מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת כספים שהופקדו בשיקים "למוטב בלבד" בחשבון צד ג

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה לפצוי עקב הפקדת שני שיקים שלו המשורטטים 'למוטב בלבד' בחשבון שאינו חשבון הנפרע לפי השיק.
התובע עותר להשבת הכספים שנמשכו מחשבונו והופקדו לחשבונו של צד ג' שאינו הנפרע.
לטענת התובע הוא הלווה לחבר כספים לצורך מסויים באמצעות מתן שני שיקים משורטטים 'למוטב בלבד' בסך כולל של 51,000 ש"ח. החבר לא הפקיד הכספים לחשבונו, ובבדיקה שעשה התובע מצא כי השיקים הופקדו על ידי החבר אצל נתבע 1 בחשבונו של צד ג' המצוי אצל נתבע 2.
...
התובע לא הוכיח כל אחריות בפעולות נתבע 2 כלפיו, ומשכך דין התביעה כלפי נתבע 2 להידחות.
סוף דבר, התביעה נגד נתבעים 1 ו-2 נדחית.
משנדחו התביעות, נדחית כמובן גם הודעת צד ג'.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

יש לבחון שתי שאלות עיקריות: האם כטענת הנתבע השיקים נשוא כתב התביעה הועברו לחשבונו כתשלומים להשבת חובות של ערן כלפי הנתבע , או האם כטענת התובע המדובר בהפקדת כספים בחשבון שלא כדין, בשים לב לכך שהמדובר בשיק למוטב בלבד שניתן לטובת עסקו של התובע.
סופו של דבר: על הנתבע להשיב הכספים לתובע מסקנתי היא שיש לקבל את טענת התובע לפיה הנתבע עשה עושר שלא במשפט בעת שקבל לחשבונו שלא כדין שיקים, לאור הקביעה בדבר העידר תמורה עבור השקים מצד ערן, והיעדר ידיעה מצד התובע כי השקים מופקדים בחשבונו של צד ג'.
...
סופו של דבר: על הנתבע להשיב הכספים לתובע מסקנתי היא שיש לקבל את טענת התובע לפיה הנתבע עשה עושר שלא במשפט בעת שקיבל לחשבונו שלא כדין שיקים, לאור הקביעה בדבר העדר תמורה עבור השקים מצד ערן, והעדר ידיעה מצד התובע כי השקים מופקדים בחשבונו של צד ג'.
אני סבורה כי אין בהתנהלות זו להשליך לעניין השבת השקים, לאור המסקנה לפיה לא ניתנה תמורה בעד השקים, וכי הנתבע לא הוכיח את גרסתו לעניין הפקדת השקים בחשבונו לתשלום חובות, והרשאת התובע.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע סך של 27,550 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התובענה ועוד מועד התשלום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת התביעה עתרה התובעת להשבת סכומים של שני שיקים בסך כולל של 250,000 ₪, אשר לטענתה נרשמו לפקודת התובעת עם הכיתוב: "למוטב בלבד", אולם הם הופקדו לחשבון אחר שאינו חשבונה.
התובעת טוענת, כי עולה חשד כבד, כי הנתבע התרשל כלפי התובעת ואיפשר מעילה כספית וגזילת כספי התובעת לאחר שהפקיד את כספיה בשיקים שנעשו על שמה ולמוטב בלבד, בחשבון שאינו חשבונה של התובעת.
לפיכך, הפקיד מר גפני בידיעתה ובאישורה של התובעת את שני השיקים לחשבון החברה שבבעלותו – חברת רננית רכבים 2009 בע"מ. צדדי ג' מכחישים את טענת התובעת, כי השיקים היו למוטב בלבד.
...
סוף דבר אשר על-כן ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נגד הנתבע נדחית בזה.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט, ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ש"ח (כולל מע"מ), ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לנוכח דחיית התביעה נגד הנתבע, נדחית אף ההודעה לצדדי ג' שהגיש הנתבע, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובעת התובעת טוענת, כי מדובר בהתנהגות תמוהה של שני בנקים, אשר לא הגנו על כספה, לא נהגו בקפדנות ובזהירות, כנדרש, והיפרו את חובותיהם החוזיות והשטריות – במיוחד החובה לפרוע את השיק למוטב בלבד.
לפיכך, אין מקום להרחיב בענין זה. סעיף 82(א) לפקודה עוסק בהגנה על בנקאי גובה ומורה כדלקמן: "בנקאי שקיבל לטובת לקוחו, בתום לב ובלי רשלנות, פירעונו של שיק המשורטט אליו, בכללות או במיוחד, ואין ללקוח זכות קנין בשיק או שזכות קנינו פגומה, לא יחוב הבנקאי כלפי בעלו האמתי של השיק מחמת זו בלבד שקבל את הפרעון האמור". בנק דיסקונט טוען, כי בנסיבות הענין, ברי כי פעולתו של האחרון היתה בתום לב וללא כל רשלנות, ולכן עומדת לו הגנת סעיף 82(א) הנ"ל. כאשר נשאל מר יחיאל שרעבי, מדוע סרב בנק דיסקונט לבטל את הזיכוי-למרות שהשיק הופקד ונפרע לזכות אדם שאינו המוטב – השיב, כי "השיק נחזה כאילו הופקד לחשבון המוטב" (ע' 37 ש' 23).
בשיק נושא התביעה לא השאירה התובעת את שאלת העבירות בספק, ולא הותירה מקום לפרשנות, שכן על גבי השטר, לצד ההוראה "שלמו למוטבים בלבד", הודפסו מראש בין קווי השרטוט המילים "לא סחיר". כוונת התובעת היתה ברורה וחד-משמעית-השיק אינו עביר ואינו טהיר כלפי כולי עלמא.
לשם כך נועדו המלים "למוטב בלבד". לפיכך, היסב השיק המצוין בביטוי "למוטב בלבד" יכול להיות אך ורק היסב לגוביינא, כאשר הבנק הגובה הוא שלוח של המוטב – הנפרע, ואין הוא מאפשר פירעון השטר לצד ג' שאינו המוטב (ע"א 6909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ, פ"ד נה(4) 83, 85 מפי כב' הנשיא ברק).
...
אני קובעת, כי נזקה של התובעת הוכח כדבעי, וזאת לאור העובדה שחשבונה חויב בסכום השיק במלואו, וכי הנזק ארע כתוצאה ממעשיו ומחדליו של בנק דיסקונט.
סוף דבר אני מקבלת את התביעה נגד בנק דיסקונט (נתבע 2), ומחייבת אותו לשלם לתובעת את סכום התביעה, בסך 315,970 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה (1.7.02) ועד התשלום המלא בפועל.
אני דוחה את התביעה כנגד בנק איגוד (נתבע 1) ומורה, כי בנסיבות הענין, תשלם התובעת לנתבע 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל ומופחת של 5,000 ₪, בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית, החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ההמחאה השניה – על סך 766,651 ₪ המהוה כ- 60% מסכום התמורה על פי הסכם המכר, הוצאה לפקודת המנוחים (עמ' 4 לנ/3 ) ומפאת חשיבות הענין אתייחס להתנהלות הדיונית שהובילה לבירור העובדות הרלוואנטיות להמחאה זו. "גלגולי" ההמחאה בסך 766,561 ₪ כאמור לעיל, בכתב הגנתם התייחסו הנתבעים להמחאה על סך 766,561 ₪ (להלן – "ההמחאה") וטענו כי היא הועברה למנוח ומאחר והייתה "למוטב בלבד" היא הופקדה גם בחשבון של המנוח, מנגד טענו כאמור התובעים כי לא אותרה בחשבונות המנוחים הפקדה בסכום הנ"ל. לאור האמור, הוגשו מספר רב של בקשות ע"י התובעים, ועל אף היתנגדות הנתבעים, ניתנו על ידי מספר רב של צוים שהופנו תחילה למזרחי טפחות ולאחר מכן לבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן-"מרכנתיל"), ובסיום ההליכים, התקבלה ביום 24.5.21 רשומה מוסדית מאת מרכנתיל (נספח 4 לתצהיר התובעת 1)(להלן – "הרשומה המוסדית") ממנה עלו הנתונים הבאים: בחשבון במרכנתיל סניף 640 (סניף אל ראם) בבעלות המנוחים, בוצעה ביום 4.6.99 פעולת הפקדה של הסך של 766,561 ₪ ומיד לאחריה פעולה של "החזרת שטר" באותו סכום (דף החשבון -נספח א' לרשומה המוסדית).
יותר מכך, ביום 10.2.21 הוגשה תגובה נוספת מטעם הנתבעים לבקשת התובעים להרחבת הצוו שניתן כנגד מרכנתיל והם טענו בין היתר כי "כל היתר, כיצד פעלו הורי המנוחים בהמחאה ומה עשו בה לאחר הפקדתה בחשבונם, אינו מעניינם של הנתבעים והם לא מוסמכים להסכים !!! ו/או להיתנגד לחשיפת פרטי צד ג'" (סעיף 16 לתגובה)(דגש שלי ש.מ).
אקדים ואדגיש כי כעולה מהקטע הראשון המודגש לעיל, הנתבעת 2 סתרה בעדותה את עדותו של הנתבע 1 וחזרה וטענה כי למנוח היו חובות למעיינות נצרת וכך היא נישאלה איך הוחזר למנוח סכום ההמחאה שהופקד בחשבון מעיינות נצרת והיא השיבה: "שהוא משך, קודם כל הכרטסת שלו כבר היתה בחוב, שכסף שלקח לפני שהוא העביר לנו את, לפני שקיבלנו את המשכנתא וגם לקח כסף מזומנים..." (שם, עמ' 159 ש' 19-20).
כפי שפורט בהרחבה לעיל, הנתבע 1 לא זו בלבד שהיה שותף פעיל ,בהליך הנוסף, להצגת מכלול המצגים העובדתיים שנדחו על ידי בית המשפט שם, ואשר כללו גם את הטענות לפיהן הסכם המכר הנו הסכם תקף, שתמורתו שולמה במסגרת "היתחשבנות" בין המנוח והנתבע 1, ובמסגרת זו היה שותף מלא גם להסתרת העובדה שכל כספי ההמחאה שקבלו המנוחים הועברו למעיינות נצרת, אלא שבית המשפט שם אף התרשם כי "הרוח החיה" בכל עסקת שילדרז היה בכלל הנתבע 1, שיזם את ההיתקשרות ואף נקבע כי "המעורבות של שבלי גם לאחר שלגירסתו ולגירסת סיסו, שילם סיסו למעיינות את יתרת התמורה שנועדה לכסוי חובות החברה למעיינות, מלמדת על כך ששיבלי הוא העניין האמתי בהתקשרות ובתביעת סיסו" (סעיף 31 לפסק הדין).
...
בד בבד, ולאחר שלא עלה בידי התובעים להוכיח כי המנוח החזיר לנתבעים את הסך של 103,439 ₪ מכספי ההלוואה שבו סולקה הלוואת המנוחים בבינלאומי, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים את הסך של 103,439 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ו/או ריבית מיום 6.6.1999 ועד מועד התשלום בפועל.
בענין זה אני מורה לתובעים ולנתבעים להגיש עד ליום 20.12.23 תחשיב מטעמם בצירוף נימוקים (בהיקף טיעון שלא יעלה על 2 עמודים) של הסכום שעל התובעים לשלם בהתאם לסעיף זה ותינתן על ידי החלטה משלימה בנושא.
מאידך, גם לתובעים תרומה מסוימת להגדלת היקף ההליך בכך שהעלו טענות שונות שנזנחו על ידם כגון טענת הזיוף, או טענות שלא הוכחו ואשר הצריכו השקעת משאבים דיוניים מהנתבעים ומבית המשפט.בשקלול כל האמור תוך מתן דגש על כך שתביעתם של התובעים התקבלה, אני מחייב את הנתבעים בהוצאות האגרה וכן בתשלום לתובעים ביחד של הסך של 35,000 ₪ (כולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו