תביעתה של עדן מורכבת משלושה חלקים:
תביעה לתשלום סך 18,150 ₪, בגין כספים שלטענתה של עדן גבה אלירן מההורים ונותרו בידיו;
תביעה לתשלום פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין הפרת ההסכם עימה;
תביעה לתשלום פיצוי בגין לשון הרע שפירסמו עליה הנתבעים, בסך 50,000 ₪.
לטענת עדן, משהודה אלירן, כי הורים שילמו לו כספים לצורך הרשמה לקייטנה, הרי שטענתו כי החזיר 80% מהכספים להורים היא בבחינת הודאה והדחה, ולכן – עליו הנטל להוכיח טענתו.
סוף דבר
סקרתי לעיל בהרחבה את נסיבות המחלוקת, שבעקבותיה הוגשה תביעה זו.
לאור הנסיבות שנסקרו נמצא, כי מי שהפר את הסכם השותפות לא היה אלירן, כי אם עדן, ולכן היא אינה זכאית לסעדים שנתבעו בגין הפרת חוזה.
תביעותיהם של הנתבעים מס' 2 עד 6 נדחו אף הן. לאור האמור, יישא כל צד בהוצאותיו.
...
מה הייתה חלוקת התפקידים המוסכמת?
אין חולק, כי הקייטנה, שהייתה אמורה לפעול בשני מחזורים, האחד בחודש יולי והשני בחודש אוגוסט, פעלה בסופו של דבר במשך שלושה ימים בלבד, לאחר שנתגלעה מחלוקת בין עדן לבין אלירן.
סוף דבר
סקרתי לעיל בהרחבה את נסיבות המחלוקת, שבעקבותיה הוגשה תביעה זו.
לאור הנסיבות שנסקרו נמצא, כי מי שהפר את הסכם השותפות לא היה אלירן, כי אם עדן, ולכן היא אינה זכאית לסעדים שנתבעו בגין הפרת חוזה.
ולבסוף, נמצא כי דין תביעתם של התובעים מס' 2 עד 6 להידחות.
אשר להוצאות המשפט, אף שהתביעה התקבלה בחלקה, אני סבורה כי אין להוסיף ולחייב את הנתבעים בהוצאות משפט.
