תביעה להשבה ופיצוי בגין ביטול חוזה מכר דירה

המשיב הגיש תביעת חוב ביום 31.10.16 בסך של 790,000 ₪ שעילתה השבת כספים ופצוי בגין ביטול הסכמי המכר.

המשיב העביר את הסכומים ללא קבלת בטוחה מכמה טעמים: ההכרות המוקדמת, העסקה הטובה לדעתו, החייב היה מוכר כאדם מבוסס כלכלית אותה עת, עסקה דומה שבה המשיב מכר לחייבים דירה, ובה כספי המקדמה הועברו טרם חתימת ההסכם ומחשבונותיו העיסקיים של החייב ונטייתו של החייב לתת אמון באנשים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במכלול הטענות אני דוחה את בקשת הנאמן.

בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המשיב ויתר על הערת האזהרה הרשומה לטובתו, והגיש תביעת חוב.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה.

על כן הוגשה התובענה דנן, ולצידה בקשה לסעדים זמניים שמטרתם להבטיח השבה של כספי התמורה ששלמו ולא הושבו להם תוך הפרה של הסכם הביטול, וכן לפצוי בגין הנזקים שנגרמו להם, כדלקמן: (א) השבה של כספי התמורה ששלמו בסך נומינלי של 828,542 ש"ח בתוספת הפרישי הצמדה למדד תשומות הבנייה, ובסך הכול 871,763 ש"ח; (ב) סך של 4,846 ש"ח עבור טפול משפטי לצורך רישום זכויות בלישכת רישום המקרקעין; (ג) סך של 4,130 ש"ח בגין שירותי תיווך ששלמו עבור רכישת הדירה; (ד) 1,770 ש"ח בגין שכר טירחת עו"ד ששלמו עבור רכישת הדירה; (ה) 49,000 ש"ח בגין דמי השכירות שהם נאלצו ונאלצים לשלם עבור דירה אחרת (הסכום מורכב מדמי שכירות בסך של 3,500 ש"ח לחודש במכפלת 14 חודשי האיחור במסירה עד הביטול); (ו) 1,495 ש"ח בגין עלויות פתיחת תיק משכנתה ורישום מישכון ברשם המשכונות; (ז) 43,010 ש"ח בגין תשלומי ריבית המשכנתה שהם שילמו מעת נטילתה ועד הגשת התביעה; (ח) 120,000 ש"ח כפצוי ללא הוכחת נזק – סכום ההפרש שבין התמורה של הדירה שנקבעה בהסכם המכר ובין שווי הדירה במועד הודעת הביטול; (ט) סך של 20,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.

...

אולם אין בכך כדי להוביל למסקנה שהיא לא העידה אמת.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעים סך של 141,519 ש"ח. כמו כן תישא הנתבעת בשכר טרחת בא כוח התובעים בסך של 35,000 ש"ח. הסכום נגזר משווי התביעה המקורית, אשר הייתה מוצדקת כשהוגשה להשבת מלוא כספי התמורה.

עסקינן בתביעת השבה ופיצויים בעקבות ביטול הסכם שנכרת בין בעלי הדין.

"ביטול של חוזה בשל הפרתו אינו פוטר, כשלעצמו, את הצד המפר מעולה של תניה בדבר פיצויים מוסכמים. חוזה כולל, דרך כלל, חיובים אשר נועדו להגשים את תכלית ההיתקשרות בין הצדדים. עניין זה ברור בעסקה דוגמאת מכר, שכירות וקבלנות. חיובים מסוג זה פוקעים, על-פי רוב, במקרה שבו בוטל החוזה כדין, ואולם ישנם חיובים שבגדרם הצדדים מבקשים להסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם לאחר שהסתיימה השגת התכלית הראשונית, כשלה או השתבשה. חיובים אלה, מעצם טיבם, ממשיכים לחול אף לאחר ביטול החוזה" (ע"א 187/87 לוי נגד דויטש, פורסם ביום  21/8/89).

אין עסקינן בחיוב הישתדלות של הנתבע למכור את דירת המנוחה לתובע, אלא, בחיוב תוצאה, לפיו, אי השגת התוצאה, במקרה דנן, אי העברת הזכויות בדירה על שם הנתבע לשם מכירתו לתובע, היא כשלעצמה הפרה של זכרון הדברים ומקימה לתובע את הזכות לקבל לידיו את סכום הפיצויים המוסכמים.

...

מלשון החוזה נמצא כי הייתה כוונה להחיל את הוראת הפיצויים המוסכמים על הפרה של אי העברת הזכויות בדירה לנתבע וממנו לתובע, על כן, בהינתן האמור, אני קובעת כי הנתבע הפר את זיכרון הדברים ויש לחייב אותו בסכום הפיצויים המוסכמים.

לסיום אני מקבלת את התביעה במלואה.

נוכח התוצאה שהתקבלה, אני מורה על מימוש העיקול שהוטל על כספי הנתבע אצל המחזיק, עו"ד יאיר רונן, בתפקידו ככונס נכסים על נכסי המנוחה קמרי ג'אני ת"ז 072244023, ומורה על העברת מלוא הסכום שעוקל לידי התובע.

ביטול הסכם לרכישת דירה בשל מישכון רשום ברשם המשכונות על זכויות המוכרת בדירה לטובת אביה, ודרישת הקונה השבה ופיצויים בגין כך עומדים בבסיס ההליכים בתיק זה. העובדות ברקע הדברים ביום 14.8.2018 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת 1 (להלן "מיה") הסכם מכר, ולפיו מכרה מיה לתובעת את כל זכויותיה בדירה המסומנת כדירה 432 ברחוב אברבנאל 74 בתל אביב (להלן: "הדירה").

על רקע זה מבקשת התובעת בכתב התביעה לחייב את מיה ואת עו"ד הנתבעים, יחד ולחוד, להשיב לה את הכספים ששילמה למיה בגין עסקת המכר בסך של 175,000 ₪; ולשלם את הפצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר בסך של 210,000 ₪; את הוצאותיה בגין עסקת המכר שבוטלה בסך של 71,498 ₪; וכן פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 50,000 ₪ - סה"כ 529,221 ₪, בתוספת שכר טירחת עו"ד ריאלי ששולם בגין הליכים אלה בסך שלא יפחת מ- 110,000 ₪.

...

ההודעות לצד שלישי שהגישו מיה ועו"ד הנתבעים, זה כנגד זה - נדחות.

ההודעות לצד שלישי שהגישו מיה ועו"ד הנתבעים נגד המנוח - נדחות.

התביעה שכנגד - נדחית.

תשלומים אלה שולמו ישירות לבנק המלווה של הפרויקט, שמסר לקמינדר הרוכשת ערבויות בנקאיות להבטחת כספיה, על פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות, תשל"ה-1974.

יודיעו לי איפוא הצדדים האם יש נכונות שיינתן פסק דין הדוחה תביעת האכיפה שהגישה קמינדר בהליך כאן, בלי שהדבר יקים מעשה בי"ד ביחס לטענותיה כי הודעת הביטול נשלחה על ידי מצפה שלא כדין, ותוך מתן היתר לפיצול סעדים בגין כל נזק כספי, לרבות השבה ופיצויים, כלפי כל בעל דין אותו תראה קמינדר לתבוע בשל ביטול הסכם המכר.

...

כאשר נדחית תביעה בנתונים אלה מחמת ייתור הסעד הנתבע, ולא מחמת הכרעה לגופה של עילה, אין אמור לקום מעשה בי"ד ביחס לאותה עילה).

יוער: כאשר מתבקש תיקון תביעה, ברגיל נכון יותר בעיני להורות על צירוף טיוטת הנוסח המבוקש לבקשה, ככל והטיוטא לא צורפה מראש, מאשר להיעתר לתיקון "על החלק". בשים לב לטעמים בעטיים ביקשה קמינדר 60 יום לשם הגשת התביעה המתוקנת לא הוריתי מחד על צירוף הטיוטא, שכן קמינדר ביקשה להעריך גובה הסכומים וזהות הנתבעים על פי ההתפתחויות מול הבנק המלווה.

ככל שלא מגיעים הצדדים להסכמה על נוסח ביטול נדרש ברשות המיסים, דומה כי דחיית התביעה מתוך מתן היתר לפיצול סעדים באופן שתואר הנו נכון אף מבחינה זו. סוף דבר: הצדדים יודיעו לי עד 10.5.2023 עמדתם בשאלה מדוע לא תדחה התביעה כאן כתביעת אכיפה, מתוך מתן היתר לפיצול סעדים כך שיובהר כי בידי קמינדר הזכות לתבוע סעדים כספיים, בין פיצוי בין השבה ובין שניהם, בגין ביטול העסקה שלא כדין (לשיטתה) על ידי מצפה, כלפי כל נתבע נדרש לשיטתה של קמינדר.