ענייננו בתביעת האב להפחתת מזונות הקטינים, בגילאים 13 וחצי ו – 11 וחצי.
בחינת רמת הישתכרותו הנוכחית של התובע מחלישה אף היא את טענתו לשינוי נסיבות מהותי בהקשר זה.
אין מחלוקת עובדתית לגבי הכנסות התובע, ואלה הן – קצבת נכות בשיעור 3,321 ₪ (מעוקלת לטובת
תשלום מזונות הקטינים); גמלת הבטחת הכנסה בשיעור 1,652 ₪; סיוע בשכ"ד בשיעור 770 ₪.
לפיכך בית המשפט דוחה את
הטענה לפיה בנסיבות הקונקרטיות של ענייננו, יש בזוגיות בה חיה הנתבעת משום שינוי נסיבות מהותי
שמקים עילה לשינוי נסיבות.
בנסיבות
העניין, יהיה זה בלתי צודק להוסיף ולפגוע במזונות הקטינים, הנמוכים מלכתחילה, באמצעות הפחתה
נוספת.
...
סוף דבר
לאחר שמיעת טענות התובע באריכות, מוצא בית המשפט שהתובענה להפחתת המזונות אינה מגלה עילה,
ולא היתה טמונה בה עילה מלכתחילה.
בתוך
כך ביקש התובע להציג את הנתבעת כמי שמנעה ממנו קשר עם ילדיו, בעוד אין כל ראיה לכך שנהגה כך,
וכאמור שיתפה פעולה עם הניסיונות לחידוש הקשר בין התובע לילדים ועם המלצות העו"ס לס"ד.
מכל הטעמים האמורים, נקבע כדלקמן:
התביעה להפחתת מזונות – נדחית.
התביעה לעניין זמני השהות – נדחית.