תביעה להשבה ופיצוי בגין הפרת הסכם מכר דירה

המבקשים הגישו בחודש אפריל 2023 תביעה בסך 1,635,229 ₪ לקבלת פיצוי בגין הפרת הסכם מכר למכירת נכס.

התבקש פיצול סעדים "שכן מלוא סעדיהם טרם התגבשו מאחר וטרם השיבו את הנכס למצבו כפי שהיה במועד חתימת הסכם המכר, והנתבעים צפויים לגרום נזקים נוספים בזדון" (סעיף 46 לכתב התביעה).

נטען כי הכספים המעוקלים שנמצאים בקופןת בית המשפט המחוזי לא שייכים לנתבעים אלא לידיהם והמבקשים גם לא השלימו התמורה בגין הדירה ונותרו חייבים למשיב 1 סך 270,000 ₪.

...

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

התובעים הגישו, ביום 12.4.2016, תביעה לפצוי כספי בגין הפרות הסכם מכר דירה וליקויי בנייה, אשר סכומה הועמד על סך של 260,000 ש"ח. ביום 31.5.2010 נחתם בין הצדדים הסכם מכר, במסגרתו רכשו התובעים מן הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת), שהיא חברה קבלנית העוסקת בתחום בניית דירות ומכירתן, דירה בפרוייקט בראשון לציון.

בתשובה לשאלה האם בתוכנית שצורפה להסכם המכר ושעליה חתומים התובעים לא ניתן להבין שחלון הממ"ד פונה אל הלובי המומחה השיב אמנם כי "כל אחד שמסתכל רואה איפה הדלת ואיפה החלון, והוא רואה גם שהחלון נמצא במקום שכתוב "כניסה". אז זה בהכרח הלובי של הקומה.

...

מעבר לצורך אציין, כי דין הטענה להידחות גם לגופה, שעה שהנתבעת לא הוכיחה כי נגרם לה עצמה כל נזק כתוצאה מן הבנייה הבלתי חוקית המיוחסת לתובעים.

ביתר טענות הצדדים לא מצאתי ממש, והן נדחות.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: בגין ליקויי הבנייה, לרבות הייבוש התת רצפתי ומגורים חלופיים– 60,226 ₪ בגין ירידת ערך: 40,500 ₪; בגין איחור במסירה: 35,417 ₪; בגין החזר הצמדה בגין החניה: 4,653 ₪; בגין פיצוי בגין נזק לא ממוני: 25,000 ₪; בגין החזר הוצאות: 25,000 ₪.

השתלשלות ההליכים ביום 14.07.2016 פנתה התובעת לבית משפט זה והגישה תביעה שהוכתרה כתביעה ל"ביטול, השבה ופיצויים בגין הפרת ההסכם" (תמ"ש 31829-07-16) במסגרתה עתרה לביטול ההסכם עקב הפרה יסודית שלו באי תשלום יתרת התמורה עבור הזכויות בדירה ולחיוב הרוכשים בפצוי מוסכם בסך 100,000 ₪.

יתר על כן, חתימה על הסכם המכר חודשים ספורים לאחר שהוגשה ע"י התובעת בקשה לפשיטת רגל והקדמה של מועד מסירת החזקה בדירה אף כי שולמה בגינה מחצית התמורה בלבד מטילה צל כבד על היתנהלות כל הצדדים לעסקה, עת המבוי הסתום אליו היא נקלעה שרתה את האינטרסים של כולם – מחד, יתרת התמורה שהתעכבה לא הגיעה לקופת הנשייה בהליך פשיטת הרגל ו/או לידי נושיו של הנתבע 1, ומאידך הרוכשים קיבלו החזקה בדירה, אף כי שילמו בגינה מחצית מן התמורה בלבד.

...

בהינתן הסיטואציה שנוצרה ומשחרף כל הניסיונות שנעשו והזמן שהועמד לרשותם, לא עלה בידי הצדדים להשלים את עסקת המכר, מצאתי כי יש למנות בעל תפקיד מטעם בית המשפט – כונס נכסים אשר יעשה כן. משכך, אני ממנה בזאת, כפוף להסכמתו, את עו"ד .

סוף דבר נוכח האמור בהרחבה לעיל, נקבע בזאת כדלקמן: 1- התביעה לביטול הסכם המכר- נדחית.

לצד זאת, עתירת הרוכשים לחיוב המוכרים בפיצוי המוסכם- נדחית.

השני (להלן: "ההליך הקודם") בבית משפט השלום בחדרה, תביעה כספית להשבת חלק מהתמורה ששילמה, בטענה למצג שוא בקשר לגודל הדירה, וכן לפצוי בגין מסירת החזקה לידיה באיחור.

ניתנה לו ההזדמנות לצרף לסיכומיו את הבקשה הראשונה והוא לא עשה כן. מנגד, כב' השופטת ענבל קצב קרן, הורתה בהחלטתה מיום 25.4.18 להשלים את עסקת המכר, תוך הגשת תביעה נפרדת בגין ההפרות.

היה בידם לפעול במישורים רבים, והם ישבו בחוסר מעש: תחילה – ניתן היה להודיע על חילוט השיק בסך 100,000 ₪ שנימסר עם הגשת ההצעה במיכרז; לאחר מכן – ניתן היה לשלוח לנתבעת התראה בדבר הפרה ולדרוש ממנה לתקנה; עוד ניתן היה לפנות לבימ"ש לעינייני מישפחה בבקשה למתן הוראות, כפי שנעשה תשעה חודשים מאוחר יותר; ניתן היה לפתוח בהליך לביטול ההסכם (ללא צורך בהתראה נוכח הפרה יסודית, סע' 7(א) לחוק התרופות), תוך קבלת אישור בימ"ש לכך – מה גם שההפרה הראשונה הייתה במועד סמוך יחסית למועד ההתמחרות, כך שניתן היה לפרסם מיכרז חדש ולמקסם את התמורה עבור הדירה; בהמשך – ניתן היה לשלוח לנתבעת מכתב המעמיד אותה בפני התוצאות של הפרותיה (ריבית, פיצוי מוסכם); ראוי היה לציין בתכתובת עם ב"כ הנתבעת, שהחלה באוקטובר 2017, כי הכונסים עומדים על זכויותיהם כתוצאה מההפרות; ולבסוף – ניתן היה להגיש תביעה שכנגד, בהליך הקודם, שהנתבעת פתחה בו כבר בינואר 2018, עוד טרם ביצע האת התשלום השני.

...

כפי שציינה כב' השופטת א. אלון בעניין כהן נ' מנדלמן, וכפי שציינתי לעיל, באתי למסקנה כי התובעים מנועים מלדרוש את הפיצוי המוסכם, שעה שהפכו את ההפרה מ"יסודית" ל"לא יסודית" בהתנהגותם.

התביעה לתשלום פיצוי בגין הכשלת ההתמחרות – נדחית.

התביעה לתשלום הפיצוי המוסכם – נדחית.

עסקינן בתביעת השבה ופיצויים בעקבות ביטול הסכם שנכרת בין בעלי הדין.

"ביטול של חוזה בשל הפרתו אינו פוטר, כשלעצמו, את הצד המפר מעולה של תניה בדבר פיצויים מוסכמים. חוזה כולל, דרך כלל, חיובים אשר נועדו להגשים את תכלית ההיתקשרות בין הצדדים. עניין זה ברור בעסקה דוגמאת מכר, שכירות וקבלנות. חיובים מסוג זה פוקעים, על-פי רוב, במקרה שבו בוטל החוזה כדין, ואולם ישנם חיובים שבגדרם הצדדים מבקשים להסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם לאחר שהסתיימה השגת התכלית הראשונית, כשלה או השתבשה. חיובים אלה, מעצם טיבם, ממשיכים לחול אף לאחר ביטול החוזה" (ע"א 187/87 לוי נגד דויטש, פורסם ביום  21/8/89).

אין עסקינן בחיוב הישתדלות של הנתבע למכור את דירת המנוחה לתובע, אלא, בחיוב תוצאה, לפיו, אי השגת התוצאה, במקרה דנן, אי העברת הזכויות בדירה על שם הנתבע לשם מכירתו לתובע, היא כשלעצמה הפרה של זכרון הדברים ומקימה לתובע את הזכות לקבל לידיו את סכום הפיצויים המוסכמים.

...

מלשון החוזה נמצא כי הייתה כוונה להחיל את הוראת הפיצויים המוסכמים על הפרה של אי העברת הזכויות בדירה לנתבע וממנו לתובע, על כן, בהינתן האמור, אני קובעת כי הנתבע הפר את זיכרון הדברים ויש לחייב אותו בסכום הפיצויים המוסכמים.

לסיום אני מקבלת את התביעה במלואה.

נוכח התוצאה שהתקבלה, אני מורה על מימוש העיקול שהוטל על כספי הנתבע אצל המחזיק, עו"ד יאיר רונן, בתפקידו ככונס נכסים על נכסי המנוחה קמרי ג'אני ת"ז 072244023, ומורה על העברת מלוא הסכום שעוקל לידי התובע.