תביעה להפרת הסכם לטיפולים קוסמטיים-רפואיים

נוסף על כך נרשמה בכתב התביעה עילה חוזית של הפרת הסכם בגין אי השגת תוצאות הטיפולים שהובטחו.

העדה אף ציינה כי התובעת קיבלה הסבר מפורט על מהות הטיפול, שאינו מהוה טפול רפואי כלל כי אם קוסמטי, על סכויי ההצלחה ועל הסיכונים הכרוכים בו. כן חתמה על שאלון רפואי לפיו אינה סובלת מבעיות הורמונליות, וכי היא מודעת שנטילת תרופות מסוימות במהלך הטיפול עלול להכשילו.

וראה ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ פד"י ל (3) 281 10.6.76 שם נקבע: "נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדוייקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את הקפו או שיעורו." התובעת טוענת כי בגין התאונה נגרמו וייגרמו לה הוצאות בגין טיפולים רפואיים, טיפולים אצל הילרים, הוצאות עבור מוצרי איפור וגילוח על מנת להסוות מצבה.

...

לפיכך, שקלול הנתונים הנ"ל מוביל למסקנה שיש לחשב את הפיצוי בנסיבות העניין על בסיס מחצית חישוב אקטוארי לפי משכורתה של התובעת עובר לתאונה בסך של 8,000 ₪ ונכות תפקודית בשיעור 5%.

יחד עם זאת, עדיין שוכנעתי כי לאור הפגיעה סביר כי התובעת נשאה ותישא בעתיד בעלות טיפולים רפואיים מסויימים, כי נזקקה להוצאות ניידות מסויימות, וכן כי נשאה ותישא בהוצאות בגין מוצרי איפור וגילוח.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 306,000 ₪ (305,890 ₪ לפני עיגול כלפי מעלה).

לטענת הנתבעת, הטיפול אותו רכשה התובעת הוא טפול רפואי להעלמת ורידים בולטים.

הטיפול הוא קוסמטי ולכן לא חל על טפול זה זכות ביטול לפי תקנות הגנת הצרכן.

דברי נציג הנתבעת בדיון: "טפול בבקשה לוקח יום 30ל 60 יום תלוי בבקשה עצמה. בתקופה הזאת יצאנו לפגרת קורונה לתקופה ארוכות וזה היה בפרקים וכן חזרנו לא חזרנו. היה מאוד קשה. מירב מנהלת לקוחות התפטרה כי לא הסכימה לעבוד כך. אנחנו כרשת עדיין ניסינו לשמור על קשר מה שיכולנו עם מעט הלקוחות. הרשת מאוד מאוד ותיקה. לאחר השיחות אינה שולחת ביטול אינטרנטי. ידענו שמבחינתו זיכינו ושלחנו את הדברים. לא קיבלנו פרטים לנו מיפרט הדיווחים." דברי בת התובעת בדיון: "ברשתות החברתיות יש אנספור תלונות ולא רק בתוכנית של סיוון. עצם העובדה שהרשות להגנת הצרכן החליטה לפתוח בחקירה וחקרה גם את המנהל זה רק מראה שזה נעשה בשיטתיות זה לא בתום לב. המקום שלכם שאתם גם מרשים לעצמכם לקחת כסף וכעבור שנתיים רק לאחר הגשת תביעה אתם כלל לא מחזירים את הכסף ולאחר שאתם מחזירים ללא ריבית והצמדה. כל בקשה שנעשתה פעמיים על ידי עוה"ד, הגעה שלי פיזית לסניף שיחה שלי מוקלטת עם אינה המנהלת ורק לאחר מכן גם לא לשלם את הכסף ולהגיד שיש טעות במחשב. זה מוגזם." בעניינינו עולה כי הנתבעת עיכבה אצלה כספים של התובעת משך תקופה ארוכה של כשנה לערך וזאת לאחר שהנתבעת הבטיחה לתובעת כי תשיב את כספה מיד לאחר ביצוע העסקה.

במסגרת פסק הדין נאמר כדלקמן: "המסקנה לפיה לא ניתן לפסוק פיצוי לדוגמה מקום בו לא התמלאה דרישת הכתב הקבועה בסעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן אין פירושה כי להתנהלותו של העוסק לא יהיה כלל משקל. כך, למשל, גם מקום בו לא ניתן לפסוק פיצוי לדוגמה, ניתן להביא בחשבון את הנסיבות הקשורות לחומרת ההתנהלות כשיקול מסוים בגדר פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (השוו, רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ [פורסם בנבו] (5.7.2006); עניין ברונשטיין סויסה, פסקות 14-13). אכן, תכליתו של פיצוי בגין נזק לא ממוני אינה הענשת המפר אלא פיצוי הנפגע (ע"א 348/79 גולדמן נ' מיכאלי, פ"ד לה(4) 31, 41 (1981)), אולם בנסיבות המתאימות, ובמיוחד כאשר מדובר בעיסקה צרכנית בין צדדים שיש ביניהם פערי כוחות משמעותיים, ניתן לתת משקל גם לשיקולי הרתעה (ראו הדיון בת"ק 4605-07-14 סיגאוי נ' איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ, [פורסם בנבו] פסקות 87-85 (18.3.2015), וההפניות שם)). כלי נוסף בו ניתן להביא לידי ביטוי את הפגם שבהתנהלות העוסק הנו במסגרת פסיקת הוצאות משפט.

...

במסגרת פסק הדין נאמר כדלקמן: "המסקנה לפיה לא ניתן לפסוק פיצוי לדוגמה מקום בו לא התמלאה דרישת הכתב הקבועה בסעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן אין פירושה כי להתנהלותו של העוסק לא יהיה כלל משקל. כך, למשל, גם מקום בו לא ניתן לפסוק פיצוי לדוגמה, ניתן להביא בחשבון את הנסיבות הקשורות לחומרת ההתנהלות כשיקול מסוים בגדר פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (השוו, רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ [פורסם בנבו] (5.7.2006); עניין ברונשטיין סוויסה, פסקאות 14-13). אכן, תכליתו של פיצוי בגין נזק לא ממוני אינה הענשת המפר אלא פיצוי הנפגע (ע"א 348/79 גולדמן נ' מיכאלי, פ"ד לה(4) 31, 41 (1981)), אולם בנסיבות המתאימות, ובמיוחד כאשר מדובר בעסקה צרכנית בין צדדים שיש ביניהם פערי כוחות משמעותיים, ניתן לתת משקל גם לשיקולי הרתעה (ראו הדיון בת"ק 4605-07-14 סיגאוי נ' איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 87-85 (18.3.2015), וההפניות שם)). כלי נוסף בו ניתן להביא לידי ביטוי את הפגם שבהתנהלות העוסק הינו במסגרת פסיקת הוצאות משפט.

" הנה כי כן בהשראת ת"ק (ראשון לציון) 54963-01-16 רונן לוי נ' 012 סמייל טלקום בע"מ, במקרה דנן אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בשיעור כולל של 3,000 ₪ אשר כולל את הנזק הכספי הרב שנגרם לה עקב עסקת התשלומים במסגרת כרטיס אשראי לרבות ריבית והצמדה הנגבים על ידי חברת האשראי, וכן בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לה עקב עסקה זו, וכן בגין אובדן זמנה עקב ניהול המערכה כנגד הנתבעת במטרה להשבת כספה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 2,000 ₪ הוצאות משפט וזאת עקב ההוצאות שהצטרכה הנתבעת להוציא בגין התביעה לרבות סיוע משפטי מצד עורכת דין וזאת בהינתן האמור בעניין רע"א 8190/14 רוזנברג נ' בזק בינלאומי בע"מ. הסכום בסך של 5,000 ש"ח ישולם לתובעת תוך 20 יום.

בנוסף לאספקת מוצרי קוסמטיקה, התקשרו התובעת והנתבעת בהסכם להפעלת קליניקה משותפת בראשון-לציון למכירת מוצרים ומתן שירותים של טיפולים רפואיים קוסמטיים, החל מסוף שנת 2015 ועד שהיחסים ביניהם עלו על שרטון בסוף שנת 2016 עקב מחלוקות כספיות, בעקבותיהן אף חוללו השיקים, ומכאן התביעות שלפניי.

כאמור, הצדדים העלו טענות גם לגבי הפרת הסכם הנוגע לשיתוף פעולה בקליניקה בראשון לציון שבפועל אל התבררה ולהעדר תשלום עבור הסכם זיכיון שנטען כי הוא מהוה חלק מסכום השיק בסך 1.6 מיליון ש"ח. וכאמור הועלתה אף טענה לגבי רשותה של התובעת למלא את סכומי השיקים בגין חיובים אלה.

...

בנסיבות אלה – חרף העובדה שבסיס התביעה הם שיקים ועילתה שטרית, ועל אף שהנתבעת לא הביאה ראיות מספקות להוכחת גרסתה, משלא שוכנעתי כי מילוי שיקים נעשה בגדר ההרשאה בין הצדדים וסכום התביעה לא הוכח - התובעת לא הוכיחה חבות הנתבעת כלפיה בגין השיקים הנדונים.

על כן, בסיכומם של דברים, הגעתי לכלל הכרעה כי יש לדחות את התביעה.

לאור כל האמור לעיל, התביעות נדחות.

כללי לפניי תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נטענת בבצוע ניתוח קוסמטי בשדיה של התובעת במרפאות רשת פרופורציה (להלן:"הנתבעת 1") וע"י המנתח פרופ' **** האובן (להלן: "הנתבע 2").

נוסף על כך נרשמה בכתב התביעה עילה חוזית של הפרת הסכם בגין אי השגת תוצאות הטיפולים שהובטחו.

בהקשר זה יוזכר כי כלל יסודי בבקורת שיפוטית בתביעות שעילתן רשלנות רפואית הוא כי: "המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה או מחדל פלוני של רופא תוך כדי טיפולו המקצועי, איננו מבחן של חכמים לאחר המעשה אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה;

...

איני מקבל את הטענה כי התובעת הוחתמה שלא תוך הסכמה מדעת, והדברים יידונו בהמשך בפרק ההסכמה מדעת.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בדברי מומחה התובעת שהעיד כי הצלקת נמצאת במקום חבוי ומוסתרת בקפל התת שדי (עמ' 33 ש' 16-21), מה שאינו תואם ממילא את הגדרת הסעיף עליו הסתמך הדן בצלקות נרחבות באזורים מרובים (סעיף 75 (1) (ג) לתקנות המל"ל).

סוף דבר התביעה נדחית.

לטענת המבקש עצם העובדה שבמסגרת הפוליסה, בסעיף החריגים, הביטוי "דיאטה" ממוקם בצמוד לביטוי "טיפולים קוסמטיים ו/או אסתטיים" ובאותו הסעיף , סעיף 10.5 לפוליסה, יש בה כדי ללמד כי כוונת המשיבה הייתה להחריג תרופות שעניינם טיפולים אסתטיים של נוחות המבוטח, כגון טיפולים קוסמטיים.

לטענת המבקש עילות התביעה הן בין היתר: הפרת חוזה, כאשר לטענת המבקש פוליסות הביטוח במסגרתן מבוטחים חברי הקבוצה הם חוזה שנכרת בין המשיבה לבין כל אחד מחברי הקבוצה, כאשר הוראות הפוליסה מגדירות את זכויות וחיובי הצדדים.

עוד נטען כי החריג שקבוע בסעיף 10.5 לפוליסה שעניינו "תרופה הנתנת לגמילה מעישון" לא נועד לשלול "תרופות שאינן במסגרת טפול רפואי הכרחי". המבקש בתגובתו טען כי יש לדחות את פרשנות המשיבה למונח "דיאטה". באם תיתקבל פרשנות המשיבה שדיאטה היא ירידה במשקל הרי שלאור העובדה שפעילות גופנית מביאה לירידה במשקל, הרי כל מדריך כושר גופני שכתוצאה מאימוניו המתאמן יורד במשקל הוא הלכה למעשה דיאטן.

...

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

30 ימים לאחר הגשת תצהיר מטעם המשיבה, לעניין יישום ההסכמות בין הצדדים כפי שפורטו בסעיפים 32.1-32.2, תשלם המשיבה את יתרת הגמול למבקש.