ/3 ) ומפאת חשיבות הענין אתייחס להתנהלות הדיונית שהובילה לבירור העובדות הרלוואנטיות להמחאה זו.
"גלגולי" ההמחאה בסך 766,561 ₪
כאמור לעיל, בכתב הגנתם התייחסו הנתבעים להמחאה על סך 766,561 ₪ (להלן – "ההמחאה") וטענו כי היא הועברה למנוח ומאחר והייתה "למוטב בלבד" היא הופקדה גם בחשבון של המנוח, מנגד טענו כאמור התובעים כי לא אותרה בחשבונות המנוחים הפקדה בסכום הנ"ל.
לאור האמור, הוגשו מספר רב של בקשות ע"י התובעים, ועל אף היתנגדות הנתבעים, ניתנו על ידי מספר רב של צוים שהופנו תחילה למזרחי טפחות ולאחר מכן לבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן-"מרכנתיל"), ובסיום ההליכים, התקבלה ביום 24.5.21 רשומה מוסדית מאת מרכנתיל (נספח 4 לתצהיר התובעת 1)(להלן – "הרשומה המוסדית") ממנה עלו הנתונים הבאים:
בחשבון במרכנתיל סניף 640 (סניף אל ראם) בבעלות המנוחים, בוצעה ביום 4.6.99 פעולת הפקדה של הסך של 766,561 ₪ ומיד לאחריה פעולה של "החזרת שטר" באותו סכום (דף החשבון -נספח א' לרשומה המוסדית).
יותר מכך, ביום 10.2.21 הוגשה תגובה נוספת מטעם הנתבעים לבקשת התובעים להרחבת הצוו שניתן כנגד מרכנתיל והם טענו בין היתר כי "כל היתר, כיצד פעלו הורי המנוחים בהמחאה ומה עשו בה לאחר הפקדתה בחשבונם, אינו מעניינם של הנתבעים והם לא מוסמכים להסכים !!! ו/או להיתנגד לחשיפת פרטי צד ג'" (סעיף 16 לתגובה)(דגש שלי ש.מ).
אקדים ואדגיש כי כעולה מהקטע הראשון המודגש לעיל, הנתבעת 2 סתרה בעדותה את עדותו של הנתבע 1 וחזרה וטענה כי למנוח היו חובות למעיינות נצרת וכך היא נישאלה איך הוחזר למנוח סכום ההמחאה שהופקד בחשבון מעיינות נצרת והיא השיבה: "שהוא משך, קודם כל הכרטסת שלו כבר היתה בחוב, שכסף שלקח לפני שהוא העביר לנו את, לפני שקיבלנו את המשכנתא וגם לקח כסף מזומנים..." (שם, עמ' 159 ש' 19-20).
כפי שפורט בהרחבה לעיל, הנתבע 1 לא זו בלבד שהיה שותף פעיל ,בהליך הנוסף, להצגת מכלול המצגים העובדתיים שנדחו על ידי בית המשפט שם, ואשר כללו גם את הטענות לפיהן הסכם המכר הנו הסכם תקף, שתמורתו שולמה במסגרת "היתחשבנות" בין המנוח והנתבע 1, ובמסגרת זו היה שותף מלא גם להסתרת העובדה שכל כספי ההמחאה שקבלו המנוחים הועברו למעיינות נצרת, אלא שבית המשפט שם אף התרשם כי "הרוח החיה" בכל עסקת שילדרז היה בכלל הנתבע 1, שיזם את ההיתקשרות ואף נקבע כי "המעורבות של שבלי גם לאחר שלגירסתו ולגירסת סיסו, שילם סיסו למעיינות את יתרת התמורה שנועדה לכסוי חובות החברה למעיינות, מלמדת על כך ששיבלי הוא העניין האמתי בהתקשרות ובתביעת סיסו" (סעיף 31 לפסק הדין).
...
בד בבד, ולאחר שלא עלה בידי התובעים להוכיח כי המנוח החזיר לנתבעים את הסך של 103,439 ₪ מכספי ההלוואה שבו סולקה הלוואת המנוחים בבינלאומי, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים את הסך של 103,439 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ו/או ריבית מיום 6.6.1999 ועד מועד התשלום בפועל.
בענין זה אני מורה לתובעים ולנתבעים להגיש עד ליום 20.12.23 תחשיב מטעמם בצירוף נימוקים (בהיקף טיעון שלא יעלה על 2 עמודים) של הסכום שעל התובעים לשלם בהתאם לסעיף זה ותינתן על ידי החלטה משלימה בנושא.
מאידך, גם לתובעים תרומה מסוימת להגדלת היקף ההליך בכך שהעלו טענות שונות שנזנחו על ידם כגון טענת הזיוף, או טענות שלא הוכחו ואשר הצריכו השקעת משאבים דיוניים מהנתבעים ומבית המשפט.בשקלול כל האמור תוך מתן דגש על כך שתביעתם של התובעים התקבלה, אני מחייב את הנתבעים בהוצאות האגרה וכן בתשלום לתובעים ביחד של הסך של 35,000 ₪ (כולל מע"מ).
