מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להריסה בשל הסגת גבול בן שכנים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בחוזה הרכישה של המבקשת נקבע מפורשות, כי הבניין ינוהל על ידי בעליו או על ידי אדם ספציפי בשם יוסף פניני ובני משפחתו בלבד.
העדר סמכות עניינית - בשים לב לסעדים שנדרשו בתביעה, סילוק יד וצו הריסה, לבית המשפט הסמכות העניינית המקבילה לזו של המפקחת על רישום המקרקעין.
התביעה הוגשה עקב הסגת גבול של המבקשת ברכוש המשותף בבניין.
מכל מקום, לבית משפט השלום הסמכות העניינית לידון בתובענה לפי הסעדים הנדרשים בה. העדר יריבות ועילה לטענת המבקשת, המשיבות הן שכנותיה ואין להן יריבות עימה.
...
מעשת בית דין - הבקשה לא מפורטת ולא בכדי.
בפסק הדין אשר ניתן בעש"א 29797-07-14 על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט יעקב שינמן) ביום 16/3/15, נקבע בין היתר כך: "טוב עשו המערערות שחזרו בהן מן הערעור בהמלצתי. אין כל ספק כי פסק הדין של כב' המפקחת אינו מהווה מעשה בית דין בקשר לאותן הקביעות ואותן העילות שנמחקו, ובאשר לעילות שנדחו, אלו מהוות מעשה בית דין או אינן מהוות מעשה בית דין מכוח פסקי הדין עליהם התבססה המפקחת". מסקנתי היא שאין כל קשר בין עילת התביעה בתיק תב 191/07 לבין עילת התביעה בהליך שבפניי.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע, כי: "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין". סעיף 30 לפקודת הנזיקין מסדיר את נושא נטל הראיה וקובע, כי: "בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין". התובע הגיש תדפיס רישום מקרקעין (ראו, נספח 1 לכתב התביעה) ממנו עולה, כי הנו הבעלים והמחזיק בחלק מהמקרקעין נשוא התביעה.
מעיון בת/2 (החלטת ועדת משנה לתיכנון ובנייה מיום 29.8.19) עולה, כי הועדה המקומית לא אישרה את בניית הקיר וסימנה אותו כמיועד להריסה בשל המחלוקת לעניין מיקום הקיר ובנייתו מחוץ לחלקת הנתבעים.
כן נטען, כי התובע לא עתר לסילוק ידם של הנתבעים לאחר בניית הקיר החדש, לא הגיש בקשה לקבלת צו מניעה, לא פנה לעירייה בזמן אמת ובפועל הגיש את התביעה שבכותרת רק לאחר 4 שנים ממועד בניית הקיר החדש ורק לאחר שהנתבעים בנו ליד הקיר ביניין בן ארבע קומות.
בנוגע לעוצמת התוצאה של הסרת הפגיעה עבור הפולש, הנתבעים טענו לראשונה בסיכומיהם, כי הריסת הקיר החדש עלולה לגרום נזק אדיר, כלשונם, וכי ישנה סכנה ממשית מאחר והנתבעים בנו ליד הקיר את הבניין שלהם שמורכב מארבע קומות ומתן צו הריסה עלולה לפגוע בבניין עצמו לרבות בבית של התובע מאחר וקיים חשש סביר כי הריסת הקיר תיפגע בביתו וכן עלול להגרם נזק לשכנים מחשש לפגיעה בכלונסאות של הבניין.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה להתקבל.
הנני מורה לנתבעים, יחד ולחוד, לסלק את ידם מהמקרקעין שבבעלות ובהחזקת התובע (מקרקעין הידועים כחלק מגוש 16518 חלקה 5) כאמור בחוות דעת המודד מטעם התובע, לפרק את קיר הבטון שנבנה על ידם לאורך החלקה ולהחזיר לקדמותו את מצב הקרקע, וזאת בתוך 60 יום ממועד פסק הדין.
בנוסף לכך, מצאתי להיעתר לבקשת התובע וליתן לו רשות לפצל את סעדיו באופן שיוכל להגיש תובענה נוספת לתשלום דמי שימוש ראויים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

התובעים טענו שעומדת להם עילת תביעה הן בשל הסגת גבול והן בשל מיטרד רעש, בשל גג הסנטף שעל המבנה, במיוחד בימי גשם ורוח.
להשלמת התמונה לעניין מבנה המגורים, אפנה לדו"ח הפיקוח מטעם הועדה המצביע על "מבנה בן 2 קומות מבניה קלה בחריגה מקוו ביניין עד לגבול מיגרש שכן. קומת הקרקע משמשת כמחסן וקומה ראשונה משמשת כיחידת מגורים". ו- "גרם מדרגות מבניה קלה בגובה מעל 1.5 מטר בחריגה מקוו ביניין". בתמונות שצורפו לדו"ח הפיקוח נראה חדר שינה, חדר רחצה וסלון.
מנגד, נטען בסיכומי הנתבעים, שלאורך השנים בהן ניבנו תוספות הבנייה, הן לא היוו מיטרד כלפי התובעים, והמטרד נטען אך ורק לרגל הגשת התביעה בחודש אוקטובר 2020, מה שמלמד על היתנכלות מצד התובעים על רקע "סיכסוך שכנים". עוד טענו הנתבעים שהתובעים נתנו הסכמתם בהתנהגות או בשתיקה לעבודות הבנייה שנעשו על ידם, דבר שמלמד על ויתור על כל זכות שעומדת להם כלפי הנתבעים.
סוף דבר ניתן בזה צו הריסה לדופן המבנה המשמש חניה/מחסן המצוי במיגרש התובעים, בשל הסגת גבול.
...
לפיכך, לא ניתן להיעתר למתן הסעד המבוקש.
סוף דבר ניתן בזה צו הריסה לדופן המבנה המשמש חניה/מחסן המצוי במגרש התובעים, בשל הסגת גבול.
הנתבעים ישלמו לתובעים פיצוי כספי בשל נזק לא ממוני בסך של 22,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הסכום הנתבע בתביעת מר לוי הנו פיצוי בגין לשון הרע, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה, הסגת גבול ופגיעה בחיי מישפחה ואין לגבי עילות אלו ולגבי הסכום הנתבע ראיות מהימנות לכאורה.
בבקשה גם נטען כי מר לוי נוהג בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים תוך העלמת עובדות מהותיות מביהמ"ש זה. עוד נטען כי על השהוי הבלתי מוסבר בהגשת התביעה לביהמ"ש קמא ועל העידר ממש בעילות התביעה שם , ניתן ללמוד מן העובדה כי בכתב ההגנה שהגיש מר לוי לתביעה שהגישה נגדו גב' בן דוד שנתיים קודם לכן אין שום זכר לטענות שנטענו באיחור בכתב התביעה של המבקש ,במסגרתו הוגשה הבקשה למתן סעד זמני שנדחתה.
הסכום נתבע כפצוי בגין נזקים שנטען כי נגרמו למשיבה עקב עבודות הריסה ובנייה שביצע לטענתה המבקש שכאן בנכס הצמוד לביתה.
המבקש והמשיבה הנם שכנים המסוכסכים זה עם זה, ובגין סיכסוך זה הוגשו על ידם תביעות הדדיות, כאשר תביעת המשיבה קדמה לתביעת המבקש.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובכל המסמכים שהוגשו לחייב, אני סבורה כין דין הבקשה לגופה להידחות אף מבלי שיהיה צורך לדון בטענת הצדדים לעניין התנהלות ובטענות לעניין מחיקת ההליך על הסף, וכך אני מורה.
לטעמי, צדק בית משפט קמא בקבעו כי במקרה דנן לא הוכח הצורך במתן הסעד הזמני המבוקש, ולטעמי, החלטת בית משפט קמא בדין יסודה היא מנומקת, סבירה, וניתנה במסגרת שיקול הדעת המסור לערכאה הראשונה, ולפיכך אין להתערב בה. אני סבורה כי במקרה דנן צדק בית משפט קמא כי אין ראיות מספיקות התומכות בטענות המבקש לעניין הצורך במתן סעד זמני בשל החשש כי ללא הצו לא יוכל המבקש להיפרע מהמגיע לו מהמשיבה אם יינתן לטובתה בתביעה שהגיש פסק דין.
סיכום לאור האמור לעיל, ומבלי שיהיה צורך לדון בטענות המבקש כנגד קביעת בית משפט קמא לעניין השיהוי, דין הבקשה להידחות.
החלטת בית משפט קמא בדין יסודה ואין להתערב בה. מאחר ונדרשה תשובה, ישלם המבקש למשיבה הוצאות בסך 2500 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבת-ים (כב' השופט י' נמרודי), מיום 6.9.2022 ב-ת"א 81073-01-19, הדוחה את תביעת המערערת למתן צוי מניעה נגד המשיבים וחיובם בפיצויים בגין הסגת גבול, נזק לרכוש ופגיעה בפרטיות.
הרקע העובדתי הליך זה הנו האחרון בסדרת הליכים בין הצדדים, שהנם שכנים בבית משותף ברמת גן בבניין בן שתי קומות ובו ארבע דירות.
אשר לפצוי בגין הריסת משטח הבטון, נקבע כי המערערת לא הוכיחה גובה הנזק וכי לא היתה רשאית להתחיל בבניה על דעת עצמה, משכך, נקבע כי אין עילה לחיוב כספי כלשהוא, שעה שהמערערת ביצעה עבודה על דעת עצמה.
...
הסגת גבול מוגדרת בסעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון." כעולה מהאמור לעיל, ככל שהדבר נוגע לפיצויים, רשאי היה בית המשפט לשקול את תדירות הכניסה למקרקעין, אולם גם בהנחה שאין מדובר בכניסה לעתים קרובות, היה על בית המשפט להיעתר לבקשה למתן צו מניעה בעיקר לנוכח העובדה שנקבע על ידו שלא כל הכניסות היו לצרכי טיפול בבלוני הגז.
מאחר ששאלת המקום החלופי להצבתם של בלוני הגז, לא נדונה ולא הוכרעה בהליכים הקודמים, מקובלת עלי המסקנה לפיה, העתקת בלוני הגז לשביל המשותף או סמוך לו, טעונה בירור ענייני ומשכך, המערערת אינה זכאית לעשות כן ללא הסכמה של יתר בעלי הדירות, בעיקר לנוכח טענת גרונדשטיין כי הדבר עשוי להפריע להם בביצוע תוכנית בניה במסגרתה יבקשו להתקין מעלית.
לסיכום הערעור מתקבל חלקית, וניתן בזה צו מניעה האוסר על המשיבים להיכנס לחצרה של המערערת ללא תיאום מראש עימה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו